אכלנו ה-מ-ו-ן, ונהננו מאד להפגש עם המשפחה המורחבת, שאת חלקה לא פגשנו יותר משנה. התינוקות גדלו, הילדים בגרו ובני זוג חדשים התווספו למשפחה. כמו שאמר בני "איזו משפחה גדולה יש לנו". יש עדיין תחושה של פספוס, כי לא סיימנו לארגן את הבית, אז אנחנו עסוקים בזה רוב הזמן. מקווה שעד סוכות הבית יהיה מאורגן סופית ואז אוכל לממש הבטחה שנתתי לעצמי להזמין קבוצות - קבוצות של חברים ומשפחה אלינו לחצר, להשלים פערים ולפגוש אנשים אליהם אני מאד מתגעגעת.
בעיקר האווירה הביתית והמשפחתית. חגגנו את החג בביתה של חמותי הנפלאה עם 2 מילדיו של בעלי וילדתנו המשותפת. היה ערב נעים וחמים ואפילו היתה שיחה נעימה ומלבבת עם בתו של בעלי - שיחה שאני תמיד מחכה לה. בערב שבת ארחנו את כל המשפחה המורחבת שלי. היה נחמד וטו לא.
בישלתי שתי מנות, שזה היה תפקידי. בשעה חמש בערב התברר שהשתמשתי רק בחצי הכמות, אז לא היתה לי ברירה אלא להוציא בשר מהמקפיא, להפשיר במיקרו ולבשל בסיר לחץ --> אם יש משהו שאני שונא, זה בדיוק סוג כזה של בישול. אבל הצרפתים שפיתחו את אמנות הרטבים ידעו מה הם עושים, ולא שמעתי תלונות מהסועדים. היה נחמד, מצחיק, משביע.
אני לא אוהב לבשל בסיר לחץ, כי אין אפשרות לפתוח מכסה, לרחרח, לנשנש, לתקן במהלך הבישול וכו' בישול בסיר לחץ הוא בישול למקצוענים, כאשר הניסיון שלהם ארוך והם יודעים בדיוק כמויות, זמנים ותוצאות. [לא שיש לי בעיה עם זה.. במקרי חירום, כמו שקרה לי זה מה שעשיתי]. רוטב בשר בסיסי - מעובה באמצעות מעט קמח ומועשר באמצעות יין.