אכילת אצבעות

מיליגו

New member
אכילת אצבעות

שלום לכולם, אני יודעת שכבר כתבו על הנושא הזה בעבר בפורום אך לא הצלחתי למצוא את מה שנכתב. רציתי לשאול האם מישהו יודע כיצד להתמודד עם ילד שאוכל את האצבעות. זה נשמע מוזר אבל הבן שלי כל היום עם הידיים בפה. הוא ממש מגרד לעצמו את העור ויוצר לעצמו פצעים מכוערים שגם משאירים צלקות. לא נעים לי להגיד אבל זה פשוט מגעיל. אני מאוד כועסת עליו וכל הזמן מעירה לו, אבל נראה לי שהוא ממש לא שם לב שהידיים מגיעות אליו לפה. המצב פשוט בלתי נסבל כל היום אני רק מעירה לו להוציא את הידיים מהפה - וכבר נמאס לי. בהתחלה לא הבנתי מדוע הוא נפצע כל הזמן באצבעות ומדוע יש לו שלפוחיות, ונחרדתי לגלות שהוא גורם את זה לעצמו. (כבר איימתי עליו שאני אמרח לו על האצבעות את ה"מרה" החומר שמורחים נגד כסיסת ציפורניים - בינתיים לא מימשתי את האיום...) אני מפחדת שאם הוא יעשה את זה בחברת הילדים זה יפגע בו, ןילעגו לו. האם מישהו מוכן לייעץ לי כיצד להתמודד עם הבעיה הזו?
 

spidergirl

New member
תקני לו נשכן

ככה לפחות יפטר מההרגל להכניס את האצבעות לפה. לא יודעת איך לפתור את הבעיה לגמרי, גם אני מהנושכים. אני מניחה שזה יפסק עם הזמן.
 

b a r b a i m a

New member
הי מיליגו-שמעתי על התופעה מספר

פעמים. אני אישית ממליצה לך - לא להעיר לו הערות פוגעות ואל תכעסי עליו - הוא לא שולט בזה. שיחות והסברים הם כמו כוסות רוח למת... סליחה על הביטוי תתחילי בכך שתמרחי לו מרה - אבל קודם תבדקי פינה קטנה שלא ישרוף לו מהפצעים שיצר לעצמו. תני לזה צ'אנס לעזור לו. תנסו יחד את השיטה של לשים כפפות כשאתם בבית! או פלסטרים על כל האצבעות ובנוסף - אם כל זה לא יעזור לכו לשיחות עם איש מקצוע - כנראה טמון בזה משהו עמוק יותר בהצלחה.
 

מלמלה

New member
לנסות להתעלם

אבל באמת ובאופן מוחלט לתקופה די ארוכה פשוט להודיע לו שמהיות והלאה את לא אומרת לו שום דבר בנושא לקחת הרבה אויר ולא להגיד לו כלום כלום כלום תקופה של לפחות שבועיים ולראות מה התוצאה דרך אגב בן כמה הוא? הוא לא כרב עכשיו בחברת ילדים? איך הם מגיבים עכשיו?
 

מיליגו

New member
תגובה

הי ותודה לכולם על התשובות. באמת שמתי לב שלא מסרתי מספיק פרטים, אז ככה: הוא בן 8.5 עולה לכיתה ד', מאובחן ADHD. אנחנו משתמשים בקונסרטה 36 מאז סוף אוגוסט שעבר כלומר בדיוק שנה, ואין צורך לומר שהתרופה פשוט עשתה פלאים. היא גורמת לו להתנהגות טובה יותר ורגועה יותר וכמובן שהוא מצליח ללמוד טוב יותר (התעודה שלו השנה היתה פשוט מצוינת) כמובן שאני ובעלי עוזרים לו המון ותומכים בו, אבל גם הוא מצידו מראה שיפור. נושא אכילת האצבעות התחיל רק בשנה האחרונה. בהתחלה כשראיתי שהוא מכניס ידיים לפה חשבתי שהוא כוסס ציפורנים אבל הציפורנים שלו לא היו אכולות אלא יפות. בלי כל קשר הוא היה מתלונן על כל מיני שלפוחיות באצבעות ואני חשבתי שזה בגלל העפרון והכתיבה או משהו כזה, עד שיום אחד ראיתי שנוספו לו גם פצעים ממש ואז קישרתי את הפצעים לידיים שבפה. אשר להצעה להתעלם: ניסיתי וזה לא עזר, כי הוא בעצמו לא שם לב שהידיים שלו בתוך הפה. גם הוא לא שמח מכך שהוא פצוע אבל הוא פשוט לא שם לב. תודה
 

05 מיכל

New member
הייתי מפנה את השאלה לדר' מנור

נראה לי שכדאי לך להתייעץ איתה (או אם מומחה אחר).
 

zivadina

New member
כנראה בעייה תחושתית

של צורך בתחושות בפה. לא הייתי כועסת עליו, אלא הולכת אתו למרפאה בעיסוק.
 
כסיסת צפרניים

אני מרשה לעצמי להידחף לשאלה של מיליגו מאחר והמקרה אצלינו די דומה. אצלינו הבעיה היא כסיסת צפרניים, גם פה הוא כלל לא מרגיש בזה וזה הפך לאובססיבי, אנחנו נטרפים מזה, כי כבר לא נשאר לו מה לאכול, מדובר באכילה ובגירוד ביחד, הוא פשוט מקלף את הצפרניים עד זוב דם גם ברגליים. למישהו יש רעיון מה עושים?????
 
הרעיון שלי

יש סיבות רבות ומגוונות להתנהגויות כמו אלה המתוארות כאן. ביניהן: לחץ ומתח, קשיים בשמירה על רמת עוררות תקינה, ליקויי ויסות, ועוד. עם זאת, רואים התנהגויות כאלה פעמים רבות אצל ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז. התנהגויות כאלה הן - הכנסה של איברים וחפצים לפה ולעיסתם או כסיסתם. גירוד או מריטה של חלקי עור או חפצים וחומרים שונים. פעמים רבות הסביבה מדווחת שהילד אינו שם לב למעשיו. לכן לדעתי כדאי לבדוק מהי הסיבה להתנהגות (מאלה המפורטות למעלה ועוד) ולפי הסיבה לקבוע את מסלול ההתערבות: החלפת ההתנהגות הזו באחרת שעונה על אותה מטרה, אך אינה פוגעת. טיפול בגורם הקושי. הבאה למודעות של הילד את ההתנהגות, סיבותיה ותוצאותיה. ועוד... את כל אלה תוכל לעשות מרפאה בעיסוק שהתמחותה היא טיפול בליקויי ויסות. בברכה שרון
 
למעלה