אכילה רגשית

[מישהי1632]

אכילה רגשית

עליתי המון במשקל, ולא בפעם הראשונה. לפני חמש שנים עשיתי דיאטה גדולה (שקלתי 90 ק"ג ואני לא גבוהה). ירדתי 33 ק"ג. הזמן חלף, חליתי, עברתי ניתוחים, סיימתי תואר שני ולמדתי ואכלתי אל תוך הלילה פלוס התסכולים הרגילים של משפחה מנוכרת, חוסר חברים, חוסר כסף ובלי קריירה - ו...מצאתי את עצמי עם 80 ק"ג. למרות שאני מתעמלת בקביעות - הליכות, חדר כושר, ריקודי עם. הגוף שלי לא מכיר את המושג חילוף חומרים, וזה החמיר. תרופות משמינות שאי-אפשר להפסיק פלוס גיל המעבר והרבה דיאטות בעבר. יש מצב רוח רע? עושה לעצמי עוגת שוקולד ומחסלת חצי מגש, ממשיכה עם קופסא חומוס וכן הלאה. עושה את זה באישון לילה כשכולם ישנים ומוחקת עקבות. אוכלת עד שבא להקיא ואחר כך שותה חומר משלשל.
מה יהיה?

 

[מירי קולר]

אכילה רגשית

שלום
יש לבטח בפורום לא מעט שיקראו ויזדהו עם הכאב שלך ובעיקר עם כל המכלול הרגשי המתלווה למצב שלך. רבים מאתנו יודעים עד כמה טעימה ומרגיעה עוגה טובה בעיקר בסטרס או עצב. אבל כשזה מגיע לתיאורים שלך זה הופך להיות בעייתי מאוד. אכן זוהי אכילה רגשית. את חיה בעומסים יומיומיים ובנוסף נכנסת למחשבות טורדניות סביב מצבך העגום וזה אף מוסיף לצורך להתנחם בשוקולד והשאר. נוצר לופ שלילי שפוגע בך יותר ממה שנראה על פניו. לכן יש צורך בטיפול נפשי בהפרעות אכילה וזהו תחום בפני עצמו המצריך התמצאות ומכלול שלם של בעלי מקצועות שונים שיעבדו על הבעיה. היית בטיפול נפשי סביב הבעיה הזו? יש מספר מרכזים בהם המתמחים בטיפול מסוג זה.

 

[שחר חרישי]

אני מצטערת שלא טוב לך...
רק דבר אחד: אני מקווה שאת לא יורדת על עצמך אחרי התקף סליחה כזה. אל.דווקא ברגעי המפעילה והחולשה את זקוקה לאהבה ולא לתוכחה...

את מכירה משהו שיכול לנחם ולהרגיע אותך חוץ מאוכל?

 

[מישהי1632]

תודה לכן,

להרגיע?
אולי ספורט וגם שינה, אם היא מגיעה.

 

[שחר חרישי]

אוקי, אז אולי בפעם הבאה שתזדקקי לנחמה -

תוכלי להפנות את הצורך הזה לאחד משני אלה? אני יודעת שאוכל יותר מספק, אבל אולי אם תהיה לך דרך אחרת זמינה (גם אם פחות טןבה ) להרגיע את עצמך בתווך הקצר, תצליחי להיות מספיק חזקה כדי לא להשתמש באוכל..

 

[אלומת האור]

יש לי הרגשה שכבר הצעתי לך בעבר

לבוא לאו.איי, נכון? אני לא זוכרת אם הצעתי ואם כן - מה ענית לי. זה הציל את החיים שלי לאורך תקופה לא קצרה (עד שמסיבות אישיות הפסיק להועיל ועליתי במשקל לשיא של כל החיים). דברים שקיבלתי שם - אף אחד לא יכול כיום לקחת ממני, וזה הרבה. אבל נפלתי חזק לתוך ציפורני האכילה הכפייתית, ובואי נאמר שאם אצליח לרדת ל-100 ק"ג איראה כבר חולה מרוב רזון. המצב חרבנה, בלשון ספרותית טהורה. אני יודעת בדיוק מה גרם לנפילה האחרונה, אני גם יודעת שאני יכולה להתגבר, אבל אין לי כרגע תמיכה, ולבד אני לא יכולה. אני לא יכולה לדבר על איש מלבד על עצמי, ולי כרגע שום דבר לא עוזר, אבל אני כן מאמינה ששינוי אפשרי עבור אחרים. מה ניסית? מה את רוצה לנסות? את רוצה לנסות?

 

[מישהי1632]

אלומה, לשאלותייך

זכור לי שכתבת שהלכת לאו.איי.
מצטערת לקרוא שהעלית במשקל. בדקת את התרופות שלך? אולי יש ביניהן תרופות שפוגעות בחילוף החומרים ומשמינות?
בין התרופות שלי, מצאתי את "הפושעת", והרופא הודה שאכן היא משמינה. לא הייתה לו הצעה להחלפתה, חוץ מלצמצם אותה, ואז יש לי הפרעות בקצב הלב.

 

[אלומת האור]

חמודה את, בחיי.

לצערי אין תרופה שאני יכולה לוותר עליה, וחוץ מזה זה לא כל כך משנה, כי אני סובלת מהפרעת אכילה קשה, וזה לא קשור לכדור זה או אחר. זה קשור למצב המנטלי שלי. גם למצב ההורמונלי, אבל אני לא יכולה למשוך ידי ולתלות את הבעיה רק בדברים חיצוניים, כשאני זו שמושיטה יד ושמה בפה שלי את האוכל. הלוואי שהייתה תרופה של זבנג וגמרנו, משהו שאקח אותו ואהיה מוגנת מבולמוסים או מאכילת יתר, אבל לצערי אין דבר כזה, ובטח לא במשקל התלת-ספרתי שלי.
ענית לי מתישהו על או.איי? תעדכני אותי?

 

[מישהי1632]

תודה אלומה,

מקווה שתצליחי לרדת במשקל.
קראתי באינטרנט על ניתוח חדש עם בלון - משהו שמנפחים בקיבה ומוציאים אחרי חצי שנה, עם הרבה פחות סיבוכים מניתוח קיצור קיבה.

 

[אלומת האור]

חחח בלון... בלון זה ל-BMI נמוך בהרבה משלי. הוא עולה כעשרת אלפים שקלים ועלול להתפוצץ בבטן ובלאו הכי מוציאים אותו אחרי חצי שנה.
בלי ניתוח אין לי סיכוי לרדת מסה של BMI חולני כמו שלי.