אכילה ואו-סי-די

אכילה ואו-סי-די

שלום לכולם תומכים יקרים האם תוכלו לספר לי אם נתקלתם באכילה כפייתית, חוסר סיפוק ואי יכולת להפסיק גם כשברור שזה לא מרעב? בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בתיאבון ובמשקל של הבן (6 וחצי), ואנחנו מזהים קשר לתופעה האובססיבית כולה. משהו באופן שבו הוא ממשיך
וממשיך
, ומחפש את המנה הבאה
, דומה לצורה שבה הוא שואל שוב ושוב מתי יהיה כך-וכך גם אחרי ששמע את התשובה פעמים רבות. משהו בחוסר היכולת להיות מסופק גם ממתנות, או מתשומת לב ולמעשה מכל דבר. תמיד מצטער שלא היה משהו אחר, ותמיד אם קיבל שניים אז למה לא שלושה?.... לפני יומיים התפרץ על כל דבר קטן, והמוטו בסופו של דבר הצטמצם ל : אני לא טוב בכלום. לכן אני מודאגת משילוב קטלני של נטייה לאו-סי-די + תסכול מעצמו = פיצוי באכילה. מציאת נחמה באכילה, אינה דבר נדיר....ואני חוששת מהתפתחות הפרעת אכילה אם לא נדע איך לטפל מההתחלה. בהנחה שזאת לא "תקופה כזו" של גדילה, שתעבור מעצמה, ולפני שאנחנו פונים ליעוץ מקצועי רציתי לשמוע מה אומרים המקצוענים האמיתיים בפורום נ.ב. הוא לא נוטל תרופות, רק מנות גדושות של אומגה+ ויטמין E ותוסף ברזל וויטמיני B טבעי (בעקבות בדיקת דם שהראתה רמות מעט נמוכות)
 

הלנה

New member
לנו זה היה

אבל כתוצאה מתרופות (ריספרדל), כשהפסקנו את התרופה הילד עשה דיאטה רצינית והבולמוס עבר לו..אבל זה בהחלט הגיוני שמדובר בסוג של כפייתיות.
 

לבור

New member
בידקו טוב את הנושא של חוסר ויט B

חוסר בויטמין זה יכול לגרום למתח ותופעות נפשיות נוספות
 

סמדר 21

New member
האכילה יכולה

להיות דרך לפיצוי רגשי, יכולה להיות בגלל שעמום וכו'... אצלנו הבעיה הפוכה היא לא אוכלת ובוררת את מה שאוכלת ורק יורדת במשקל, לנו נאמר שזה יכול להיות אובססיבי וגם רקע רגשי.
 
אולי זה קשור ואולי לא.

יש לי אח עם טוראט קליל, ועם הפרעת קשב וריכוז חזקה מאוד. גם הוא היה חייב לאכול תמיד, הכל והרבה. מה שאת מתארת מאוד מזכיר לי את ההתנהגות שלו. אני לא יודעת אם זה קשור לאובססיביות. נראה לי דווקא שזה נבע מאי-שקט (הוא חייב כל הזמן "להתעסק במשהו", ונוח מאוד "להתעסק" באוכל).
 
גם לנו זה מוכר... לדעתי, זה בהחלט קשור ל-OCD

האם ניתן להצביע על עליה במשקל? גם אצלינו זה היה קשור כנראה לטיפול תרופתי. בכל מקרה, ובלי שום קשר - התופעה חלפה לאחר זמן מה... בעיקרון - אני די מאמינה שטיפול קוגנטיבי-התנהגותי יכול מאד לעזור, אבל גם חשוב לא לעשות מזה יותר מדי עניין. בינתיים - אנחנו פשוט סילקנו מהבית את כל הדברים ה"רעים"... אני חושבת שהמאמר של "נונקונפורמיסט" יכול אולי להסביר טוב את המכניזם שיכול להיות קשור גם לאכילה הכפייתית...
 
מצטרפת בשאלה: טורט והפרעות אכילה?

שלום לכולם, השאלה שלי היא הפוכה. הבן שלנו, בן 8, התחיל לפני כ-3 חודשים טיפול בריספרידל. הרופאה ציינה שתופעת לוואי אפשרית היא עליה בתאבון וכתוצאה מכך עליה במשקל. אנחנו ראינו בכך אפשרות לרווח משני משום שהילד הוא רזה מאוד, נמוך לגילו ואכלן גרוע. בפועל לא רק שאין אצלו שיפור בתאבון אלא שבשבועות האחרונים הוא ממש מסרב לאכול, פשוט יכול לצום ימים שלמים, וכשלוחצים עליו בענין הוא מקיא. האם מישהו נתקל בתופעה דומה? האם זה יכול להיות קשור לטורט או שזו בעיה נפרדת? בשבוע הבא יש לנו שיחת הכרות עם פסיכולוגית לצורך התחלת טיפול פסיכולוגי. דווקא כשיש שיפור בענין הטיקים הופיעה הבעיה החדשה הזו, שממש מפרקת אותנו לחלוטין.
 
../images/Emo206.gif../images/Emo206.gif../images/Emo206.gifלפנות לרופא המטפל ואם הוא

לא פנוי / לא קשוב - אז לרופא הילדים. למיטב ידיעתי - הקאות עלולות להיות חלק מתופעות הלוואי של תרופות נוירולפטיות ובתוכן ריספרידל... גם לפי המידע שפורסם ע"י יצרן התרופה באתר של ה- FDA (עמוד 25) הקאות יכולות להופיע, אמנם במקרים נדירים (5-7%) - אבל, בכל זאת יש דיווחים... אז שווה לבדוק טוב, טוב...
 
למעלה