אכזבות

אכזבות

המשפחה שבגדה בעצמה ולא נשארה נאמנה ומפוררת את עצמה החברה שהשתמשו אחד בשני ולא עזרו ופריגנו אחד לשני החברים שכל אחד תפס פינה ונעלם החברה שממש לא הייתה חברה ורק בגדה המדינה המחורבנת והקשה הזאת האנשים שרק אוכלים אחד את השני אנחנו עם חרא וקשה עורף אני כבר החלטתי לקחת את הדברים ולעזוב נמאס מהכול אני כבר שנה לא בריא ולא מוצאים מה יש לי מערכת הבריאות כשלה המדינה כשלה המערכת כשלה הבנות הישראליות עם הקשות עם דרישות וממש לא רציניות המנטליות המחורבנת שלנו כל אחת והפוזות שלה אני מצטער זה לא העם שלי אני לא מרגיש מגעלי נגעל מהעם שלי אנחנו עם חרא ונשאר חרא עד סוף החיים היה כיף להיות איתכם נקווה שיום אחד תבינו אותי תודה על ההקשבה שי
 
ועכשיו כשאתה אחרי כל הטרוניות

מה הציפיות? איך אתה מצפה מהמשפחה להתנהג? איך אתה רוצה רוצה לראות את העם שלנו מתנהג? מערכת הבריאות איפה היא כשלה? (איפה לא בעצם?) והבנות ... מה לא טוב בהן? טענות זה אחלה ואיך פותרים את העינין?
 
תראי

אי אפשר לתקן את העולם אבל נאמנות זה מעל הכל במשפחה בעסקים בהכל בחיים לגבי המשפחה הכול מתחיל ונגמר מהמשפחה זה כמו מעגל סגור המשפחה לא יציבה ויש בעיות זה משפיע באופן ישיר על הבן אדם בכל מיני כיוונים לגבי העם שלנו אנחנו בתהליך של הרס עצמי שימשך עד שנחריב את עצמנו מה שנשאר לך להציל את עצמך לגבי המערכת הבריאות היא כשלה הרופאים לא אשמים אולי במידה חלקית אבל כל המנגנון של אותה מערכת כשל אם בן אדם נמשך עם אותה מחלה שנה אז יש בעיה חמורה שנה להיות עם אותה מחלה משהו רקוב בכל העסק הזה הבעיה שאת הבעיות האלה אי אפשר לפתור כי הכל רקוב מהשורש מה שנשאר זה לפוצץ ולבנות מחדש שיהיה בהצלחה גם לך
 
למעלה