אכזבה גדולה
היום אני חוגגת יום הולדת,
שלשום ישבתי עם חבר שלי אחה"צ ותיכננו שמחר (כלומר אתמול בערב) נלך לטייל בחוץ, נעשה קניות נהיה ביחד בערב.
זה התחיל מזה שאתמול הוא לא עבד ורק הסתובב כל היום במשך הזמן שהייתי בעבודה, החליט לנסוע עם חבר לעיר במרחק של שעה וחצי מהעיר שלנו כדי לעזור לו עם משהו.
היו בעיות בדרך, שהם לא צפו, והוא התעכב וחזר בסוף ב9 בערב במקום ב7, אח"כ הוא ישב 5 דק' בדיוק בבית והחליט שפתאום הוא צריך לעשות טובה לחבר אחר והלך אליו לשעה.
אני כבר חשבתי עייפות בסביבות עשר ונכנסתי למיטה כבר לישון.
הוא הגיע בעשר ורבע עם עוד חבר אחר, והחליטו שזה הזמן המתאים לשבת לקשקש על הא ודא, תוך התעלמות מקיומי או ממה שתכננו.
הרגשתי כל כך רע, כל כך עצובה, כל כך לבד.
אני לא גרה ליד המשפחה שלי או החברות שלי ואין לי פה אף אחד אחר חוץ ממנו.
ובכלל לא אכפת לו מה אני מרגישה.
אחרי שאותו בחור הלך, דיברתי איתו , למה הוא מילא לעצמו את כל הערב הזה במלא דברים אחרים, ולמה הוא לא יכול לשבת להיות איתי קצת- הוא תקף אותי בחזרה שאני משגעת אותו ושאני אתרחק ממנו.
רבנו בלי סוף.. והוא גם טרח לומר לי - לא טוב לך את יכולה ללכת מפה.
אני סיימתי את הערב שלי בבכי שאני פשוט לא רצויה ולא אכפת לו ממני גם אחרי מערכת יחסים ארוכה.
לא עניין אותו איך אני מרגישה, הוא לא בא אליי לנחם אותי או לדבר איתי במשך הזמן שבכיתי- פשוט לא יכולתי לעצור את עצמי, הרגשתי כל כך בודדה.
היום הוא מתחיל עבודה חדשה, ולכן הוא גם צעק עליי אתמול שאני מנסה להרוס לו את העבודה הזו, בגלל שישבתי לדבר איתו אחרי שכל סצנת הבילויים שלו נגמרה.
הוא ישן בסלון, ולא דיבר איתי מאז, הוא קם בבוקר והתארגן לעבודה ולא דיבר איתי, ורגע לפני שהלך בא לאיפה שישבתי (התארגנתי גם לעבודה) ואמר לי בעליבות בלי חיוך ובלי כלום "יומולדת שמח, אני הולך לעבודה".
והלך.
מה הייתן עושות?...
אני עכשיו בעבודה, ואין לי כח לעבוד, ולא יכולה לחייך.
חברות ומשפחה מתקשרים אליי ושומעים בטון שלי שאני לא שמחה ולא מחייכת.
חברות לעבודה פתאום נזכרו שיש לי יומולדת והתחילו לזמר לי בחדר יום הולדת שמח- ואני לא מסוגלת אפילו להינות מהמצב...
לא מספיק כל זה, עכשיו קיבלתי שיחת טלפון ממנו על העברה בנקאית שעשיתי לו של השכר דירה.
קיבלתי אתמול את המשכורת ב 9 , והעברתי לו ישר, אבל אנחנו לא באותו בנק ,ואני יודעת תמיד שלוקח לזה עוד יום עד שזה עובר ולא ישר למחרת.
והוא מדבר אליי מגעיל בטלפון כאילו זו אשמתי.
כבר לא בא לי להיות פה, לא בא לי לעבוד פה, ולא בא לי להיות איתו יותר.
אני מרגישה שהוא מתרחק, שלא אכפת לו ממני בכלל.
היום אני חוגגת יום הולדת,
שלשום ישבתי עם חבר שלי אחה"צ ותיכננו שמחר (כלומר אתמול בערב) נלך לטייל בחוץ, נעשה קניות נהיה ביחד בערב.
זה התחיל מזה שאתמול הוא לא עבד ורק הסתובב כל היום במשך הזמן שהייתי בעבודה, החליט לנסוע עם חבר לעיר במרחק של שעה וחצי מהעיר שלנו כדי לעזור לו עם משהו.
היו בעיות בדרך, שהם לא צפו, והוא התעכב וחזר בסוף ב9 בערב במקום ב7, אח"כ הוא ישב 5 דק' בדיוק בבית והחליט שפתאום הוא צריך לעשות טובה לחבר אחר והלך אליו לשעה.
אני כבר חשבתי עייפות בסביבות עשר ונכנסתי למיטה כבר לישון.
הוא הגיע בעשר ורבע עם עוד חבר אחר, והחליטו שזה הזמן המתאים לשבת לקשקש על הא ודא, תוך התעלמות מקיומי או ממה שתכננו.
הרגשתי כל כך רע, כל כך עצובה, כל כך לבד.
אני לא גרה ליד המשפחה שלי או החברות שלי ואין לי פה אף אחד אחר חוץ ממנו.
ובכלל לא אכפת לו מה אני מרגישה.
אחרי שאותו בחור הלך, דיברתי איתו , למה הוא מילא לעצמו את כל הערב הזה במלא דברים אחרים, ולמה הוא לא יכול לשבת להיות איתי קצת- הוא תקף אותי בחזרה שאני משגעת אותו ושאני אתרחק ממנו.
רבנו בלי סוף.. והוא גם טרח לומר לי - לא טוב לך את יכולה ללכת מפה.
אני סיימתי את הערב שלי בבכי שאני פשוט לא רצויה ולא אכפת לו ממני גם אחרי מערכת יחסים ארוכה.
לא עניין אותו איך אני מרגישה, הוא לא בא אליי לנחם אותי או לדבר איתי במשך הזמן שבכיתי- פשוט לא יכולתי לעצור את עצמי, הרגשתי כל כך בודדה.
היום הוא מתחיל עבודה חדשה, ולכן הוא גם צעק עליי אתמול שאני מנסה להרוס לו את העבודה הזו, בגלל שישבתי לדבר איתו אחרי שכל סצנת הבילויים שלו נגמרה.
הוא ישן בסלון, ולא דיבר איתי מאז, הוא קם בבוקר והתארגן לעבודה ולא דיבר איתי, ורגע לפני שהלך בא לאיפה שישבתי (התארגנתי גם לעבודה) ואמר לי בעליבות בלי חיוך ובלי כלום "יומולדת שמח, אני הולך לעבודה".
והלך.
מה הייתן עושות?...
אני עכשיו בעבודה, ואין לי כח לעבוד, ולא יכולה לחייך.
חברות ומשפחה מתקשרים אליי ושומעים בטון שלי שאני לא שמחה ולא מחייכת.
חברות לעבודה פתאום נזכרו שיש לי יומולדת והתחילו לזמר לי בחדר יום הולדת שמח- ואני לא מסוגלת אפילו להינות מהמצב...
לא מספיק כל זה, עכשיו קיבלתי שיחת טלפון ממנו על העברה בנקאית שעשיתי לו של השכר דירה.
קיבלתי אתמול את המשכורת ב 9 , והעברתי לו ישר, אבל אנחנו לא באותו בנק ,ואני יודעת תמיד שלוקח לזה עוד יום עד שזה עובר ולא ישר למחרת.
והוא מדבר אליי מגעיל בטלפון כאילו זו אשמתי.
כבר לא בא לי להיות פה, לא בא לי לעבוד פה, ולא בא לי להיות איתו יותר.
אני מרגישה שהוא מתרחק, שלא אכפת לו ממני בכלל.
