אכזבה בטאיזו 
אתמול בערב ביקרתי בטאיזו בפעם השנייה. הייתי שם לראשונה לפני כ-3 שבועות, ולמרות שלא היה מושלם, ובהחלט לא עמד בציפיות הגבוהות ששלל הביקורות המחמיאות יצרו (אם כי הגעתי מוכנה לכך, אז בפועל הציפיות היו ברמה סבירה, ובזה המסעדה בהחלט עמדה), מאד נהנינו וכמה ימים לאחר מכן כבר החלטנו להזמין שוב מקום.
בביקור השני מאד רציתי לנסות מנות אחרות מאלו שניסיתי בראשון, ובדיעבד מתברר שזו היתה טעות. לא רק שאף אחת מהמנות שהזמנו אתמול לא עמדה ברף שהציב הביקור הראשון, אלא שאפילו בפני עצמן מדובר היה במנות שאכזב אותי לאכול במסעדה ברמה הזו, ובמחירים האלה.
מרק הסרטנים היה דל בוון-טון (הזוג לידינו התלונן על כך וקיבל מנה חדשה, אנחנו לא חשבנו לעשות כן ואולי חבל), פרוסות הלחם הקלוי שהגיעו איתו הזכירו יותר מהכל טוסטונית, ועל אף שהציר עצמו היה טעים ואיכותי, היתה חסרה לי תחושת הייחוד והעומק שאני מצפה לקבל ממרק שאני מזמינה במסעדה. לרוב אני נמנעת מהזמנת מרק, כי זו מנה שקשה יותר להרשים אותי איתה. אבל הביקורות כל כך היללו...
ברווז שלוש כוסות היה טעים, אבל יותר מהכל הרגשתי את הטעם של רוטב הברביקיו. אז כן, זה רוטב טעים. אבל לא הרגשתי הבדל משמעותי בינו לבין רוטב ברביקיו פשוט שגם ממנו לרוב אני נמנעת. הברווז עצמו היה מוצלח, נדמה לי. קשה היה לדעת מתחת לעומס המתיקות והסמיכות של הרוטב.
בר ים היה כבר פשוט מעליב. לקח לנו כמה דקות להתחיל לאכול את המנה, כי הרגשנו צורך לוודא שקיבלנו את מה שהזמנו. חבל לי שלא צילמתי את הצלחת. תמורת 98 ₪ (והאכזבה לא נבעה רק משיקולים כספיים, אבל הם בהחלט לא תרמו) קיבלנו שתי רגלי סרטנים (בלי שום דרך להוציא מהן את הבשר), ונתח לא גדול של פילה דג, שאומנם היה עסיסי במידה מושלמת, אבל עדין יתר על המידה בטעמיו. המאסמן היה טעים מאד, ובסופו של דבר מצאתי את עצמי מטביעה את כל קישוטי הירקות בו כדי לא לפספס אף לא טיפה, אבל גם הוא (כמו רוב מכריע של המנות) היה חריף מדי. ואני לא מהסולדות מחריף, אם כבר אז ההיפך.
לפחות הלחמניות המאודות לא אכזבו. או ליתר דיוק, צ'אטני העגבניות לא אכזב. נראה לי שהפעם הבאה שאהיה בטאיזו תהיה רק בשביל לנשנש לחמניות, להתענג על הצ'אטני, ולבדוק האם לפחות הקוקטיילים לא מאכזבים בטעימה שנייה.
ממש ציפיתי לביקור השני בטאיזו. ידעתי שזו לא מסעדה מושלמת, אבל סמכתי על כך שהאוכל יהיה טעים ומעניין, ועל האווירה המוצלחת. האווירה היתה בסדר (חסר היה לי קצת החשמל שהיה באוויר בביקור הראשון, אבל יכול להיות שזה נבע מההתרגשות שלי דאז), אבל האוכל בהחלט לא. יש לי הזמנה נוספת לעוד שבועיים, לכבוד ביקור של אורחים אהובים מחו"ל. אני מתכוונת לבטל אותה ולבחור מקום אחר. בהתבסס על החוויה של אתמול בערב, אני לא מתכוונת להמליץ יותר על המסעדה. או לפחות לא באותה התלהבות והתרגשות בה עשיתי זאת עד כה.
אתמול בערב ביקרתי בטאיזו בפעם השנייה. הייתי שם לראשונה לפני כ-3 שבועות, ולמרות שלא היה מושלם, ובהחלט לא עמד בציפיות הגבוהות ששלל הביקורות המחמיאות יצרו (אם כי הגעתי מוכנה לכך, אז בפועל הציפיות היו ברמה סבירה, ובזה המסעדה בהחלט עמדה), מאד נהנינו וכמה ימים לאחר מכן כבר החלטנו להזמין שוב מקום.
בביקור השני מאד רציתי לנסות מנות אחרות מאלו שניסיתי בראשון, ובדיעבד מתברר שזו היתה טעות. לא רק שאף אחת מהמנות שהזמנו אתמול לא עמדה ברף שהציב הביקור הראשון, אלא שאפילו בפני עצמן מדובר היה במנות שאכזב אותי לאכול במסעדה ברמה הזו, ובמחירים האלה.
מרק הסרטנים היה דל בוון-טון (הזוג לידינו התלונן על כך וקיבל מנה חדשה, אנחנו לא חשבנו לעשות כן ואולי חבל), פרוסות הלחם הקלוי שהגיעו איתו הזכירו יותר מהכל טוסטונית, ועל אף שהציר עצמו היה טעים ואיכותי, היתה חסרה לי תחושת הייחוד והעומק שאני מצפה לקבל ממרק שאני מזמינה במסעדה. לרוב אני נמנעת מהזמנת מרק, כי זו מנה שקשה יותר להרשים אותי איתה. אבל הביקורות כל כך היללו...
ברווז שלוש כוסות היה טעים, אבל יותר מהכל הרגשתי את הטעם של רוטב הברביקיו. אז כן, זה רוטב טעים. אבל לא הרגשתי הבדל משמעותי בינו לבין רוטב ברביקיו פשוט שגם ממנו לרוב אני נמנעת. הברווז עצמו היה מוצלח, נדמה לי. קשה היה לדעת מתחת לעומס המתיקות והסמיכות של הרוטב.
בר ים היה כבר פשוט מעליב. לקח לנו כמה דקות להתחיל לאכול את המנה, כי הרגשנו צורך לוודא שקיבלנו את מה שהזמנו. חבל לי שלא צילמתי את הצלחת. תמורת 98 ₪ (והאכזבה לא נבעה רק משיקולים כספיים, אבל הם בהחלט לא תרמו) קיבלנו שתי רגלי סרטנים (בלי שום דרך להוציא מהן את הבשר), ונתח לא גדול של פילה דג, שאומנם היה עסיסי במידה מושלמת, אבל עדין יתר על המידה בטעמיו. המאסמן היה טעים מאד, ובסופו של דבר מצאתי את עצמי מטביעה את כל קישוטי הירקות בו כדי לא לפספס אף לא טיפה, אבל גם הוא (כמו רוב מכריע של המנות) היה חריף מדי. ואני לא מהסולדות מחריף, אם כבר אז ההיפך.
לפחות הלחמניות המאודות לא אכזבו. או ליתר דיוק, צ'אטני העגבניות לא אכזב. נראה לי שהפעם הבאה שאהיה בטאיזו תהיה רק בשביל לנשנש לחמניות, להתענג על הצ'אטני, ולבדוק האם לפחות הקוקטיילים לא מאכזבים בטעימה שנייה.
ממש ציפיתי לביקור השני בטאיזו. ידעתי שזו לא מסעדה מושלמת, אבל סמכתי על כך שהאוכל יהיה טעים ומעניין, ועל האווירה המוצלחת. האווירה היתה בסדר (חסר היה לי קצת החשמל שהיה באוויר בביקור הראשון, אבל יכול להיות שזה נבע מההתרגשות שלי דאז), אבל האוכל בהחלט לא. יש לי הזמנה נוספת לעוד שבועיים, לכבוד ביקור של אורחים אהובים מחו"ל. אני מתכוונת לבטל אותה ולבחור מקום אחר. בהתבסס על החוויה של אתמול בערב, אני לא מתכוונת להמליץ יותר על המסעדה. או לפחות לא באותה התלהבות והתרגשות בה עשיתי זאת עד כה.
