ממש לא בלאגן !
בלאגן או לעמוד על השולחנות לנופף בחצאיות (חצאיות??????? מה זה איך זה נראה מה עושים עם זה? אין לי ולא היה ולא יהיה בארוני שלי ) לא חושבת שגוברים על אי השקט, טוב נו נגיד לשעה לא יותר, ואז מה אתה נכנס לרכב, מתחילות המחשבות לצוץ האי שקט חוזר, אתה פותח רדיו, או מכניס דיסק של .... (במקרה שלי משהו ישראלי כחול לבן) מבריח את השקט מרויח עוד קצת זמן, אבל מה, אי השקט הוא עדיין קיים ישנו. עד שלא תבוא ההכרה בהבנה של מי ומה אתה, עד שלא תיהיה שלם עם עצמך, ולא נדבר על החברה המשפחה וכו'... הם אי שקט אחר קטן אבל גדול. לחיות את חיי אני מנסה, רוצה, לפעמיים מצליחה, "מגיע לך לחיות את חייך כמו שאת רוצה וכמו שאת חולמת! אל תוותרי..." כל מילה אמת. אבל לפני ההחלטה מימוש ומשמוש הפנטזיה יש את הפחד האי שקט שעליו כתבבתי קודם בהתחלה. האם אתן שהייתן שם באי השקט הזה, בפחד הזה של הלפני - ההכרה המימוש, מרגישות שזהו הוא לא קיים אצלכן יותר? אתן שקטות שלוות? או החיפוש אחרי השקט לא נפסק לעולם
בלאגן או לעמוד על השולחנות לנופף בחצאיות (חצאיות??????? מה זה איך זה נראה מה עושים עם זה? אין לי ולא היה ולא יהיה בארוני שלי ) לא חושבת שגוברים על אי השקט, טוב נו נגיד לשעה לא יותר, ואז מה אתה נכנס לרכב, מתחילות המחשבות לצוץ האי שקט חוזר, אתה פותח רדיו, או מכניס דיסק של .... (במקרה שלי משהו ישראלי כחול לבן) מבריח את השקט מרויח עוד קצת זמן, אבל מה, אי השקט הוא עדיין קיים ישנו. עד שלא תבוא ההכרה בהבנה של מי ומה אתה, עד שלא תיהיה שלם עם עצמך, ולא נדבר על החברה המשפחה וכו'... הם אי שקט אחר קטן אבל גדול. לחיות את חיי אני מנסה, רוצה, לפעמיים מצליחה, "מגיע לך לחיות את חייך כמו שאת רוצה וכמו שאת חולמת! אל תוותרי..." כל מילה אמת. אבל לפני ההחלטה מימוש ומשמוש הפנטזיה יש את הפחד האי שקט שעליו כתבבתי קודם בהתחלה. האם אתן שהייתן שם באי השקט הזה, בפחד הזה של הלפני - ההכרה המימוש, מרגישות שזהו הוא לא קיים אצלכן יותר? אתן שקטות שלוות? או החיפוש אחרי השקט לא נפסק לעולם