אי שקט מצפוני
שלום לכולם, אני כותבת כאן בפעם הראשונה.
אני מוצאת את עצמי רבות בבעיה של התמודדות. מן אי נעימות שכרוכה בבעיות מצפוניות ואי שקט. כועסת על עצמי בדיעבד על החלטות מסוימות שאני עושה בגלל אי נעימות/ מוסר/ מצפון או שאולי בכלל קבלת החלטות שגויה של אותו הרגע. והסיטואציות הללו חוזרות לעיתים.
תמיד אני אומרת לעצמי, זהו מעכשיו אני חושבת רק על עצמי או מעכשיו אעשה את הבחירה הנכונה - אבל זה פשוט לא קורה.
מבחינת הקטע המצפוני - אם מעורב אדם נוסף (תלוי בנסיבות) לרוב אני הולכת לקראתו בייחוד כשקשה לי להחליט. העיקר לצאת בסדר עם כולם - לאו דווקא מרצון אלא כי שאין החלטה מכריעה זה נראה לי נכון.
כנראה שאני מהמתלבטים כשעליי לקבל החלטות ונוסף על כך כנראה שאני מתחשבת ואיכפתית מדי וכל הנסיונות לחשוב שבפעם הבאה זה לא יקרה משול לעבודה בעיניים, הרי מחר לא אשתנה ואהיה בן אדם אנוכי.
השבוע למשל, מצאתי את עצמי בסיטואציה שהיה עליי לקבל החלטה כלשהי מהיום למחר - די רציתי בדבר מסוים ובסוף ויתרתי לטובת אילוץ שהתנגש עם תוכנית של בן משפחה. למחרת ההחלטה שכבר היה מאוחר לשנות משהו הבנתי שלא טוב לי בהחלטה הזאת ומאז אני כוססת ציפורניים וכועסת על עצמי. כך כבר כמה ימים שאני שוחה ברעל הזה של כעס כלפיי עצמי וגם קצת כלפיי הסביבה הקרובה לי.
לא מסוגלת יותר, מה עושים?
שלום לכולם, אני כותבת כאן בפעם הראשונה.
אני מוצאת את עצמי רבות בבעיה של התמודדות. מן אי נעימות שכרוכה בבעיות מצפוניות ואי שקט. כועסת על עצמי בדיעבד על החלטות מסוימות שאני עושה בגלל אי נעימות/ מוסר/ מצפון או שאולי בכלל קבלת החלטות שגויה של אותו הרגע. והסיטואציות הללו חוזרות לעיתים.
תמיד אני אומרת לעצמי, זהו מעכשיו אני חושבת רק על עצמי או מעכשיו אעשה את הבחירה הנכונה - אבל זה פשוט לא קורה.
מבחינת הקטע המצפוני - אם מעורב אדם נוסף (תלוי בנסיבות) לרוב אני הולכת לקראתו בייחוד כשקשה לי להחליט. העיקר לצאת בסדר עם כולם - לאו דווקא מרצון אלא כי שאין החלטה מכריעה זה נראה לי נכון.
כנראה שאני מהמתלבטים כשעליי לקבל החלטות ונוסף על כך כנראה שאני מתחשבת ואיכפתית מדי וכל הנסיונות לחשוב שבפעם הבאה זה לא יקרה משול לעבודה בעיניים, הרי מחר לא אשתנה ואהיה בן אדם אנוכי.
השבוע למשל, מצאתי את עצמי בסיטואציה שהיה עליי לקבל החלטה כלשהי מהיום למחר - די רציתי בדבר מסוים ובסוף ויתרתי לטובת אילוץ שהתנגש עם תוכנית של בן משפחה. למחרת ההחלטה שכבר היה מאוחר לשנות משהו הבנתי שלא טוב לי בהחלטה הזאת ומאז אני כוססת ציפורניים וכועסת על עצמי. כך כבר כמה ימים שאני שוחה ברעל הזה של כעס כלפיי עצמי וגם קצת כלפיי הסביבה הקרובה לי.
לא מסוגלת יותר, מה עושים?
