אי סבילות

אי סבילות

היי לכולם
לא הייתי כאן מזמן אני יודעת.
מקווה ששלום לכולם.
רוצה לשתף אתכם, לפני כשנה ימי שישי היו אצלי ימים של בישולים ואפייה.
בשנה האחרונה לא ניסתי כי לא יכלתי כאבים עייפות ומצב רוח מטומטם ולא מובן.
הבוקר התעוררתי ליום של בישולים.
עכשיו התיישבתי חח ואני צוחקת לעצמי
סך הכל הכנתי מרק/עוף בתנור עם תפוחי אדמה/ ואורז. אתמול בערב הכנתי עוגיות ומלבי.
ואני מרגישה כמו מי שהרימה עולם ומלואו.
דפיקות לב, כאבי ראש, עייפות נוראית.
ומצטערת על הרגע שלקחתי על עצמי לבשל.
זה נורמאלי??
 
הכי גרוע

הכי גרוע זה ש... חחחח המטבח עולה על גדותיו ואני לא מצליחה לקום לסדר אותו.
 
ניסוח מצחיק: נורמלי?


אם כתבת אי סבילות אז את מכירה ואולי בדקו לך את העניין של אי סבילות לעמידה.

אני יכולה להגיע למצבים קשים ממש רק מלעמוד ולנסות נגיד לרחוץ כלים. עד כמעט אובדן הכרה.

מה שאת מתארת נשמע לי לא נורמלי במובן של פנטסטי, מי יכול לדמיין בישולים כאלה?? ואם את עושה את זה בעמידה אז זה בכלל מטורף.
הרבה דברים אפשר לעשות בישיבה, כדאי להתרגל.

אני כותבת לך ממעמקי הייסורים, נכנסתי כדי "להתעודד" מזה שאני לא לבד. מה שנקרא: טיפול באינטרנט


אני עכשיו מרגישה שהולכת למות, ולא עשיתי היום שום דבר מיוחד. אתמול עשיתי, והיום חשבתי על לעשות, כנראה שזה מספיק.
אני משלמת על אתמול, אולי אם הייתי עוצרת קודם ולא חושבת אפילו על לעשות דברים זה היה נמנע.

רק נשאר לי לברך על זה שהרבה זמן לא הרגשתי ככה. אמנם בזמן אמת ידעתי ושמחתי שאני במצב הרבה יותר טוב. אבל איך זה מרגיש, הזוועה, שוכחים, וחבל שיש תזכורות כאלה. אבל אולי זה חשוב ובית ספר להמשך.

אז אני לגמרי

רק מניסיון העבר מאמינה/מקווה שאצליח להתאושש בלי התערבות חלילה חיצונית או פינוי. אנסה לדווח גם בהמשך


--
בקיצור, את לא לבד. אם זה מה שיעזור לך לשמוע. לי זה עוזר.
 
למעלה