איש ציבור שמעד

איש ציבור שמעד

האם יש להתייחס אליו בחומרה יתרה? מצפים ממנו ליותר. האם יש להקל עליו? מכירים בפועלו הרב.
 

אלוניס

New member
לא זה ולא זה

הרי הוא ככל אדם - יש לשפוט לפי החוק ולתת ענישה תואמת לחומרת המעשים. מעמדו והפרסום שבו מהווים מספיק השפלה לאדם שהיה במדרגה כה גבוהה וכן משמשים באותה מידה להפצת המקרה והזהרותיו ברבים - כך שלא נחוץ להחמיר ואין שום סיבה להקל. מעשה נבלה הוא מעשה נבלה ושום פועל רב שנים לא יכול לשנות את מה שנעשה.
 
שמעתי טוענים

שעצם ההרשעה של אדם כזה יש בה מן העונש ולכן אפשר לתת לו בנוסף עונש קל יותר מלעבריין אחר.
 
אולי זה יותר חמור

אין הגיון בכך שאם הוא עלה לגדולה- סימן שמצפים ממנו להתנהג כמנהיג/ איש ציבור, ולכן גם ניתנו לו כוחות לעמוד במבחנים שונים? כמו כן, האם זה הגיוני שצריך להעניש אדם כזה שחטא יותר בחומרה, מאחר והענשתו תשמש דוגמה?
 
מי נתן לו כוחות?

הציבור שהעלה אותו לגדולה, עשה זאת כי האיש הציע עצמו לתפקיד. הוא לא נלקח ע"י נביא, הוא לא אמר ערל שפתיים אנכי. הוא הציע עצמו. וככזה הציבור לוקח בחשבון שהוא אדם חזק וישר כאחד. מתברר שהוא לא זה ולא זה. אני כשלעצמי לא חושבת שצריך להחמיר אתו יותר מאשר מאדם פשוט. מכיוון שגם מאדם פשוט אני דורשת להיות ישר. אבל גם לא צריך להקל עליו. וכרגע, מקלים עליו. בעיני הוא צריך להיות עצור. לא נראה לי שלאנס אחר היו נותנים ללכת הביתה אחרי ההרשעה.
 

bamboozingly

New member
להעניש כמו עבריין רגיל

ובנוסף לשלול ממנו את כל סמלי הסטטוס להם זכאים אישי ציבור. לא לחלוק לו שום כבוד שאיש ציבור ראוי לו.
 
במישור הפלילי, דין אחד לכולם

במישור האתי-מוסרי בודאי שיש להתיחס בחומרה יתירה להתנהגות לא תקינה של איש ציבור. בשנים האחרונות הדין הפלילי הפך לחזות הכל וכל מה שאינו פלילי נחשב לתקין. אותי זה מאוד מצער מכיון שבעיני החוק הפלילי הוא השלד של חברה מתוקנת אבל אינו חזות הכל. בחברה מתוקנת יש גם מה שנקרא התנהגות הגונה ואתית ששמה רף התנהגות גבוה יותר מהרף הפלילי.
 
מסכימה איתך מאד

חברה מתוקנת משתקפת מארון הספרים היהודי. כל שיח הלכתי נרחב, כל סוגיה תלמודית נותנת לנו הצצה אל אותה דמות חברה שחז"ל רצו לראות מולם מעבר לחוק היבש.
 

לאונידס

Active member
האם הוא השתמש בשררה שבידו כדי לפשוע?

או לחילופין הוא פשע כאחד האדם? לפי העניין כך צריך להשפט. חוץ מזה מה זה "מעד"? הלך ברחוב לא שם לב למפגע ונפל? כדי להיות אשם פלילית חייבת להיות כוונה. לכן השאלה צריכה להיות "איש ציבור שפשע", לא "מעד".
 

לאונידס

Active member
אז אם הוא השתמש בשררה כדי לפשוע

אז הוא צריך להשפט כאיש שררה. נניח למשל יש הבדל בין הירשזון כאיש שררה שגנב כסף בעזרת השררה לבין אם אותו הירשזון איש השררה היה גונב ככר לחם מחנות מכולת ואז היה צריך להשפט כמו כל גנב קטן. לכן למשל לפי החוק יחסי קרבה בין שני אנשים אינם עניין פלילי אבל יחסי קרבה בין בוס לכפיף אסורים, כי יש שררה.
 
../images/Emo182.gif../images/Emo182.gif../images/Emo182.gif../images/Emo182.gifעל 3 דברים ה' בוכה

כתוב בגמרא שעל 3 דברים הקדוש ברוך הוא בוכה: על איש ציבור שמרמה את הציבור, על מי שיכול ללמוד תורה ולא לומד, ועל מי שלא יכול ללמוד תורה וכן לומד! (השלישי לא מובן, תיכף נסביר אבל קודם כל). שואל הרב פרץ: למה דווקא על אלה הוא בוכה??? למה לא על מי שלא מניח תפילין? למה לא על מי שלא יודע את האמת? ומתרץ: יש אדם שהפסיד מיליון דולר, הוא מאד עצוב, אבל יש אדם שכמעט זכה בלוטו במיליון דולר ו-5 דקות לפני הזכייה הוא קרע את הטופס והוריד אותו בשירותים... הוא "קצת" יותר עצוב מהאדם הראשון כי לו היתה הזדמנות והוא פיספס!!! אומר הרב פרץ: שלושת אלה הם הזדמנויות שפוספסו ולכן עליהם הקדוש ברוך הוא בוכה! איש ציבור שמרמה, ניתנה לו הזדמנות להרים ציבור שלם והוא עושה להפך, זו הזדמנות שפוספסה! אדם שיכול ללמוד תורה ולא לומד גם הזדמנות שפוספסה... אבל אדם שלא יכול ללמוד תורה והוא כן לומד, איזה הזדמנות פוספסה??? בדיוק להפך!!! אומר הרב פרץ: זו כן הזדמנות שפוספסה. למה? אז ככה, למה הקדוש ברוך הוא בורא אדם ש"לא יכול" ללמוד תורה? אדם שלא יכול ללמוד תורה זה אדם שלא מבין כלום או חי בדוחק ועסוק בפרנסה או חולה וכו', אומר הרב: ה' ברא אותו בלי יכולת ללמוד כי בגלגול הקודם כן היה לו שכל, והוא לא היה מוטרד מפרנסה, והוא היה בריא, ויכל ללמוד והוא לא למד, לכן התיקון שלו זה לבוא בגלגול בלי התורה, להיות רחוק מהתורה, והוא כנגד כל הסיכויים נלחם ויושב ולומד!!! איזה כוחות נפש!!! אם היה משתמש בכוחות אלו בגלגול הקודם ששם כן קיבל יכולות לאן היה יכול להגיע!!!!!!!!!!! זה הפספוס ההזדמנות!!!!! ועל זה בוכה הקדוש ברוך הוא... בהצלוחה...
 
למעלה