איש יקר...
יודעת שעכשיו בטח אתה קורא כאן, כי אמרתי לך מה הניק שלי, והיכן אני כותבת... אז הנה כותבת לך... אז שתדע שמחר יש לך אורחת...
וכבר מעכשיו מכינה הכל ופורחת...
ובאה לבקר אותך... ובשבילך אסע הכי רחוק...
כי חבר טוב כמוך לעולם לא שוכחת גם אם לא תהיה קרוב...
האיש והאגדה אדם בעל הנשמה הכי טהורה...
האיש שהחזיר לי את התקווה...
הכרנו כשרק התגרשתי...
ובזכותך בכל הכוחות נאחזתי...
המון שיחות, בכי וכאב עברתי...
ואתה כל הזמן הקשבת לי כשכאבתי...
לא שוכחת את המבט שלך כשהקשבת...
כאילו רק אני קיימת כאן בשבילך...
כל דקה, שעה, יום שאיתך הייתי...
שומרת, זוכרת, משחזרת בתוך תוכי...
כי הימים, השיחות, הבילויים, האושר שהיה לי כשהייתי איתך...
החזיר לי את החיוך, האהבה לחיים, האושר והתקווה...
חזרתי למטרות, חזרתי לרצות, לדרוש, ולחיות...
חזרתי פשוט מאוד חזרתי... להיות...
להיות אני... ורק אני...
ורק אתה יודע הכל, ורק לך סיפרתי עד כמה סבלתי...
כל פרק, כל פסוק, כל חלק בחיי אתה ורק אתה יודע...
וממשיכה... ככה מידי פעם... לספר מה קורה איתי וליידע...
כי לעולם לא אפסיק לעיצותייך לשמוע...
כי כל עיצה באה מהלב...
וללא שום צרות עין ואינטרס...
כל כך מאמינה לך ולמילותייך...
כל כך הרבה אנרגיות שואבת ממך ומחיבוקייך...
בקיצור, וכמו שתמיד אני אומרת לך, אתה האיש שאהבתי, אוהבת ותמיד אוהב...
אז אתה שם חולה, ומחר אני באה עם סירים שבישלתי וטיגנתי ואפיתי מכל הלב...
ואתה שלימדת אותי לאמר
כי שום דבר לא מובן מאליו... אז תודה איש יקר, שלפחות ולו במעט אוכל להשיב לך כגמולך...
לא שוכחת את ימי בטיפול נמרץ כשהייתי...
ומי היה שם בכדי לחזק את ידי...
אז באמת באמת ומכל ה-
תודה...
כי גם קצת הזכרת לי איזה כיף זה לבשל מאהבה...
וזה ממש על קצת המזלג...
מתגעגעת ים ועוד טיפה...
דינה לא להכניס לשירשור אחר למשך 10 דק' לפחות ולא ל-
, אפשר?
יודעת שעכשיו בטח אתה קורא כאן, כי אמרתי לך מה הניק שלי, והיכן אני כותבת... אז הנה כותבת לך... אז שתדע שמחר יש לך אורחת...
