אני מדגיש
ההבחנה הזאת בין מנהיגים לבין מי שאותו הם מייצגים הוא תרגיל אינטלקטואלי ידוע אך פסול. אנשים "אינטלקטואלים" מבחינים בין מנהיגי החרדים לבין החרדים, בין מנהיגי הערבים הישראלים לבין הערבים הישראלים, בין מנהיגי הפלסטינים לבין העם וכולי. ההבחנה הזו פסולה בכל המקרים, כי המנהיגים נבחרים על ידי הציבור שמאחוריהם. אם הם לא היו מייצגים את דעתם, הם לא היו נקראים מנהיגיהם. ולדוגמא, כשהחרדים המזרחיים החליטו שהרבי מגור אינו מייצג אותם, הם המליכו עליהם מנהיג חדש. עוד לא ראיתי את החרדים מתנדבים לשירות וממליכים מנהיגים התומכים בכך.