דרך רבין היא אוסלו ?
אוסלו הוא אמצעי , לא מטרה ולא דרך. הדרך היא הסכם שלום שאפשר , לעמוד על ביטחוננו שאי אפשר. ז"א , בעד שלום , אבל לא בכל מחיר. הסכמי וואי וחברון , הם המשכים של הסכם אוסלו , וגם אז הם לא עומדים אגב בכל התנאים של ההסכם השני. (נגיד למשל במסגרות הזמנים , כמות השטח שיוחזר , וכו') אבל כן של תהליך אוסלו. משמע - כן המשכים של ההסכמים , לא המשכים של הרוח בה ההסכם נחתם. ברק לא הציע לפלשתינאים הכל חוץ מזכות השיבה. אף פעם. בטח שלא בדו-שיח רציני. ועידת קמפ-דיוויד אגב , היא כל דבר מלבד המשך לאוסלו. להפך , אוסלו אומר "בניית אמון בהדרגה , מתן אוטונומיה שלב אחרי שלב" קמפ-דיוויד , ובכלל הגישה של ברק , אומרת "זבנג וגמרנו". וכן ,להעביר טיפין טיפין , כשיש מסגרת לסה"כ ההסכמים , וכמבהירים שאחרי ההסכם החמישי, אין יותר הסכמים , זה לא דבר רע. להפך , במשך רוב שנות אוסלו להזכירך , הועדות המשותפות , המשטרה הפלשתינאית , הרש"פ - היו בעלות ברית טובות לישראל. ושיטת השלבים עבדה מצויין. עד ששני הצדדים זנחו אותה. ותתפלא , חזון הפלשתינאים , לפחות לא הפונדומנטליסטים מביניהם , היא לא השמדת ישראל. אלא פשוט לקבל זכויות של בני אדם. תבין דבר אחד , בסיסי. הם בני אדם כמוך. אף בן אדם , לא אכפת לו מהשמדה של ישות מדינית אחרת. אף בן אדם, לא רוצה למות , לא רוצה שהבן שלו ימות , לא רוצה כלום בתחום הזה כלל. בן אדם רוצה , דברים שמשפיעים עליו ישירות. הוא רוצה חירות. הוא רוצה חופש בחירה. הוא רוצה חופש תנועה. הוא רוצה חופש פרנסה. דברים שנכון להיום אין להם. ואין להם 40 שנה. אם היו להם אלו , הם לא היו רוצים "בהשמדה של ישראל". שהיא אמצעי , לא מטרה. "השמדת ישראל" כהשמדת הכובש. לא ממש אכפת להם אם ישראל קיימת או לא , אכפת להם מזה שישראל כובשת אותם. "השמדת בריטניה" ב45 היא דוגמא טובה. ישראל הייתה רוצה להשמיד את בריטניה בשביל החופש שלה. לא בגלל שיש לה משהו נגד בריטניה. למרות שאני בטוח שהיו כמה פונדומנטליסטים יהודים שהתנגדו לקיומה של בריטניה כלל.
