איפה עובר הגבול?
בין מתן אישורי בנייה כשרים ליזמות עסקית לבין השתלטות על קרקע בלי התחשבות בהיבטים סביבתיים? הכתבה הבאה מהארץ העלתה אצלי דילמות לגבי אופי התהליך של קבלת ההחלטות. האם כשר?, האם ניתן לסמוך על יזמים שיקימו מה שמצהירים שיקימו? (באילת אנחנו מכירים טוב מאוד, לצערי את הבעיה הזו), האם שקלו שיקולים סביבתייים לעומק? ומהצד שלנו - "צד הירוקים" - איך נדע להחליט לפי האמת ולא להיות שבויים בגישה מתנגדת לכל סוג פיתוח? להחלטתכם
נוף ייחודי בגליל - לפרויקט נדל"ן של פלמ"ח זאבי מאת צפריר רינת נציג הארגונים הסביבתיים בוועדת התכנון: מדובר באישור שניתן בעקבות לחץ מגבוה על נציגי משרדי ממשלה אחד האזורים היפים בישראל, כך מגדירים בארגונים לשמירת טבע את רמת סירין שמשתרעת מעל המושבה יבנאל בגליל, וצופה אל עמק הירדן. הירוקים והמשרד לאיכות הסביבה הצליחו למנוע בנייה באזור זה, אבל השבוע קיבל פלמ"ח זאבי, בנו של השר לשעבר רחבעם זאבי, את אישור הוועדה לתכנון ובנייה במחוז צפון, להקים כפר נופש במצוק של רמת סירין. נציג הארגונים הסביבתיים בוועדת התכנון, יוחנן דרום, טוען שמדובר באישור שניתן בעקבות לחץ מגבוה שהופעל על נציגי משרדי ממשלה שהשתתפו בישיבה. כתוצאה מהתייחסות נציגי הממשלה לנושא לא התקיים דיון ענייני, לא נדונה חלופה אפשרית לתוכנית, ולא היתה התייחסות ראויה לחשיבות בשימור הנוף באזור. הוועדה המחוזית אישרה בישיבה להפקדה (שלב מתקדם באישור התוכנית שאחריו ניתן להגיש התנגדויות) את תוכנית כפר הנופש, ששמו הרשמי: "מעלה רחבעם - מרכז ספורט אתגרי וידיעת הארץ". זאבי ביקש זכויות בנייה ב-3,400 מטרים רבועים, אך אושרו לו 1,500 מטרים בלבד. כמו כן, יוכל זאבי להקים במקום 40 "יחידות אחסון" (צימרים) לאורחים. האזור שבו אושרה התוכנית הוא אחד האזורים האחרונים בגליל שבו נשמר רצף נרחב של שטחים פתוחים ללא יישובים, ולכן מכנים אותו הירוקים "הנגב של הגליל". בגלל הייחוד הנופי של האזור פעלו הירוקים לפני שש שנים לסיכול תוכנית להקמת בית מלון באזור. לאחרונה הם גם התנגדו להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל ברמת סירין - בגלל השפעתם השלילית על הנוף. מכיוון שמדובר באזור כה ייחודי, ובתוכנית של כפר נופש שנמצא על גבול שמורת טבע, היתה אמורה הוועדה המחוזית לבחון בקפדנות את התוכנית ואת ההצדקות לאישורה. ואולם, דרום אומר שלא כך התנהלו הדברים. "במהלך הישיבה התברר מעל לכל ספק כי מספר נציגים של שרים בוועדה הונחו על ידי רמות ניהול גבוהות יותר להצביע בעבור התוכנית", אומר דרום, "אני וחברים נוספים הבענו את דעתנו כנגד התופעה, תוך הדגשה שהנחיות היועץ המשפטי לממשלה מחייבות את נציגי השרים להצביע אך ורק על פי שיקול דעתם המקצועי - גם אם זה אומר שהם מצביעים בניגוד לעמדת השר. הצבעה על פי הנחיה מגבוה היא לא רק בלתי חוקית, אלא גם אינה מאפשרת לשכנע ולהשתכנע תוך דיון ענייני, וכך מתקבלות החלטות שגורמות נזק סביבתי". דרום, שהוא גם רכז שמירת טבע בצפון מטעם החברה להגנת הטבע, אומר שכתוצאה מהלחץ מגבוה התקיים דיון שבו לא הוצגו נתוני רקע, וכלל ייעודי הקרקע באזור. כמו כן לא נדונו כלל חלופות, ובהן זו שהציעה רשות הטבע והגנים, שעל פיה ניתן לפתח מוקד תיירות בתוך הגן הלאומי כוכב הירדן, שסמוך לאזור. בסופו של הדיון תמכו בתוכנית רב נציגי משרדי הממשלה בוועדה, מלבד נציגי המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הביטחון. מתכנן הוועדה המחוזית, אלכס שפול, דוחה מכל וכל את טענותיו של דרום. לדבריו התנהל דיון ענייני שארך שעתיים, שבו היתה התייחסות גם להשפעה של תוכנית כפר הנופש על הנוף. "הוצגה לפנינו הדמיית מחשב, ועל סמך הדמיה זו ונתונים נוספים הגענו למסקנה שמדובר בתוכנית שתהיה מוצנעת בתוך השטח. כמו כן, החלטנו שכדי למנוע פגיעה בנוף, לא תיסלל אל כפר הנופש דרך אספלט וייעשה שימוש בדרכי עפר קיימות. התוכנית תואמת את תוכניות המתאר שיש באזור, ולכן החלטתי לתמוך בה. אני לא קיבלתי הנחיה מהשר שלי לתמוך בה", אומר שפול. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה, שנציגתו בוועדת התכנון הביעה בדיוני הוועדה עמדה מקצועית ועניינית בלבד בנושאי איכות מים וביוב. משרד התחבורה לא הגיב לטענה שנציגו הונחה מגבוה כיצד להצביע. פלמ"ח זאבי אומר שהוא לא פנה אל שרים או מנכ"לי משרדים כדי להסתייע בהם לקידום התוכנית, ומציין שהתוכנית זכתה גם לתמיכת חברי הוועדה המחוזית שאינם נציגי משרדי ממשלה. "הלכתי במסלול מסודר כאחד האדם וחיכיתי זמן רב עד שהוועדה תדון בתוכנית", הוא אומר, "מדובר בכפר שבו יוכלו אנשים לשהות ולעסוק בספורט אתגרי לסוגיו. זאת פעילות שלא ניתן לקיים בשטח עירוני או בצמוד ליישוב קיים". בעקבות הדיון בתוכניתו של זאבי, דרום סבור שהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגבי שיקול הדעת העצמאי של נציגי שרים במוסדות התכנון, אינן מהוות הגנה מספקת. "בסופו של יום, ברגע המבחן, כשמגיעות הנחיות מן השרים כתוצאה מלחצי יזמים שמקורבים לשלטון, חוששים נציגי השרים לעתידם במשרד, ומצביעים בהתאם להנחיות השר הממונה", אומר דרום. לדעתו, על היועץ המשפטי להבטיח בחקיקה או בכל דרך יעילה אחרת את עצמאות נציגי השרים.
בין מתן אישורי בנייה כשרים ליזמות עסקית לבין השתלטות על קרקע בלי התחשבות בהיבטים סביבתיים? הכתבה הבאה מהארץ העלתה אצלי דילמות לגבי אופי התהליך של קבלת ההחלטות. האם כשר?, האם ניתן לסמוך על יזמים שיקימו מה שמצהירים שיקימו? (באילת אנחנו מכירים טוב מאוד, לצערי את הבעיה הזו), האם שקלו שיקולים סביבתייים לעומק? ומהצד שלנו - "צד הירוקים" - איך נדע להחליט לפי האמת ולא להיות שבויים בגישה מתנגדת לכל סוג פיתוח? להחלטתכם
