איפה הפוק שלי...?

איפה הפוק שלי...?

(בהמשך לסידרת האיפה....) אני מאד אוהב אותה.. את הקיבה שלי תקופה ארוכה אנחנו ביחד. היא אוהבת לייצר גזים ואני נאלץ לשחררם אבל איפה אני... ומה איתי? שנים חולם להשתתף בחדוות היצירה ולא רק בהוצאה לפועל. אתם חושבים שאני צריך למנוע ממנה את היצור.... ביום הכיפור הזה. מדוע כולם טוענים שהם סובלים ממנה ואני דווקה נהנה מימנה כמעט וביטלתי את החתונה בגללה כזאת חמודה שבדיוק בחופה החליטה לזמר למורת אפם של כולם אני אוהבת אותה. והיא בכלל לא ביישנית.
 
מצבך מוכר מאוד

למעשה זה לא הפורום המתאים לשאלה מסוג זה, עליך לפנות לפורום בעיות בזוגגגגגגגגגגגיות, או אולי לפורום פסיכיאטטטטטטרים עונים. אבל אם שאלת, אנחנו תמיד פה כדי לענות: חדוות היצירה במקרים כאלה, מוכרחה להיות מינימום הדדית. קיבות לא אוהבות שלא משתפים אותן בתוכניות, ולכן, אם אתה בוחר לאכול דווקא פול ירוק בערב חג, הנך מוכרח לשוחח איתה קודם לכן ולהציע לה בחירה: פול, חומוס, גרעיני חמנייה או בוטנים. כך תצא ידיד חובתך והיא תרגיש שמשתפים אותה. בהצלחה. והפלצה טובה לשניכם.
 
האזרית: תגובתך כל כך יהודית...

קמה ואומרת נבצע את מיצוות "נעשה ונשמע" אך דווקא ערב היום הקדוש אולי נעצור לרגע אולי נקשיב לליבנו ובעיקר להמיית בטננו ואולי נחליט שאנחנו מתקנים את דרכינו תוך התחשבות ושיתוף הרי בין אדם לחברו זאת עיקר המצווה. לא גומרת האלק.... אוהבת ולא סובלת האלק... על ארבעת המינים : ערבה: שלא יוצא ללולב: שיוצא לה ללא ריח הדס: שיוצא לה ללא רחש אתיכוניג:גם טעם גם ריח ובעיקר רחש גמט"ב לכולם
 
למעלה