איפה האהבה שלך?

החיים המחורבנים האלה רודפים אחריך לכל מקום. איפה האהבה שלך?​

הייתה לך פעם אהבה? כשהיינו ילדים זו הייתה אהבה או פחד? פחדו עלינו מאוד, והרגשנו אהובים. זו האמת וזו לא סיסמא.

אני שבור ומפורק ומיואש ואני לא מסוגל לחשוב מחשבה מועילה אחת.

עכשיו אני בוחר לקום מהמיטה ולהכין ארוחת ערב.

לא יודע מה יהיה עם הסיפור והאם אמשיך לקרוא או לכתוב, או שאזרוק את חיי המקצועיים לפח האשפה של ההיסטוריה.

לא יודע אם אלך להתאמן היום או שאמשיך לרבוץ ולהמתין שמשהו בחיים האלה יפתח בשבילי, כמו החטא עצמו.

בינתיים נאכל.

מתוך רק להיום.
 
כשאין כוח — גם ארוחת ערב היא ניצחון קטן. זה לא סוף הסיפור, זה רק פרק קשה באמצע הדרך
 
למעלה