איפה אני הייתי?

אפרתש

New member
איפה אני הייתי?

אתמול הבת שלי שאלה אותי מה עשיתי כשהייתי ילדה. סיפרתי לה קצת, ואז היא שאלה "ואיפה אני הייתי אז?". לפני כמה ימים היא הסתכלה על תמונה שצולמה לפני כמה שנים, ושאלה איפה היא היתה כשצילמנו את התמונה. היא בת שלוש וקצת, ואני מתרשמת שהיא ממש לא מסוגלת לתפוס את ה"לא היית". יש לכם רעיונות מה אפשר לאמר לה? (בינתיים היא הסבירה לעצמה שהיא ואחותה הקטנה היו אצלי בבטן. אבל אני חוששת שהיא תעשה אחת ועוד אחת ותקבל שלוש, ותסיק שגם לה יש ילדים בבטן). כל תפיסת הזמן שלה ומה קורה לנו בו עדיין ילדותית למדי (טוב, בת שלוש). היא אמרה לי שכשהיא תיגדל אז גם היא תוכל להיניק את אחותה. היא גם אמרה שכשהיא תהיה גדולה היא תדע לנהוג, ותסע לבד לגן. לא התווכחתי איתה.
 
אצלנו הדוסים זה קל../images/Emo6.gif

"היית נשמה בגן העדן ולמדת תורה עם הקדוש ברוך הוא"
אבל מה עם "היית תא פצפון שישן אצלי בבטן, עד שמעירים אותו והוא הופך לתינוק" או משהו בסגנון הזה? וזה באמת לא יפה להגיד לבן-אדם חשוב בחייך "לא היית". לא מנומס!
 
אחותי שאלה את הבת שלה:"איפה

הילדים שלך?" וכך הילדה הבינה מה פרושו של עוד לא להוולד. במובן מסויים יש לה את ילדיה העתידיים בבטן, כי יש לה ביציות שתופרנה בעתיד ותהפוכנה לילדים, כך שגם זו לא תשובה בעיתית, ולמעשה די מדוייקת.
 

כרמית מ.

New member
זה מה שניסיתי לעשות

אבל הם אמרו לי: בבית - והתכוונו ל"תינוקות" הדמיוניים שלהם... D-: אבל זה הזיז את השיחה למקום אחר, וראיתי שכבר לא ממש מעניין אותם איפה הם היו. עכשיו, כשיש להם גם אח קטן, אני חושבת שיהיה לי יותר קל להסביר, אבל לא בטוח (הם עלולים לא לזכור מצב שהוא לא היה. גם לי נראה כאילו היה כאן תמיד, אפילו שהוא רק בן 4 ח'...). אני עניתי "לא הייתם" אפילו שהם לא ממש תפסו את זה ("אז איפה היינו? בגן?"). זאת האמת ואין לי אחרת. אגב, הם זוכרים את החתונה שלנו (שהיתה שנים לפני שחשבנו עליהם אפילו)...
 

אפרתש

New member
תודה, אאמץ את גישת הדוסים ../images/Emo9.gif

איכשהו, יותר קל לי להגיד לה שהיא היתה בלב שלי ולא לספר לה על הזרע והביצית וכל החבר'ה. אני עוד לא בשלה לשיחה הזו.....
 

נעה גל

New member
אני לא חושבת שממש צריך לעשות שיחה

אבל אפשר לדאוג שיהיה ספר בנושא בבית, ואצלנו יש גם את קלטת הווידאו - "ילד בא מהאהבה". אם החומרים נגישים אז גם השאלות מגיעות על רקע מסוים. כלומר, אפשר לדבר על הסרט או על הספר וזה לא חייב להיות עליכם ישירות. וזו גם לא הופכת להיות שיחה כבדה ומביכה, אלא מתקדמת בקצב של הילד. את מבינה למה אני מתכוונת?
 

אפרתש

New member
אני מבינה, אבל

הילדה שלי מתקדמת בקצב יותר מהיר ממני.
אני אהיה המקרה הקלאסי שהילדות שלי יצחקו עלי איך גמגמתי בשיחות האלה. או שאני פשוט אזמין את לאה לבוא ולהסביר
אפרופו הבנתה את הזמן - דיברנו היום על זה שהיא עוברת גן. אמרתי לה "התחלת ללכת אל מרים כשהיית קטנה, ועכשו את כבר גדולה ותתחילי ללכת לגן של יעל". תגובתה (בפנים מאד רציניים) "גמרתי לגדול?".
 
למעלה