איסורי ייבוא ומסחר בזוחלים

[Nevo Schwartz]

לא הבנתי בדיוק,

מה אמרתי שלא הבנת על מה מבוסס. לגבי הכרכנים כמו שאמרנו בדומה, אסירת הייבוא תפגע בזמינות המין בשוק. מה שיכול להעלות את הביקוש, ובדומה את המחיר. או לפגוע ברוב העניין במין המסויים בארץ, ולעצור את ריבויו, מה שיפגע בסופו של דבר במחירו. 1. "אם הנחת היסוד היא שבארץ היו ויהיו כרכנים במופעים רגילים בשפע, אז לא ברור במה יעזרו האיסורים שעליהם מדובר. (אני לא חושב שתמיד יהיו כאן כמויות של כרכנים. זה אמנם יהיה כך בטווח הקצר, אבל אם האיסורים יכנסו לתוקף, בטווח הזמן הרחוק כמויות הכרכנים יפחתו מאוד.)" אף אחד לא מבטיח שהאיסורים יעזרו, אבל חוץ מכך האמצעים מוגבלים ביותר. אני מאמין שזה הוא צעד ראשון במטרה להפחית לאט לאט את כמות הכרכנים בארץ כמו שאמרת. 2." גם אם יהיה ריבוי של כרכנים במופעים המיוחדים שהזכרתי עם כרכנים במופעים רגילים, להגבלת היבוא לנחשים במופעים כגון אלה שציינתי תהיה התוצאה הבאה: שכיחות הגנים למופעים המיוחדים באוכלוסיית הכרכנים הקיימת בשבי בארץ תלך ותעלה, והמשמעות של זה היא, למיטב הבנתי, שהתאמת הפרטים באוכלוסיה לחיים בטבע תלך ותפחת. וכשמדובר בפרטים שהסיכוי שלהם לשרוד בטבע קטן - הסיכון האקולוגי שהם מהווים פוחת. " אמרת יפה, אבל בעצם לדעתי נכנסת עמוק מאוד (ואולי אף עמוק מדי בשביל הרשיות). האם לא יהיה יותר קל מבחינתם לעצור ייבוא לגמרי, מה שיפגע בכמות הכרכנים באופן משמעותי לאחר זמן מועט יחסית. מאשר לפגוע בהם בצורה חלקית (מאוד) בלהחליש את מטענם הגנטי. אז כן, סיכונם האקולוגי פוחת, אבל ישאר יותר גבוה מאותו סיכון כאשר לא ימצאו כמעט כרכנים בארצנו. כמובן שאינני מזלזל באף אחד מאנשי הרשיות שהחליטו החלטה זו. אבל אני מאמין שיש להבין שהם התחשבו בעיקר במה שיש צורך להשיגו (צימצום אוכלוסיית הכרכנים בארץ.), ופחות בדעות האנשים הנוגעים בנושא. אני מסכים איתך שיש לבדוק את איסורים אלו מכל הכיוונים. אבל אישית אני מאמין שזה לא מה שיקרה, למרות שאולי שווה להציע את רעיונות אלו לגורמים הנכונים. נבו

 

[יונתן ורונסקי]

חשבת אולי שיש סיכוי שהם פועלים

מתוך פאניקה וולכן הם אוסרים על סחר וגידול בכל מיני מינים שעד עכשיו לא עניינו אותם בכלל. יש לי ספקות רציניות לגבי ה"מידע שגרם להם לקבוע איזה מין מהווה סיכון ואיזה לא" ומקובל עלי הרעיון של בדיקה ואולי הגבלה במקרים מיוחדים אבל הגבלה גורפת סתם כך זה לא מקובל עלי. אני מקווה שבעקבות פניה שנעשתה אליהם בנידון הם יציגו את ה"מחקרים" והעבודות שגרמו להן להחליט איזה מין מותר ואיזה לא. אתה חושב שאין מה לעשות בנידון? אם כן אז תפטר כבר עכשיו מהרעיונות שלך להרבות את הנחשים שלך כי כל מסחר בהם יהווה עבירה על החוק ואתה עלול לקבל קנס כספי במקרה שיתפסו אותך מוכר כרכן תירס.

 

[Nevo Schwartz]

יונתן,

כן, חשבתי על הנושא (תודה על הדאגה ההדדית).

אני לא מבין למה בהודעה זו אתה מצאת לנכון להביא את השאלות וערות בונות אלו כלפי. אני לא חושב שאין מה לעשות בנושא, אני רק חושב שאם לא תגיע פניה ישירה (בעלת תוכן משמעותי), בדיונים תיהיה התחשבות מעטה בנושאים אותם הזכרנו. ושוב אני רושם, גם אני בדיוק כמוכם רוצה לעצור גזרות אלו. אני פשוט מראה לכם מה אני מאמין שעומד בראשו של הצד השני. כמובן שכמו שהזכרת אני מקווה מאוד שיובאו מחקרים והוכחות לסיכונים שאותם מהווים הנחשים האסורים. "אתה חושב שאין מה לעשות בנידון? אם כן אז תפטר כבר עכשיו מהרעיונות שלך להרבות את הנחשים שלך כי כל מסחר בהם יהווה עבירה על החוק ואתה עלול לקבל קנס כספי במקרה שיתפסו אותך מוכר כרכן תירס." תודה על הטיפ, אשמח לשקול אותו כאשר החליט לקנות כרכנים או למכורם בעתיד. לגבי מה אני חושב בנושא כתבתי בתחילת ההודעה. נבו

 

[naja]

לגבי מופעים.

אני לא חושב שצריך לעשות את ההבדלה הזו, מאחר ולעיתים ההחלטה שמין מסויים עשוי להפוך למין שמסוכן אקולוגית מתקבלת על סמך עובדות נוספות מלבד יכולתו להפוך למין פולש(נשיאה של מחלות שונות, היברידיזציה עם מינים מקומיים וכו). מצד שני, הרט"ג אוסרים על גידול של תוכים מסוג דררה במופע הבר שלהם(ירוק) אבל מאפשרים לגדל ולמכור בחנויות את המופעים האחרים(כחול, צהוב לבן וכו.....) כך שבהחלט ישנו כאן תקדים(למרות שיכול להיות שעכשיו יאסרו גם על גידול המופעים הללו).

 

[יואב גפני]

התייחסות קצרה לעניין המשפטי

התייחסות קצרה ובלתי ממצה לעניין המשפטי שעלה כאן (במישור החוקתי) – המנגנון המאפשר פגיעה בחופש העיסוק, שהינו אחת מהזכויות החוקתיות המקודשות ביותר בישראל, קבוע בחוק היסוד עצמו – "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". דהיינו, על מנת שניתן יהיה לפגוע בחופש העיסוק יש צורך באמירה מפורשת שהאמור בחוק הינו על אף האמור בחוק יסוד: חופש העיסוק, או שהחוק עצמו הולם את מד"י, נועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. לא בכדי התנאי השלישי מודגש, היות וזה תנאי המפתח בפסיקות שדנו בהגבלת חופש העיסוק. אם יימצא שצריך להגביל את הגידול/יבוא/מכירה וכיוצ"ב של מינים מסוימים, צריך לבחון דרכים אחרות להפיק מהם הנאה/תועלת/רווחים. אולי למשל לפקח על הגידול ו/או המכירה באמצעות חיוב בהיתרים כדי שניתן יהיה לעקוב אחרי המגדלים, לחייב מגדלים להצהיר מדי תקופה מה מצב הזוחל וכיוצ"ב אפשרויות, כיד הדמיון (הפרקטי) הטובה. אגב, בניגוד למה שנאמר באחת התגובות - לא רק בית המשפט העליון מוסמך לבטל חקיקה שסותרת חוק יסוד. כל בית משפט בישראל (למשל: שלום, מחוזי, מינהלי, עליון) מוסמך לבטל חוקים (או יותר נכון – להכריז על בטלותם) לנוכח סתירה את האמור בחוקי היסוד. אם הוצאה הנחיה או תקנה או הוראת מינהל או כל דבר שאינו חוק, דהיינו חקיקה ראשית, שהתקבלה בכנסת בהליך החקיקה המקובל (הצעת חוק, אישור, ועדה ספציפית במידת הצורך ו-3 קריאות), אין לזה שום תוקף משפטי, ככל שהדבר פוגע בחופש העיסוק, וכמובן שניתן בנקל לתקוף זאת (לרוב בבית המשפט לעניינים מינהליים, שהוא בית משפט מחוזי ב"כובע" מינהלי, לאו דווקא בבג"צ. זה בעיקר תלוי במי הגוף המנחה. לא בדקתי לעומק בשלב זה לגבי הרט"ג). במידה ותידרש תקיפה של הנחיה כזו או אחרת בבית משפט, רצוי שזו תהיה מגובה בכמה שיותר אינפורמציה מדעית מבוססת ולעוסה, היות ומרבית שופטינו בוודאי אינם מבינים בנחשים (זולת זה מגן העדן), ובאופן כללי תמיד כדאי "להאכיל את בית המשפט בכפית". ורצוי גם שתהיה בנמצא חוות דעת של מומחה במישור האקולוגי, כגון רפטולוג (או איך שמכונה ההתמחות בזוחלים), לשלבים המתקדמים של העתירה. וזאת בנוסף לנימוקים האחרים שקשורים בחופש העיסוק, כגון הנימוק שהעלה רן (חשש לפגיעה קשה בענף גידול הזוחלים). חשוב לדעת, שלפני שצובאים על דלתות בית המשפט יש למצות הליכים, דהיינו לנסות להידבר עם הגוף הרלוונטי שהוציא את ההנחיה ולדרוש את הנימוקים והביסוס המדעי להנחיה. אחרי עיבוד האינפורמציה שתתקבל, יש להביא נימוקים שכנגד. ואם לא הולך בדרכי נועם – אז פונים לביהמ"ש. אגב, אם לא יתקבל המידע המבוקש, אפשר לדרוש גם בדרכים משפטיות כמו למשל חוק חופש המידע. אם גם זה לא עוזר – כנראה שצריך בית משפט. זהו לבינתיים.

 

[dreaming h]

תמיד טוב להחזיק משפטן בסביבה..

 

[Torgos]

איסור סחר

כתבתי לכם התייחסות, כולל קישורים, לנושא כאיש הקרוב לנושא (לא בעניין הזוחלים והאכיפה) אבל משום לא הצלחתי לשלוח ואח"כ כבר עזבתי המשרד, כך שאנסח מחדש ובצורה לקונית יותר. ראשית, הרשות פועלת מתוך ההכרה שמה שהיה בתחום לא יכול להמשך, כי יותר ויותר אורגניסמים זרים נמצאים בבר וחלקם הפך לפולשים בזמן קצר יחסית ויש חשש שזה ימשך ויגבר עם קצב המסחר הקיים. המפתיע הוא שאפילו אנו כמעט חלוצים בפלישות בקנ"מ עולמי לגבי מינים מסויימים כמו אורג מצועף (Ploceus velotus). איני כותב כרגע כשליח רט"ג שהתבקש לענות (בעצם כן, לאחר שיחה עם 2 האנשים האחראיים על-כך ברשות באכיפה ובחט' מדע) ובטח איני מבין בגידול ומסחר מינים אקזוטיים: 1. רשימת המינים אינה בלתי ניתנת לשינוי! אם טעינו וניווכח בזאת - נשנה. היא גם לא "סנונית ראשונה". 2. הרשימה הוכנה על סמך נתונים שהיו זמינים למי שהכין. אם יש לכם אחרים (מבוססים) או השגות - אנא העבירו אותם (בצורה מנומקת ועינינית). עם כל הכבוד, ויש לי הרבה ממנו אליכם לאחר קריאה בהנאה של ההודעות בפורום - גם אתם לא התנסתם ויכולים לערוב על כל מין ומין. 3. הערכות סיכון הוכנו עפ"י המודל האוסטראלי והקישור נותר במשרדי. כך גם הקובץ עם הפורמט המקומי. אשלח אותם ביום אחר. 4. הערכות סיכון הוכנו עפ"י התנאים: מכיוון שלא קבוע בחוק שהיבואן מממן אך ברור שאיננו מבינים בכל המינים (אנכי אולי אקולוג טוב אולי לא, אבל אני מכיר בעיקר את הפאונה המקומית ולבטח איני בקיא בביולוגיה של כל אחד מ-8600 מיני העופות שלא מופיעים בישראל) - נותר לנו להזמין הערכה שהיא בעצם סקר ספרות ומענה לשאלות המופיעות בהערכת הסיכון. 5. לא כל המינים בסחר נאסרו, כולל כאלו שכבר פלשו! למשל בעופות: הטווס מקיים אוכלוסיות בבר (למשל ליד מאגר שקמה ואני נתקלתי פעמיים בגליל התחתון בטווסים) מתוך ראייה מפוכחת של הנזק ויכולת הויסות/ביעור. 6. על מנת להתקדם בנושא יהיה מקום לדו-שיח (מקובל גם על אנשי האכיפה) ולכן כדאי שכבר יהיו מצויים בידי המגדלים נתונים ורעיונות שונים: א) מה גודל השוק המקומי לזוחלים מקבוצות המינים השונות. ב) מי מייצג את הציבור של המגדלים/סוחרים ומתאים לשבת עם אנשי רט"ג בדיונים. ג) איך אתם יכולים או איזה מנגנונים אתם מציעים למנוע ממין להפוך לפולש (לדוגמא, מסחר רק בזכרים...)? 7. נושא גידול וסחר במינים מקומיים. לדעתי, הנושא מתבשל וזו רק שאלה של זמן עד שיהייה שינוי בנושא אצלנו. אבל זה לא מחר בבוקר. ברור כי לשם הקמת חוות גידול יהיה צורך באיסוף מהטבע וזה לא מילה מגונה כאשר המטרה ניא לטובת ש"ט (כשהקמתי את גרעין הרבייה לבזי צוקים או עיט ניציים, אספתי מהטבע בצורה שתווה פגיעה מנימלית מחושבת מראש). עזרתכם תהייה דרושה בבניית ובקיום מנגנוני הבקרה שימנעו: א) פגיעה במינים המקומיים עקב איסוף לא חוקי, גם אם המין יותר במסחר. ב) מניעת זיהומים גנטיים של אוכלוסיות כתוצאה של שיחרור/בריחת פרטים של באזור שאינו אופייני לאקוטיפ אליו הם שייכים. זהו לפי שעה, אוהד

 

[naja]

בקשר לסעיף 7....

אני משער שאני אהיה במיעוט בקרב הזוחלים, אבל לדעתי התרת גידול וריבוי של מינים מקומיים תהווה מכת מוות לאותם מינים. הסיבות העיקריות לכך יהיו אוזלת ידה של חטיבת האכיפה בכל הקשור לפיקוח וסחר(קל וחומר כשמדובר בנושא שרובם ממש לא אוהבים....) הסיבה השניה-הכרותי עם לא מעט מהטיפוסים העוסקים בסחר זוחלים בארץ. בחלקם הגדול הם אנשים לא ישרים ולא הגונים, חלקם עסקו בעבר ב"יבוא\יצוא" של מיני זוחלים ופרוקי רגליים מקומיים, ואני בטוח שמבחינתם זו תהיה "הלבנה" של מעשיהם ולגיטימציה לפתיחת עונת האיסוף.

 

[Torgos]

אל תיסחף

מדובר רק במינים שיהוו מיני דגל. לא כלל המינים!!! זה כדי לאפשר חשיפה של הציבור ולפתח אהבה ולא פחד ודחייה מזוחלים (ולא רק). לא נפתח זאת כאן אבל זה יחייב פיתח המנגנון עליו דיברתי: סימון, מרקרים גנטיים וכן הערכה מה היקף הביקוש הצפוי לכל סוג (צבים, שממיתיים, ...)

 

[naja]

אני רק מקווה....

.....שמי שאחראי על הרשימה של המינים האסורים לסחר ויבוא, לא יהיה זה שאחראי על הרשימה של הזוחלים המותרים לגידול.

 

[רן333]

1. תודה על ההתייחסות לנקודות 6 ו-7

שהעליתי בהודעה הפותחת את השרשור. אשמח לקבל התייחסויות גם לנקודות 1-5 בהודעה ההיא. 2. בעניין ה"סנוניות", אני כמובן שמח לשמוע שהיעד אינו הרחבה נוספת של הרשימה, ואשמח עוד יותר לשמוע על רשימת מינים שאינם מהווים "סיכון אקולוגי" להערכתכם. אבל בכל מקרה, חשוב להבין את הדבר הבא: גם הרשימה הנוכחית, ללא שום הרחבה, תפגע פגיעה אנושה מאוד בענף גידול הזוחלים, כולל פגיעה קשה מאוד בפרנסתם של חלק מהעוסקים בתחום. ואם עסקים כמו "בית החיות" ייאלצו להיסגר, אני מאמין שההשלכות על ענף גידול הזוחלים בארץ יהיו הרסניות. 3. אני שמח לשמוע (שוב) על הפתיחות לביקורת והשגות על האיסורים הנדונים, אבל קשה לצפות לביקורת עניינית כאשר הנימוקים שמאחורי האיסורים האלה לא נמסרו לנו. לי, אישית, עדיין לא ידועות אפילו "השאלות המופיעות בהערכת הסיכון" שאותן הזכרת. האם תוכל לכתוב מהן? חוץ מזה, אני מצפה ומקווה שנוכל לקבל את הנימוקים המלאים להערכות הסיכון הנדונות. (פירוט הנימוקים האלה לא נשמע לי כמו דבר מסובך בצורה יוצאת דופן, במיוחד כאשר מדובר בהסתמכות על סקירות של ספרות קיימת.) 4. לשאלתך בנושא ייצוג מגדלי הזוחלים והסוחרים בפני רט"ג - ככל שידוע לי אין גוף מייצג כלשהו. כרגע אין אפילו ארגון או עמותה שיוכלו להעמיד גוף מייצג כזה. היבואנים המשמעותיים של זוחלים לישראל הם "בית החיות" ו"ילד הג'ונגל", ואני מאמין שהם צריכים "להיות בתמונה" כשמדובר בדיונים והתייעצויות מהסוג הנדון כאן. חוץ מזה, ישנם מספר מגדלים רציניים שהתחום חשוב להם מאוד, ולהערכתי ישמחו להשתתף בדיונים כאלה. עם זאת, כאמור, לא מדובר בגוף מייצג שנבחר על-ידי כלל המגדלים/סוחרים. 5. בנושא מנגנונים שאנחנו יכולים להציע על-מנת למנוע ממיני זוחלים להפוך לפולשים: א. מה דעתך על הנושא שהעליתי **כאן**? ב. בחלק גדול מאוד מהמקרים, תנאי האקלים השוררים בארץ, בעיקר בחורף, יכולים לשמש כמנגנון מתאים. אני יכול למנות מספר גדול של מיני נחשים, כולל כמה מהנפוצים יותר במסחר, שנוטים ללקות בדלקת ריאות ולמות כשהמגדל אינו מצליח לספק להם חימום נאות. לא ערכתי מחקר או סקירה מקיפה של ספרות בנושא, אבל קשה לי מאוד להאמין שפרטים מהמינים האלה יוכלו לשרוד בטבע בישראל בעונת החורף. אני מעריך שהדברים האלה תקפים גם ביחס לפיתון המים האוסטראלי (Liasis fuscus), שמופיע ברשימה הנוכחית של מינים אסורים. ג. מנגנון חשוב נוסף יכול להיות הסברה: הסברה על הסכנה שבשחרור זוחלים מחו"ל לטבע, אפשר בליווי סנקציות קשות כנגד המשחררים. כפי שהוצע כבר בזמנו כאן בפורום, אפשר לחייב חנויות לממכר בעלי-חיים לתלות פוסטרים המסבירים את הנושא, ואולי גם להחתים את הלקוחות על טפסים מתאימים, שיועברו לרט"ג לאחר המכירה. (אני לא טוען שזה פתרון אבסולוטי שיפתור הכל, אבל זה בהחלט יכול לעזור. אני מאמין שהסברה כזו יכולה הייתה למנוע הרבה מקרים של שחרור צבגונים על-ידי מגדלים שמאסו בהם, בשנים שבהם גידול הצבגונים רווח בארץ.) 6. אם מחפשים מתנדבים לנושא חוות גידול של חנקים משריצים, של עיני-חתול חברברים, של מטבעוני מדבר או של זעמני מטבעות - אני חושב שלא קשה יהיה למצוא בינינו מגדלים רציניים שישמחו להשתתף במיזמים כאלה. אני חושב שהתרת הגידול של מינים כאלה, כולל ריבוי ומכירה על-ידי מספר מגדלים שיקבלו היתר לכך, יכולה להיות צעד חיובי וחשוב. עם זאת: א. צריך יהיה למצוא דרך למנוע איסוף פראי של החיות האלה מהטבע ו"הלבנתן" למסחר על-ידי גורמים לא אחראיים; ב. אני בספק רב אם נחשים ישראליים (כמו אלה שמניתי) יוכלו להחליף את כרכני התירס כ"נחש מבוא" שמושך מגדלים חדשים לתחום. זאת בעיקר מסיבות הקשורות בנוחות הגידול של אותם מינים.

 

[naja]

לא הייתי מתחיל להעלות הצעות למינים.

אני אישית חושב שזה יהיה עצוב מאוד אם יאפשרו להקים "חוות גידול" של חנקים משריצים ושל חברברים. הדבר הזה יביא להיכחדות מהירה ביותר של המינים האלה מנופי הארץ, מהסיבות שפירטתי לא פעם(מלבד זה, אם חושבים בהיגיון, את החברבר אין סיכוי להפוך לחיית מחמד למגדלים מתחילים.). אני ממש מקוה שמלבד שנים שלושה מינים מאוד נפוצים, הרעיון הזה לא יצא לפועל.

 

[Torgos]

לרן

1. צר לי (באמת!) ואני מאמין שהרשות תהייה מאד פרגמטית בבבחינת המינים לאחר התייחסות המגדלים/סוחרים, אבל - המנדט שניתן לרשות ועליו היא צריכה לשמור ולהבחן הוא מצב הטבע ומה נעשה ע"מ לשמור עליו. לא על מקור ההכנסה של גורמים שונים טובים ככל שיהיו. יחד עם זאת, יש לגלות רגישות ונחישות .... 2. לגבי הערכות סיכון-אשמח להעביר לכם את הקבצים, אבל זה ידחה עד שאהיה שוב במשרד. לדעתי ניתן למצוא זאת בהרצאתו של דר' סיימון נמצוב ביום העיון שנערך באונ' בן-גוריון לפני שנה ומופיע כקובץ PDF באתר משרד איכה"ס. כ"כ, לדעתי נצטרך לפרסם את הערכות הסיכון שהוכנו עבור הרשות (לאור שיחתי עם רוני מלכא). הערכת הסיכונים כולל בדיקת שאלות, כגון: (דר' סיימון נמצ'וב, הועדה המייעצת לסחר בבע"ח לרשות) מה הסיכוי שהמין מסוגל לשרוד בתנאי האקלים של ישראל? האם המין מסוגל להתרבות בתנאי האקלים של ישראל? האם ישנם מינים בישראל היכולים להיפגע מתחרות עם המין האקזוטי? האם ישנם מינים העלולים להיפגע מהתפשטות המין האקזוטי? האם ישנם תקדימים של התפשטות המין בעולם? האם התפשטות המין עלולה לסכן גידולים חקלאיים? האם המין יכול להוות גורם מסכן לבני אדם? האם המין עשוי להביא תועלת לאדם או לטבע? האם ניתן יהיה למגר את המין ולכשיתפשט? 3. ייצוג - לא יהיה מנוס מלדון עם המגדלים/סוחרים אבל אי אפשר לעשות זאת בפורום רחב מדי. לכן צריך ייצוג כל שהוא. 4. לגבי מופעים מיוחדים של מינים שלא סביר שישרדו כמנגנון הגנה - זו בהחלט אחת האפשרויות שראוי שתעלו בפניותיכם לרשות. 5. אין ספק כי כל הנושא האכיפה והבקרה צריך לעבור שידרוג אצלנו. אבל זה יחייב גם את הציבור למגזריו: רישום, סימון, דיווח. מזה אגב יצאו נשכרים בעיקר הסוחרים החוקיים. אני מקווה שזה לא יתבטא באגרות נוספות, אבל לגבי מינים מסויימים, לא הייתי פוסל הפקדת שטר ערבות למקרה של בריחה, שיפדה כאשר אינך יכול להציג את בע"ח או אישור למכירתו, העברתו (המצועדות) או חס וחלילה - מותו. כיום אין דין ואין דיין. 6. גם אם יהיה גידול של מספר מינים ישראליים - זה לא יהיה ע"י מתנדבים. יצטרך להתקיים מכרז מסודר בנושא! חברות וחברים - שיהיה חג אביב נפלא. אוהד

 

[רן333]

שוב תודה על ההתייחסות, ושוב מספר

הערות: 1. כשדיברתי על הפגיעה האפשרית בעסקים, לא ניסיתי לטעון שמותר לגרום קטסטרופות אקולוגיות בשם חופש העיסוק. חלילה. עם זאת, קל מאוד להקל ראש בחופש העיסוק כשלא אתה הצד הנפגע. בכל אופן, מה שרציתי זה להדגיש את ההשפעה ההרסנית שעלולה להיות לאיסורים החדשים על ענף גידול הזוחלים. גישת ה"אם יש ספק - אין ספק" (ניסוח שלך) יכולה להיות גישה מצויינת, כאשר החלטות מחמירות מדי אינן מזיקות. אבל זה לא ככה במקרה שלפנינו. במקרה שלפנינו - איסורים גורפים מדי יפגעו קשות בענף גידול הזוחלים, ואפילו יחסלו אותו. אגב, כפי שאני רואה את הדברים, רט"ג, כמו שאר הרשויות במדינה, מחוייבת לא רק "לקיים את המנדט שלה" (לשמור על הטבע), אלא גם לעשות זאת מבלי לפגוע פגיעה מיותרת בזכויות האזרחים (ובמיוחד לא בכאלה המעוגנות בחוקי יסוד). 2. חיפשתי באתר המשרד לאיכות הסביבה, ומה שהצלחתי למצוא שם היה הקובץ **הזה**. תקציר הרצאתו של סיימון נמצוב המופיע בקובץ מאוד לא מפורט, והוא אינו מכיל כל נימוק פרטני לגבי מין כלשהו. לכן, אשמח מאוד אם תשלח את הקבצים המכילים את הנימוקים המתאימים. 3. מה שכן מצאתי בתקציר ההרצאה של נמצוב זה: א. התייחסות מפורשת לחוק יסוד חופש העיסוק, ולכך ש"המדינה חייבת להוכיח סיכון ממשי לטבע" במקרה של מינים שהייבוא שלהם נאסר. כאמור, עד היום לא ראיתי שום הוכחה כזו. (אגב, לדעתי - מן הראוי היה שרט"ג, ביוזמתה, תפרסם את הנימוקים האמורים, עוד לפני הטלת האיסורים המבוססים עליהם.) ב. סקירה כמותית של המינים שנבדקו (לא רק זוחלים, אלא חולייתנים יבשתיים בכלל): הערכות סיכון הוכנו עבור 62 מינים, כאשר 33 מתוכם נאסרו לייבוא מסחרי, ו-29 הותרו. אפשר לומר שזה נתון מעודד - הוא מחזק את דבריך, לפיהם לא מדובר בנסיון לאסור בהדרגה את הייבוא של כל מיני הזוחלים לישראל. וזה מחזיר אותי לבקשה שכבר ביקשתי: אשמח מאוד לקבל את רשימת המינים שהותרו (אלה שרט"ג מעריכה כי אינם מהווים סיכון אקולוגי). אשמח מאוד אם זה יתפרסם היכנשהו, או אם תוכל לשלוח את זה כאן בפורום, כשתהיה במשרד. ושוב - תודה על ההתייחסות, וחג שמח.

 

[jayawan]

שמעתי פעם שכל 90 מיני זוחלי ישראל

מוגנים, אסור לסחור בהם, אז למחוקק הישראלי אין בעיה להחיל את אסור הסחר על מינים שאינם שורצים בישראל. חוץ מזה, יש ב"נשיונאל ג'אוגראפיק" למשל , המלצות קבועות בערוץ הטלביזיה שלו, DON'T BUY WILDLIFE AS PETS, אז מגדלי הזוחלים לא קונים את ההמלצה הזאת, אבל המחוקקים שמחים לכפות אותה...

 

[רן333]

מספר הערות לדבריך:

1. למיטב ידיעתי, בניגוד למה שכתבת - האיסורים הנדונים כאן לא הוטלו על-ידי המחוקק/מחוקקים (הכנסת), אלא על-ידי רשות הטבע והגנים. 2. אין קשר בין האיסור על גידול זוחלים ישראליים ובין האיסורים החדשים לגבי מינים מיובאים. האיסור על גידול זוחלים ישראליים נובע מנימוקים שונים לחלוטין: החשש כאן אינו מהפיכתם למינים פולשים, אלא מהתמעטותם בטבע כתוצאה מאיסוף לצורך גידול. לכן, הטיעון הפותח את ההודעה שלך אינו מוצלח במיוחד. 3. אגב, שים לב לדבריו של Torgos בנושא: ישנה כוונה להתיר את הגידול של מספר מיני זוחלים ישראליים, מתוך הכרה בחשיבות החינוכית שיש לנושא. 4. לגבי הסיסמא שציטטת מ-National Geographic: א. באופן כללי, מומלץ לא להתספק בסיסמאות. כדאי להעמיק מעט יותר, ולבחון את הנימוקים שמאחוריהן. ב. אם תבדוק את המצב טיפה יותר לעומק, תגלה ש: 1) הרקע לסיסמאות מהסוג שציינת הוא השאיפה להגן על אוכלוסיות הבר של החיות הנדונות מפני איסוף מאסיבי לטובת שוק חיות המחמד. 2) כשמדובר בכרכני תירס, למשל, שוק חיות המחמד אינו מתבסס על פרטים שנאספו מהטבע, אלא על ריבוי בשבי. מהסיבה הזו, הנימוק שבסעיף (1) אינו רלוונטי, ואתה יכול לשכוח מהפרחת הסיסמא הנ"ל על-רקע אותו נימוק. מצב דומה קיים ביחס לחלק גדול ממיני הזוחלים הנסחרים כיום בארץ.

 

[preversia]

קצת תשובות משלי בנושא...

לא כל המינים שמוגדרים כאיום וכמינים פולשים ...פלשו לארץ...או נצפו בארץ...חלקם נקבעו ככאלה לאחר שהצליחו להיות מינים פולשים במקומות אחרים עם אקלים דומה או תנאים ובתי גידול דומים בעולם,.. הרשות עכשיו שינתה הרבה מאוד תקנות שנוגעות לאחזקה ביתית של בעלי חיים (לא רק זוחלים)....לדעתי יש צדק מה לעשות יש אומנם מגדלים במגזר הפרטי שעושים עבודתם בצורה מדהימה...אבל הם לא הרוב.....(יוצא לי כל כמה זמן לקבל טלפון מאנשים שמחפשים בית לפיתון הבורמזי/בואה/איגואנה וכו' שקנו והפתעה...הגיעה למימדים גדולים ואין להם יותר איך להחזיק אותם...(היו צריכים לחשוב על זה קודם.??)...בעבודתי אני נתקלת רבות (רבות זה אומר על בסיס קבוע ולא פעם ביובל) באנשים שמספרים לי שהם גידלו נחש/לטאה/אוגר או כל בעל חיים אחר ובסוף לא היה להם כח או כל סיבה אחרת והם החליטו לשחרר ובקשר לחוק יסוד חופש העיסוק - אין פה שום פגיעה בו ...(גם סחר בסמים אסור ולא תראה סוחר שפונה לבג"צ)

 

[רן333]

קצת הערות לתשובות שלך בנושא:

1. אף אחד לא טען שכל המינים ברשימה הנדונה פלשו לארץ או נצפו בטבע בארץ. 2. אמירות כמו "חלקם נקבעו ככאלה לאחר שהצליחו להיות מינים פולשים במקומות אחרים עם אקלים דומה" - אמירות כלליות ומעורפלות כאלה רחוקות מאוד מלהוות נימוק מספק לאיסור הייבוא והמסחר במין ספציפי של זוחל. איסורים כאלה דורשים התייחסות פרטנית לכל אחד מהמינים שנבדקו, ואת ההתייחסות הזו ביקשתי לקבל מרט"ג. 3. שחרור בעלי-חיים לטבע על-ידי מגדלים שמאסו בהם הוא אכן בעיה שיש לפתור, לדעתי - בעיקר על ידי הסברה מאסיבית. (אני מאמין שרוב האנשים שעושים דברים כאלה פשוט לא מודעים לנזק שעלול להיגרם כתוצאה מכך). בכל מקרה, שימי לב לנקודה הבאה: כפי שכתבת, יש מי שמשחרר לטבע חיות כמו אוגרים. האם את ממליצה לאסור לחלוטין את המסחר באוגרים, ארנבונים וחיות דומות? ויש גם מי שמשחרר לטבע כלבים וחתולים, ועל הנזקים האקולוגיים הנגרמים על-ידי האחרונים נכתב כבר לא מעט בפורום הזה. האם מישהו אסר את המסחר בהם? האם את ממליצה לעשות זאת? אם התשובה שלך שלילית, אז מדוע במקרה של זוחלים האיסורים נראים לך מוצדקים? בקיצור, אני לא חושב שהפתרון לבעיה הנדונה הוא הטלת איסורים גורפים על הייבוא והמסחר בזוחלים, או בבעלי-חיים בכלל. כפי שכתבתי בהודעה הפותחת את השרשור הנוכחי, אני מאמין שחיסול ענף הגידול של זוחלים יפגע בקשר שבין בני אדם לטבע, ובסופו של דבר יפגע בנושא שמירת הטבע בישראל. 4. על מה מסתמכת הקביעה שלך לפיה מגדלים אחראיים הם לא הרוב? עשית סקר או מחקר בנושא? 5. דבריך אודות פיתונים בורמזיים ובואות (אני מניח שהתכוונת לבואה קונסטריקטורים) לא לגמרי רלוונטיים כאן, לדעתי. מי שמשחרר חיה כזו לטבע בהחלט ראוי לתואר "אידיוט", ואולי גם לקנס גבוה ו/או מכות יבשות. אבל אם מה שמדאיג אותנו הוא נושא המינים הפולשים - אני לא חושב שיש סכנה כזו מצידם של שני המינים הנ"ל. אני מאמין שאף אחד משני המינים האלה לא יוכל לשרוד כאן בחורף, ובטח שלא להתרבות. ויתרה מכך: אני מאמין שזה כך גם להערכת רט"ג. 6. לגבי הפגיעה בחופש העיסוק - אני אמנם לא מומחה לענייני חוק ומשפט, אבל ניכר מדבריך שגם את לא. את זה אני לומד בעיקר מההשוואה שלך לנושא הסחר בסמים. ראשית, אין שום ספק שהאיסורים הנדונים כאן פוגעים בחופש העיסוק: אם חלק משמעותי מעיסוקו של אדם הוא מסחר בכרכני תירס, אז איסור המסחר הזה לא רק מגביל מבחינה עקרונית את אפשרויות העיסוק שלו, אלא אף פוגע בצורה משמעותית בעיסוק שלו בפועל. כמו שנכתב כבר בשרשור הנוכחי, חופש העיסוק מוגן על-ידי חוק-יסוד במדינת ישראל. החוק אינו קובע שחופש העיסוק אינו ניתן להגבלה בשום צורה ואופן. עם זאת, כאשר הרשויות מגבילות את חופש העיסוק של האזרחים, נשאלת השאלה האם ההגבלה הזו נעשתה בהתאם לאמות המידה הקבועות בחוק (את מוזמנת לקרוא את ההודעה שכתב יואב גפני בנושא הזה). במקרה של סוחרי סמים, שגם את חופש העיסוק שלהם אנחנו מגבילים, התשובה היא חד-משמעית: כן. וזו אחת הסיבות לכך שסוחרי סמים לא פונים לבג"ץ בנושא. הנקודה שלי היא שהתשובה אינה כל כך ברורה במקרה של סוחרי זוחלים, במיוחד בהעדר הוכחות חותכות לנזק שמיני הזוחלים המדוברים עשויים לגרום. למרות שאני לא משפטן, לא יפליא אותי לגלות שאכן יש כאן סתירה לחוק יסוד חופש העיסוק. אגב, שימי לב לכך שגם סיימון נמצוב התייחס לנושא חופש העיסוק, בהרצאה שתקצירה מופיע **כאן**. גם לדבריו - כדי לאסור את הייבוא של מין כלשהו לארץ, המדינה חייבת "להוכיח שהמין עלול לפגוע באופן ממשי בערכי טבעי מוגנים או בחיות בר מוגנות". כל זה הוא דיון תיאורטי, אבל אני לא בטוח שהוא יישאר כזה לאורך זמן. לאחר שניהלתי שיחות עם לא מעט אנשים בנושא, לא יפליא אותי אם הנושא יגיע לדיון בבית משפט בעתיד הלא רחוק. אם וכאשר זה יקרה, נוכל לדעת באופן ברור מאוד האם קיימת או לא קיימת סתירה לחוק יסוד חופש העיסוק.

 

[רן333]

אחד הקישורים בהודעה שלי השתבש.

את תקציר ההרצאה של סיימון נמצוב ניתן לקרוא **פה**.

 

[preversia]

על אנשים שמשחררים

רט"ג ערכה רשימה של מינים שיכולים להוות נזק ....מסיבות שונות אבל בלי קשר לנזק בכולל לטבע אני מאמינה שזה יצמצם את הנזק לחיי הפרטים שחיים בארץ ולא משחררים לטבע גם כן. לא לא עשיתי מחקר אולי ברמה המדעית לגבי משחררי החיות למיניהם... אבל במסגרת עבודתי פונים אליי אנשים רבים על בסיס קבוע ...אליי ולעוד רבים אחרים שאני מכירה מהתחום .... בנוגע לשאלתך על הפסקת מכירת בעלי חיים - נכון...גידול ביתי בהחלט מעלה את רגישותם של רבים לנושאים של שמירה על הטבע ועל החי אין ספק. אבל - בתנאים הקיימים כיום דווקא קניית חיות מחמד הרבה גם מחנכת הפוך... אני לא חושבת שחיית מחמד צריכה להיות מוצר...ראיתי במו עיניים מוכרת בחנות חיות מוכרת פיתון בורמזי לאדם שאמר "אה טוב אם הוא יגדל יותר מדי נתרום אותו למישו או נשחרר לטבע"...וכדי לשכנע אותו עוד יותר לקנות היא אמרה לו שאם הוא רוצה אותו במקום להרבה שנים הוא יכול פשוט להחזיק אותו בטרריום קטן ולא להאכיל הרבה...מיותר לציין שבחנות זו המוכרים מקבלים אחוזים על מכירותיהם... בעלי החיים במקרים כאלה של מוכר להוט למכור (ראיתי את זה בחנויות רבות בגרסאות שונות ..אגב גם לי מוכרת ניסתה למכור ציוד לא מתאים לנחשים בטענה שזה טוב להם בלי לדעת שאני יודעת שהיא עובדת עליי כדי למכור) וקליינט שמחפש ריגוש קטן וזמני...יוצרים חינוך הפוך ולא אחראי ובסופו של דבר שולחים את בעלי החיים האלה לגיהנום בחייהם... מה לעשות נכון יש אנשים פרטיים שמגדלים ברצינות ומקצועיות רבה. אבל הם בודאות לא הרוב. מוכרים בחנויות חיות גם משנים את צרכי החיה לצרכים של הקונה רק על מנת למכור. והחיות האלה הופכות להיות מוצר... נמאס לי כבר לקחת מאנשים חיות גוססות .שקיבלו טיפול לא הולם. ולשמוע מדי יום על מקרים רבים כאלה . צריך להעלות את המודעות ...וכן כשזה יותר פרוצדורה להחזיק בעל חיים בבית מה לעשות זה קצת יסנן את האנשים האלה וכן אני לא רואה ברב חנויות החיות כעסק חיובי של חובבי חיות. מה לעשות לשמוע מוכר במגדל ומרבה בביתו אומר "לא משתלם לי לטפל בו הטיפול יותר יקר מהחיה" על חיה חולה ......אז מבחינתי שיפגעו . זה קצת מזעזע אותי לחשוב שחופש העיסוק פה בא על חשבונם של החיות האלה בין אם יש פה פגיעה בו או לא ...(שאגב ביררתי ברמה החוקית אין פה פגיעה בחופש העיסוק)