ורד לצערי אין כל קשר בין אינטונציה לבין
מה שכתבת .
כדי להיות בטוחה שלא טעיתי - בדקתי בויקיפדיה ובמקורות אחרוים:
אופן ההדגשה וההטעמה של צלילי הדיבור.
מויקי:
אינטונציה (בעברית: הנגנה) היא שינוי גובה הצליל בזמן הגיית משפט או צירוף תחבירי, על פי תבנית הנגנה, הנושאת משמעות תחבירית-פרוזודית-פרגמטית: שאלה, חיווי סופי (כלומר שהדובר סיים את דבריו), חיווי המשכי (כלומר שהדובר צפוי להמשיך), בקשה, גערה וכיוצא באלה.
יש להבדיל בין אינטונציה לטון בשפה טונאלית (למשל השפות הסיניות או סַנְגּוֹ). טון הוא שינוי בגובה הצליל לאורך תנועה, הברה או מילה, והוא נחשב פונמה, כלומר עשוי לשנות את משמעות המילה. בניגוד לטון, אינטונציה היא שינוי גובה הצליל לאורך אתר תחבירי, בדרך כלל רחב יותר, כמו משפט או צירוף תחבירי, ולא לאורך פונמה או הברה.
אינטונציה חשובה מאד בחיי היום יום כי היא נותנת ערך מוסף למילים שאנו או אחרים אומרים.
גם המילים היפות ביותר כשהן נאמרות באינטונציה הלא נכונה יכולות להביא להבנה אחרת ממה שהתכוון האומר.
כמו כן אינטונציה נכונה יכולה לשנות או לחזק ולשכנע את השומע.
חשוב מאד לדוגמא אצל עורכי דין המופיעים בבתי משפט, שחקנים וכמובן מטפלים המשתמשים בשיחה בטיפולים