אין שרשור פרק מ - 1.9.2011?

[Haad Yao]

אין שרשור פרק מ - 1.9.2011?

מוזר מאוד

בכל אופן, הנה הרשמים שלי: 1. המשימה הראשונה הייתה בעלת ערך. אכן יש חשיבות ליכולת לקבל החלטה מיידית ולבחור מרכיבים למנה. המשימה השנייה הייתה סתם גימיק. איזה שף נבחן ביכולתו לבחור מצרכים בחושך? רק זה שנפל לו המתג במחסן... 2. עמנואל ואיריס "השתפרו" לכאורה. על שניהם חשבתי בהתחלה שהם בשלנים חלשים (עמנואל הקסים אותי ברמה האישית, איריס קצת פחות מעניינת אבל אני מתייחסת כרגע לרמת הבישול), כרגע ברור לי שהם לא. ולא חושבת שהם "התפתחו במהלך התוכנית" כמו שאמרו השופטים על איריס (נדמה לי). כנראה שסתם לקח להם זמן להתרגל לסביבת בישול חדשה, או לאווירה של ריאליטי. מנות כמו זו שאיריס הגישה אתמול ובמשימת ההדחה שלשום הן תוצר של הרבה ידע וניסיון, זאת לא התפתחות מטאורית במהלך התוכנית. 3. גם אני שמתי לב למה שרושפלד אמר על שי. יש לו או מנות גאוניות, או מנות עם הרבה תעוזה שנקטלות. אבל יש לו אומץ לנסות, זה בטוח. 4. אחרי ששי, אבי, סימה ואליסיה עברו למשימת הדחה חשבתי לעצמי, שמתוך ארבעה אלה יש שלושה שחייבים לעזוב בתוכניות הקרובות. אחת עזבה כידוע, אחרי שיעזבו שני האחרונים יתחיל המאבק האמיתי בין הגדולים

 

[peporain]

ההדחה הייתה צפויה

אליסה מקסימה וכיף לראות אותה על המסך אבל הקושי שלה לצאת מהדברים המוכרים בסוף הכניע. על צ'בורקי היא כל הזמן הכריזה ש"הנה דבר חדש", אבל גם זה בעצם מנה שהביאה מהבית... אבי הפעם הפתיע, סוף סוף. קיבל אווז - בישל אווז ומי היה חושב לשים תאנים ברוטב... לגבי שי גם מסכימה מאוד עם ההגדרה של רושפלד. מנת האודישנים שלו הייתי מכריזה בתור המנה המנצחת, היו לו עוד כמה הברקות, שמוכיחות שהו שם בצדק, אבל היו גם נפילות... מאוד אהבתי את המנות של גילי, בכיף הייתי אוכלת עכשיו את שתיהן. ומקנחת במנה של איריס מחכה כבר למאבק האמיתי איך שהגדרת

 

[Haad Yao]

מסכימה. רוצה לחלוק שתי מחשבות

שעברו לי בראש אתמול. הראשונה היא כזו: לא כל שף מבשל כל מנה אפשרית. הרוב מאמצים סגנון מסוים, מטבח מסוים, ומתפתחים בתוך גבולותיו. מקסימום הם מריצים שתי מסעדות עם שני סגנונות שונים, אבל כאן זה נגמר. לא יודעת כמה שפים יש, שיכולים להגיע לשיאים גם עם מנות צרפתיות וגם עם מנות יפניות. אני דרך אגב חסידה גדולה של פיוז'נים. אביב משה מצוין בזה, רושפלד מצוין בזה (כן, מאז שדיברנו חזרתי עוד כמה פעמים למסעדתו הקסומה), יש עוד כמה. אבל אפילו ה"פיוז'נים" האלה אינם בדיוק ביטוי לשליטה טוטאלית בכמה מטבחים, אלא יותר היכולת לשלב בין נגיעות של מטבח אחד עם מנות ממטבח שני. הקיצר, לאן אני חותרת? לשאלה שאני רוצה להעלות. מה מבדיל בין שף מעולה שמייצג סגנון בישול מסוים, לבין בשלן תקוע? כשאני אומרת "תקוע", אני מתכוונת למשהו כמו זוהר/ אבי/ סימה/ אליסיה. עכשיו, התשובה האינטואיטיבית היא ששף מעולה "יודע לבשל הכל", אבל לא נראה לי שזה העניין. זאת תשובה קלה מדי. מה זה משנה מה הוא יודע אם הוא לא מיישם? עכשיו המחשבה השנייה. אני די חוששת מויכוחים בסגנון "למי יש אוכל יותר טעים", זה מוביל למלחמות מתישות ומטופשות בין אשכנזים למזרחים. אבל אני בכל זאת תוהה האם יש מטבחים שהם יותר מעניינים מהאחרים, יותר מגוונים, נותנים יותר מרחב ליצירתיות? כבר הרבה שנים אני בוחנת את מטבחי העדות בישראל, ואף אחד מהם לא "מעיף" אותי לשום מקום (גם האשכנזים וגם המזרחים לא מספיק מרתקים בעיני). אני יכולה לעבור אותם אחד אחד, כולם מספקים כמה וכמה מנות נפלאות לארוחות יום שישי, אבל שום דבר לא מסעיר וגורם לך לרצות לשנות את החיים, כמו מרק הדגים של אייל שני

לעומת זאת, אני טועמת די הרבה דברים במסעות בעולם ומוצאת מטבחים שכן מוציאים אותי מגדרי. דוגמאות? צרפתי. איטלקי. תאילנדי. יפני. וזה רק על קצה המזלג. הקיצר, התהייה שיש לי היא: האם ההבדל בין המטבחים הזרים שהקסימו אותי לבין מטבחי העדות בארץ הוא רק בכך, שבארץ נחשפתי רק לבישול ביתי "תקוע" ובחו"ל הלכתי למסעדות? או שאולי כן יש מטבחים שנתקעו ומטבחים שהתפתחו יותר? האופציה השנייה היא לחלוטין מתקבלת על הדעת, דרך אגב. הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה (מי שמכיר/ה) כתב על ההבדל בין המטבח הצרפתי העשיר לבין המטבח הבריטי הדל והסביר זאת בשורשים היסטוריים: בריטניה הייתה הראשונה שחוללה מהפכה תעשייתית, ונוצר בה ניתוק עצום בין הכפרים שהתרוקנו מהתושבים לבין הערים, לשם זרמו הפועלים (שנותרו לרוב עניים). לעומת זאת, צרפת תמיד שמרה על הקשר בין העיר לכפר, והתוצרת החקלאית מהכפרים זרמה לערים, מה שאומר שהיה לה ביקוש והיה בשביל מי לגדל אותה. האם יכול להיות שעוד מטבחים סובלים מחד גוניות בחומרים בגלל נסיבות היסטוריות? למשל, במדינה מסוימת לא הייתה חקלאות מפותחת + אין בה סצינת מסעדות מרשמה, והמטבח לא מעניין? אשמח לשמוע דעות ומקווה שלא נגיע למלחמות

 

[פיית המשאלות25]

לדעתי זה לא רק בגלל נסיבות היסטוריות

לדוג' אם ניקח את המטבח האיטלקי לעומת הרוסי. רוסיה היא מדינה קרה, יחסית, שאין בה שבה שלל ירקות ופירות כמו באיטליה, ולכן הבסיס בה הוא פחממות. חוצמיכך לדעתי כן להתפתחות היסטרית יש השפעה מכריעה, קחי לדוגמא את הארצות הנמצאות על דרך המשי העתיקה- בכולם יש מאפיינים זהים כמעט (איטריות/פסטה) בגלל ההשפעה ההדדית שנוצרה דרך המסחר. אגב העלת שאלה מעניינת, שגם אני חשבתי עליה- למה צריך לצפות מבשלן שיתמחה בכל המטבחים? אם תתני לרינה פושקרנה, מ"טנדורי" ההודית, לבשל פרייד ציקן אמריקאי לדעתך היא תצליח? לדעתי לא. זה לא הופך אותה לבשלנית פחות טובה. לכן מצד אחד אני מבינה את המתמודדים שנשארים "קרוב לבית", אבל מצד השני, התכנית היא מאסטר שף, שלפי הגדרתה הוא שף שהוא מעל כולם, שכן צריל לדעת לבשל דברים מגוונים. וכן יש חיה כזאת, כמו למשל אינה מהעונה הקודמת, גילי, אליהב, עמנואל מהעונה הנוכחית. לכן בהשוואה אליהם מרגיז אותי לראות את ההצמדות למוכר אצל בשלנים אחרים. אגב אני חייבת לציין שגם הפרק הזה ממש לא התלהבתי מהמנה של איריס... מה שמשך בה היה ההגשה, מדובר במנת רחוב זולה ופשוטה (אני מכירה אותה- סוג של בורקס) שממש לא יכולה לעמוד בפני עצמה, ובטח שלא בשלב הזה. לדעתי ההתלהבות היתה בגלל ההגשה, שאין מילים- הייתה מהממת- אבל הסתירה יפה את העובדה שאין כאן שום חידוש- שוב איטלקי, שוב קרוב לבית, שוב "סטנדרטי".

 

[lb22]

נו גם זה סוג של כישרון....

להסוות את המגרעות שלך.. מודה שההגשה שלה הייתה מדהימה , אבל זו כנראה סוג של אומנות ההסוואה . חוץ מזה איך איריס הייתה עד עכשיו? ושאלה אחרונה, מתי הימי שידור של מאסטר שף... (אני ממש מרגיש בור בנושא הזה)

 

[Haad Yao]

איריס

הייתה בינונית לגמרי לדעתי לפחות, קיבלה קצת מחמאות, אבל בשתי התוכניות האחרונות פתאום הפתיעה עם מנות שלפחות ההגשה שלהן הייתה עוצרת נשימה. מאסטר שף: רביעי וחמישי ערב.

 

[Haad Yao]

אה, נגישות המזון היא

חלק מהנסיבות. כמובן. עכשיו אני צריכה לחשוב, האם אני מכירה מטבח שנולד במקום דל בחומרי גלם ובכל זאת התפתח למשהו מסעיר. כרגע מה שיש לי בראש אלה המטבחים צ'כי/ רוסי/ טריפוליטאי שאני מכירה מהבית (האבא של בן זוגי, שמוצאו טורקי - לבנוני, לא השפיע על האוכל בבית, אז אני לא מזכירה אותו). כולם הגיעו ממקומות דלים בחומרי גלם, ואף אחד לא מסעיר למען האמת (שזה לא אומר שאין שום דבר טעים לאכול. יש מלא, אבל לא מרתק). מצד אחד יש לנו תפוחי אדמה שהתאבדו באגם של שומן מן החי, מצד שני יש לנו רסק עגבניות שנחנק משמן מטוגן. אמאל'ה, חוויות קשות. המתמודדים שנשארו קרוב לבית: לדעתי, אפשר לרגש ולהסעיר גם אם נשארים "קרוב לבית", אם לוקחים את המטבח הביתי ומשדרגים אותו, מוסיפים לו נגיעות ממטבחי העולם, מעדכנים אותו (באסה שבת דודתי לא קוראת כאן. אולי זה היה גורם לה להפסיק עם העוף בשמנת ופטריות יער), וכך הוא עולה לדרגה שבה אפשר להשתמש במונח "מאסטר". לגבי הבשלנים שהזכרת כאן כוורסטיליים: אני חושבת שלפחות אצל חלק מהם (עמנואל, אינה) אפשר לזהות בבירור השפעות איטלקיות - צרפתיות דומיננטיות, שמתפתחות קצת לכיוונים אחרים. יש השפעה, אבל אין תקיעות, זה מה שמאפיין לדעתי טבח מצוין. אני עדיין מחפשת בנרות מקום או שף שעשו דבר דומה עם אוכל מרוקאי, ולא מצאתי. הפכתי את פריז בחיפוש אחרי מסעדה מרוקאית אותנטית ש"מעיפה" אותי, הגעתי אפילו למרסיי (שאין בה שום דבר ששווה ביקור, סוג של חיפה) שעוררה בי תקוות אחרי הסרט "הגרגר והדג", ונאדה. ניסיתי מסעדות יוקרה ומסעדות עממיות. לא שלא מצאתי אוכל טעים, מצאתי בשפע. אבל הוא לא העיף אותי לשום מקום חוץ מאשר לבית מרקחת קרוב כדי לקנות "טאמס" נגד צרבת. כאילו, הכל תבשילים ביתיים כאלה, חלק תובעים בשמן פחות וחלק יותר. מתי כבר מישהו יקח אותם ויעשה אתם משהו יצירתי יותר (רמז - לא אבי...). יש הרי בסיס נורא מעניין למטבח המרוקאי. אולי הייתי צריכה לנסוע למרוקו, אבל אנחנו שפנים מדי בשביל זה

 

[n o g a m o o n]

על טעם ועל ריח.......

שאלה בחזרה, את לא הולכת למסעדות בארץ? ברוב המקרים לא כל שף הוא באמת שף. יש טבחים שקוראים לעצמם שף והם לא. ובמסעדות לא השפים מבשלים. יש להם צות שעושה את זה. כך שמי שמכיר ואוהב גם צרפתי וגם יפני יכול בהחלט להחזיק שני מטבחים שונים. ואחזור לכותרת התגובה, אני לא מטיילת בעולם ואפילו בארץ אני לא הולכת למסעדות גורמה, כי בשבילי הטעם של הבישול העממי ולא חשוב איזה עם יותר טעים מכל הפנסי שמנסי. לפני כמה וכמה שנים הייתי בחו"ל ולקחו אותי למסעדה מפוארת ( כחלק משוויץ ) לא זוכרת את שם השף שהיה מפורסם אז , אבל לא התרגשתי מהאוכל. לעומת זאת הלכתי לאכול במסעדה סינית עממית ברובע סיני וללא ידיעת השפה ועם הרבה תנועות ידיים וקולות קיבלתי מאכלים ש(כמו שאת אומרת) העיפו אותי בכיף. ☺ ד"א בערוץ 2 ב'תוכנית חיסכון' כל יום כמעט בשבועות האחרונים, מנחם הורוביץ' עושה מסע בין מטבחים שונים של לאומים שונים בארץ. ממליצה לצפות.

 

[Haad Yao]

ברור שאני הולכת

לגבי שף ששוכר מתמחים במטבח מסוים ומפעיל שתי מסעדות קונספט מנוגדות (או אפילו יותר) - זה אפשרי אבל זו מסחרה לחלוטין. שף רציני לעניות דעתי לא אמור להריץ מסעדה שהוא לא מסוגל לתכנן את התפריט בה לפרטי פרטים, ולבצע כל מנה בצורה הטובה ביותר. לגבי ההבדלים בין אוכל עממי לבין אוכל מסעדות פאר - ברור לי שזה מאוד צר אופקים, לומר שהאוכל של מסעדות פאר הוא בהכרח טוב יותר מאוכל עממי. מדובר בשני תחומים קולינריים שונים, שלכל אחד מהם יש ערך מוסף משלו. חוויתי את מה שאת מתארת במסעדות הכי פשוטות בתאילנד ובהודו, כאלה שאת אוכלת בהן ארוחה ענקית ב - 20 עד 50 שקלים. אחרי שחזרתי מהטיול הראשון שלי בתאילנד, הפכתי את ישראל בחיפוש אחר הטעמים ההם ו... לא מצאתי. הכל היה נראה כמו חיקוי חיוור. ראיתי שרושפלד המליץ על בית התאילנדי בתל אביב. הייתי שם, לא הכי זול, מעוצב בהחלט, כן טעים, אבל לא ממריא כמו המאכלים ההם, ממסעדות הכי פשוטות עם שולחנות פורמאיקה וכיסאות פלסטיק בחופים הנידחים, שאין אליהם גישה דרך היבשה. לכן, כשאני מדברת על אוכל "תקוע" אני לא מתכוונת לומר רק שהוא אינו מתאים לסטנדרט של צלחות במסעדת פאר. קשה לי מאוד לגבש קריטריונים מושלמים להבחנה בין אוכל "תקוע" לאוכל אותנטי עם מעוף אדיר, אבל כשאני טועמת אני יודעת את ההבדל

אני תמיד צופה ב"תוכנית חסכון", עד עכשיו העברתי ערוץ כשהתחיל המדור של מנחם הורוביץ כי הוא קצת מתיש אותי, אבל עקב המלצתך אשאר בערוץ להבא

 

[n o g a m o o n]

חחח לא חייבת להישאר עם מנחם

אם הוא לא מדבר על אוכל חחחח לא הייתי בתאילנד וגם לא בהודו אבל אכלתי אוכל הודי אותנטי אצל חברים ובמסעדות בארץ וראיתי את ההבדל. אותו דבר לגבי אוכל פרסי ומרוקאי, וגם לגבי אוכל רומני ורוסי. הבישול הבייתי הרבה יותר מוצלח מאשר במסעדה. גם המסעדות הסיניות בארץ הן לא ממש סיניות . ☺ הענין הוא, כמו שאמר לי מישהו לא מזמן : אם אני רוצה אוכל בייתי אני הולך לאכול בבית. שלי או של מישהו. במסעדה אני רוצה משהו שלא הייתי מכין בבית.

 

[מממאיה35]

סוף סוף אבי (כמעט ו) לא עשה קציצות

למה כמעט? כי עשה במשימה הראשונה, וגם החצילים זה משהו טירוואלי.. אז הוא הפתיע, אם כי אני לא חושבת שהוא בנוי לגמר, למרות שההפקה משאירה אותו שוב ושוב. את שי דווקא אהבתי, חבל..