אין צורך במילים
לפעמים אני קמה בבוקר. וההרגשה היא- שאין לי צורך במילים. אני נהנת מהצלילים סביבי מהקולות- לא בא לי לדבר.ובימים כאלו כשאנשים סביבי לא מפסיקים "לחפור" על דברים כל כך טיפשיים ואני פשוט מנענעת עם הראש ומחייכת וחושבת לעצמי שאין כל כך הרבה צורך במילים. לפעמים השתיקה פשוט יפה הרבה יותר ממילים.
קורה לכן/ם?
הצורך הזה של-להקשיב הרבה יותר מ-לדבר
לפעמים אני קמה בבוקר. וההרגשה היא- שאין לי צורך במילים. אני נהנת מהצלילים סביבי מהקולות- לא בא לי לדבר.ובימים כאלו כשאנשים סביבי לא מפסיקים "לחפור" על דברים כל כך טיפשיים ואני פשוט מנענעת עם הראש ומחייכת וחושבת לעצמי שאין כל כך הרבה צורך במילים. לפעמים השתיקה פשוט יפה הרבה יותר ממילים.
קורה לכן/ם?
הצורך הזה של-להקשיב הרבה יותר מ-לדבר