כשמילה אחת פגעה במטרה
השתתפתי מתישהו במדיטצית אום של וירש, שזו מדיטציה חברתית מבית אושו של איזה שלוש שעות עם 12 שלבים. השלב הראשון נקרא "הל", גיהנום. בו כולם מסתובבים באולם, וכל אחד שפוגשים מתחילים לצרוח עליו את כל הקללות שרק אפשר, עם להתכוון כמה שיותר, וכשזה נגמר לך, אתה ממשיך למישהו אחר. המטרה היא להוציא כעס בעזרת אחרים, ולא להקשיב למה שהם אומרים עליך. צורחים אחד על השני עם מבטי שנאה בעיניים. בהתחלה כמובן הייתי בשוק, לא הצלחתי להתחבר לכעס שלי,ורק הקשבתי לאיך שאנשים מקללים אותי וצורחים עלי. אבל באיזשהו שלב נכנסתי לזה והתחלתי לשפוך קללות (בעיקר כאלה שהרגע למדתי). פתאום באיזשהו שלב עמדה מולי מישהי, התחילה לצעוק עלי כאילו שהרסתי לה את החיים, או במינימום אנסתי את אחותה, ורק מילה אחת, בודדת שלה, פגעה בי. אחרי שעשר דקות שלמות וארוכות אנשים הטיחו בי כל מגרעה שיכלה להיות לי (בלי שהם מכירים אותי בכלל), מילה אחת פגעה. התקפלתי כאילו שירו לי בבטן. לא יכולתי להמשיך. הייתי צריכה להחלים מהמכה לפני שחזרתי לעניינים. זאת אפילו לא היתה איזו קללה עסיסית במיוחד. כל מה שהיא אמרה היתה בוגדת!! וזה קלע. אין לי מושג למה דווקא המילה הזאת פגעה. כנראה שיש לי בפנים איזה סכסוך עם עצמי על הנושא הזה. או בעצם, שבאותו רגע, היתה לי איזו דעה על עצמי שקשורה למילה הזו. ויכול להיות שעדיין. הרבה זמן חשבתי על זה. למה אני חושבת שאני בוגדת? במי בגדתי? למה אני מאשימה את עצמי בכזה דבר? נתתי לעצמי הרבה תשובות, חקרתי וניקיתי הרבה מערות אפלות. ואולי זה כבר לא מקום רגיש כמו שהיה. אולי עכשיו אם מישהו יצעק עלי בוגדת, הוא כבר לא יקלע במרכז המטרה. רבע שעה. מאות קללות. ומילה אחת פגעה.
וגם אני כמוך: חוקרת, בודקת את עצמי בחיי היומיום.. והיום- אני לא אפגע מזה כמו אז.. ד"א צריך הרבה אומץ להשתתף בסדנא כזו כמו שהיית .. מה עושה אדם שפוחד לפגוע באנשים אחרים בסדנא כזאת? 
