אין נושא

[silo]

משום מה

אולי זו הרגשה סובייקטיבית שלי, אבל ההודעות שלי אף פעם לא זוכות להרבה תגובות. ותמיד איך שהוא נדחקות. אולי זה בגלל הדכאונות שלי, זה בסדר אתם לא חייבים. אבל זהו החלטתי ללכת מפה אולי זה לא המקום שלי ובשבילי. אוהבתן אתכן ותודה למי שסייעה לי. חג שמח ושימרו על עצמכן.

 

[אשבל1]

חג שמח ותמיד....

תמיד נשמח לקרוא עלייך ולדעת שבכל זאת את כאן, זה המקום של כולנו וגם שלך......

 

[dear prudance]

סילו יקרה

אני מבינה שאת עדיין קצת פגועה מעינין הטרמפים ולכן התחלת לשים לב ולהפגע יותר. סילו גם לי לא היה טרמפ הלוך והתכוונתי להגיע באוטובוס ...בשנייה האחרונה היה לי טרמפ במזל בכלל לא מהפורום. ובחזור בנות עשו בשבילי סיבוב מטורף והגיעו עד טול כארם... אבל אני הבנתי שהמכוניות מלאות הן מלאות אי אפשר לשנות את זה.ולפעמים יש גם אי הבנות. אני גם חדשה פה. והיה קשה לי בהתחלה וקשה לי עדיין. אבל ככל שהזמן עובר אני מרגישה יותר ויותר שייכת. כי יש פה משפחה תומכת וחמה . אני לא רוצה שתפספסי את זה בגלל הרגשה לא נכונה. לפעמים רק תגובה אחת יכולה לשנות לך משהו לגרום לך להבנה יותר נכונה של המציאות ולשנות אותה אפילו. תבערי את ההרגשה המוטעית הזאת

ותשארי איתנו אנחנו פה בזרועות פתוחות

 

[silo]

אין נושא

אתחיל בזה שאני מתנצלת, אבל אתן לא חייבות לקרוא, זה המקום היחיד שאני יכולה לפרוק מעצמי. אז כמו שכתבתי בזמן האחרון נורא קשה לי ועוד יותר קשה לי לפני החד, הכל לא ברור איפה מתארחים ואצל מי? אני יודעת שעד ליל הסדר הדברים יסתדרו רק השאלה איך? אני במצב נפשי לא טוב הפסיכיאטר שלי לא חוזר אלי וזה מאוד מכעיס שהייתי מטופלת אצלו באופן פרטי הוא מיד היה עונה לי לטלפון, לפני כחודשיים עברתי אליו לביה"ח (זה היה רעיון שלו) ומאז להשיג אותו הפך לפרויקט ועד שהיום הצלחתי אחרי כמעט שבוע הדבר היחיד שהיה לו לומר לי זה שהוא קיבל את ההודעות שלי רק שאין לו זמן בשבילי. נו אז איך אני יכולה לטפל בעצמי כך! בא לי להתקשר אליו לנייד ולהציע להגיע פרטי נראה אז איך תהיה ההתייחסות שלוץ גם בעבודה עכשיו קשה יותר אני נחשבת לעובדת מצטיינת רק שלאחרונה מרוב חוסר חשק ומוטיבציה גם איכות העבודה שלי יקדה ומתחילים להרגיש. לא יודעת מה לעשות, למי לפנות? המשפחה מקשיבה וזהו אין להם מה להגיד חוץ מסבלנות תיזהרי לאבד את העבודה, אני לא צריכה לשמוע את זה אני יודעת לבד רק שאין לי מה לעשות עם זה. אני מנסה לבד להתקדם לפני החג כבר הכשרתי כמעט את כל הבית עכשיו חזרתי מקניות אני מנסה להמשיך למרות הקושי או עד ש.................. לא רוצה חיים בודדדים ריקניים עצובים זהו עכשיו אני גם בוכה. ושוב מצטערת גם על האורך.

 

[קינגית7]

מצטרפת לפרודנס

 

[אשבל1]

היי סילו

נראה שאת עכשיו בתקופה שממש קשה לך, ולא ממש מוצאת את העזרה לה את מצפה. מקווה שהפסיכיאטר יהיה זמין עבורך ויעזור לך. ושוב, עניין החגים, לחלקינו זו תקופה ממש קשה ככל שהחג מתקרב במיוחד אם עדיין לא ברור לך היכן תבלי בחג זה ודאי לא מקל על ההתמודדות, אם בעבודה מאוד קשה לך אולי תקחי איזו תקופת מחלה קצרה או חופשה וזה יוריד קצת מהעומס שאת נתונה בו, אבל אם דווקא בעבודה קל לך יותר להעביר ימים אלו אז לא כדאי.............. יופי שאת ממשיכה בהכנות לחג, בכל זאת יש משהו באוירה החגיגית הזאת, נכון? בקשר לבדידות ולעצב אני יכולה רק לומר לך מניסיוני שיום אחד החיים משתנים, מתמלאים באהבה, המשפחה גדלה, וגם אם בלב עדיין נשארת הבדידות והעצב בכל זאת יש גם שימחה........... מאחלת לך ימים יפים יותר

 

[קינגית7]

היי סילו

נשמע לי שאת בחורה מאד פעלתנית ומסורה לכל דבר שאת עושה. זה מאד יפה לראות אנשים כאלה. אין לי אלא לחזק אותך ולשלוח לך ברכה. אני מקווה שתוכלי לדעת שדברים מסתדרים כי את מסדרת אותם: פשוט מרימה את עצמך ועושה את זה, כמו שאת בוודאי יודעת לעשות. או שהם מסתדרים כי יש לנו טיפת מזל פה ושם. זה החיים האלה, ככה הם. מה נעשה?