אין מוצא

[maayani75]

אין מוצא

האכזבה שלי היא בעיקר מעצמי. כבר תקופה ארוכה שאני נמצאת בתקיעות בכל מישור כמעט בחיים שלי ולא מצליחה להחלץ ממנה. אני לא מצליחה למצוא את מקומי מבחינה מקצועית כבר זמן רב ואין לי אפילו כוון, נעזרתי ביועץ הכוונה אך ללא הועיל, כל היום כמעט אני מעבירה באינטרנט בחיפושים אבל לא מצליחה למצוא הצעות רלוונטיות. מאז ומעולם הייתי אדם פרודוקטיבי, שעבד קשה והשהות הזאת בחוסר מעש ובלי מקור הכנסה במשך זמן כה רב,מתסכלת אותי מאד, מצד שני אני לא רוצה להתפשר על עבודה שלא אוכל להחזיק בה מעמד לאורך זמן. מאחר ואני לא עובדת אני נאלצת לגור עם הורי, מה שמוסיף לי לתחושת התיסכול והאכזבה העצמית. ולקינוח,בן הזוג שלי(אם אפשר לקרוא לזה כך) עובד מעבר לים וההתראויות שלנו הן אחת לחודשיים בערך, מיותר לומר שקשה לנו לבסס קשר כך, אבל עד שסופסוף מצאתי בחור כלבבי קשה לי לתת לקשר כזה לחמוק לי. אין לי מושג כרגע מה אעשה, נתקעתי בתוך מלכודת שקשה לי להחלץ ממנה, הימים חולפים במהירות מסחררת ואני עדיין באותה הסיטואציה, מנסה למצוא פתח מילוט..

 

[Wendy10]

הימים אף פעם לא עוברים סתם - את חיה

קודם כל הכיוון הוא - שהזמן לא הולך לאיבוד, אף פעם. אפילו שאת יושבת עם עצמך ומהרהרת - אלה גם החיים, מתרחש משהו. שנית - מי שמסתדר בדירה אחת עם הוריו אחרי שסיים לימודים חייב להיות בן אדם מספיק בוגר, אחרת לא יסתדר אתם, מה לעשות. מעלה אחת לזכותך. למרות שאת אומרת שאין לך כיוון מקצועי, הבנתי שיש לך מקצוע. מהו? האם את אוהבת אותו ואת הכיוון מחפשת בתחום המיקצוע?

 

[maayani75]

תודה על התגובה

העניין הוא שהישיבה וההרהורים כבר אורכים זמן רב, כל יום שעובר ואני נמצאת עדיין באותו הסטטוס גורם לי לתחושת כישלון. עבדתי במשך 4 שנים בערך באותו התחום והרגשתי מיצוי, האמנתי שאוכל למצוא חלופה תוך פרק זמן קצר, כי סה"כ יש לי יכולת וכישורים, אבל מצאתי את עצמי על פרשת דרכים, בלי כוון. הידיעה שיש לי מה להציע ובכ"ז אני באותו המצב, קשה לי. העבודה גרמה לי לתחושת כבוד וערך עצמי, בלעדיה אני מרגישה ריקנות.

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

חשבי איזה נושא מענין אותך בחיים ולמדי אותו ברצינות במוסדות להשכלה גבוהה, אז תוכלי למצוא בו עבודה. שמרי קשר עם חברך אם הוא חשוב לך, עדיף קשר רחוק מחוסר-קשר, ונקוה שבעתיד יפסיק לעבוד מעבר לים ויוכל יותר להיות אתך.

 

[Wendy10]

מהו תחום העניין שלך?

מסכימה. באמת כדאי לעשות הכל כדי להתבסס הכי מהר בתחום אחר. שאלה, האם כבר בחרת בתחום חדש? האם את יודעת מה המקצוע שהיית רוצה לעבוד בו? החבר מעבר לים. האם דיברתם על תוכניות לעתיד? על להקים משפחה? מה דעתו בנושא?

 

[maayani75]

תגובה לתגובה

כבר יש לי תואר אבל בתחום שאין לי עניין לעסוק בו.הסבה מקצועית, זו אפשרות,למרות שאין לי שום מושג למה (ותאמין לי שימים שלמים אני חושבת מה יכול לעניין אותי) וגם מתוך ההכרות שלי עם עצמי אני הרבה יותר טובה בלימוד תוך כדי התנסות בעבודה ולא בלימוד תאורטי בכיתה. עם חבר שלי אני בקשר טלפוני יומיומי שזה מה שמחזיק אותי למעשה, החשש שלי שבגלל שטרם חווינו מערכת יחסים "נורמלית" וטרם גרנו יחד המציאות אולי תטפח לי בפנים כשזה יקרה..

 

[mentorit]

למה שלא תעבדי בחו"ל?

בארץ מאוד קשה ובחו"ל הרבה יותר קל אולי תעברי אליו לקצת?

 

[maayani75]

חו"ל

אם הוא היה עובד במקום נורמלי הייתי כבר מחר על המטוס,. העניין הוא שהוא עובד במדינה שכוחת אל עם תנאים גרועים במיוחד, מחלות ומה לא. למזלו הוא דובר את השפה המקומית אז יותר קל לו. כבר ביקרתי שם והרגשתי רע, הייתי מנותקת חברתית בגלל מגבלח השפה ותלויה בו לחלוטין על כל דבר פעוט,גם להסתובב שם לבד לא בטוח, מה שלא מתאים לגמרי לאופי שלי. לא פשוט הסיפור..

 

[Wendy10]

אל תחששי, יש סיכוי טוב להצלחה

כיון שהקשר מעודד אותך הוא נשמע נכון בשבילך, אז למה לפחד? ברגע שתנסו לגור ביחד, תנסו להשקיע בהצלחת הקשר, להיות סבלניים ולתפשר - יש סיכוי טוב מאד להצלחה. גם כן להצלחה מאד יתרום אם את לא תהיי בדיכאון מחוסר מעש. כלומר, את צריכה בכל זאת עכשיו למצוא את תחום העיניין שלך ולהתקדם בו. את אומרת שאת צריכה להתנסות בדברים - קדימה. את צודקת - ככל שרוכשים יותר ידע - מגלים יותר עיניין.

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

למדי מקצוע שמתאים לך בחוג או באוניברסיטה, ואז יקל לך למצוא בו עבודה. לחבר כדאי להשאר נאמנה אם את יודעת שיחזור מתישהוא, ואז תוכלו להיות ביחד.

 

[maayani75]

העניין הוא

שבגלל השהות הממושכת שלו בחו"ל עדיין לא ביססנו מערכת יחסים "נורמלית", כך שאני חיה בפחד מתמיד שאולי ההמתנה שלי היא לשווא