מקורות ונסיון להסביר מעט:
השיחה: (שיחות הר"ן ש"ה) שייך להשיחות ששמעתי ממנו זכרונו לברכה כמה פעמים שאמר בזה הלשון: מע האט גאר ניט צו טאהן (אין מה לעשות. וכבר נדפסו לעיל רסט רפז) כמה שיחות נפלאות) וכן מבאר בדברי רבותינו זכרונם לברכה במנחות דף צ"ט:, "תנא דבי רבי ישמעאל - דברי תורה לא יהיה עליך חובה ואי אתה רשאי לפטר עצמך מהן. והוא עצה נפלאה למי שמבינה מעט: (שיחות הר"ן רפז) אמר: מה יש להאדם לעשות בזה העולם, אין צריך כי אם להתפלל וללמד ולהתפלל. מע באדארף מער ניט נאר דאווינין אין לערנין אין דאווינין (תסח). (שיחות הר"ן רסט) לענין הבלבולים שמבלבלים את האדם בעבודתו, שלפעמים נדמה שכך הוא צריך לעשות ולהתנהג, ואחר כך נדמה לו שלא כן היה צריך להתנהג רק בדרך אחר וכו' (תנג), ולפעמים יש להאדם בלבולים גדולים מזה. ענה ואמר: מה צריכין להתבלבל, איך שעושין - עושין ובלבד שלא לעשות רע חס ושלום. וויא מען טיט. טיט מען. אביא מעטיט ניט קיין שלעכץ חס ושלום: * * * תוספות, במנחות שם, אומר כך: לא יהו עליך חובה - כאדם שיש לו חוב ואומר מתי אפרענו ואפטר כך לא יאמר אשנה פרק אחד ואפטר שאי אתה רשאי לפטור את עצמך מהן כך פירש בקונטרס עוד יש לפרש לא יהו עליך חובה שלא תעסוק אלא בהן ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן שלא תעסוק בהן כלל אלא יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ אי נמי לא יהו עליך חוב ללמוד כל התורה כדתנן במסכת אבות (פ"ב מט"ו) לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל: על פי פירוש התוספות הזה - ויחד עם השיחות האחרות - ניתן אולי להבין את דברי רבינו כפשוטם ממש: רבינו אומר: א. אל תילחץ ממה שאתה צריך לעשות ("מה צריכים להתבלבל?"). אפשר יותר להעמיק בשיחה הזו (רסט) וללמדה על פי דרך רבינו - שהעיקר הוא הרצון וההשתדלות, כך שלא צריך להבהל וליפול בגלל כשלון. ב. "להתפלל וללמוד ולהתפלל" - ע"פ התוספות, שלימוד הוא חובה - אבל ישנם דברים נוספים ודו"ק. ואני חושב שאם נלך לפי הסיום של מוהרנ"ת - "והוא עצה נפלאה" - הרי שהכיוון המועדף הוא הכיוון של "העיקר הוא הרצון" כנ"ל, ויש הרבה להעמיק בזה.
