אין לי עוד כוח....

סוציולוגית

אני יכולה להגיד לך שאבא שלי בגד באמא שלי שהיא היתה חולה ...אני ידעתי אבל שתקתי לא רציתי לפגוע באמא שלי גם ככה היא סבלה ...אחרי שהיא ניפטרה התעמתתי איתו והוא לא הכחיש והדבר היחיד שהיה לו להגיד זה ש"כל הגברים בוגדים".ושאני סתם מתרגשת וכועסת עליו הרגשתי שעשן יוצא לי מהאוזניים אז אמרתי לו שאני לא כועסת כי באמת שהוא לא שווה את הכעס שלי... היום הוא נשוי לה וכשאני חושבת על זה אני שמחה ולא כי הוא אם מישהי אחרת כי אני התפטרתי ממנו ! ואחרי שגדלתי רק דבר אחד לא מובן לי אייך אמא שלי היתה איתו מההתחלה????? איזה פיספוס...
 
אין לי עוד כוח....

אתמול גיליתי, בצורה מסובכת למדיי שאני לא אטרח להסביר אותה כאן, שהוא בגד בה. ש-9 ימים לפני שהיא נפטרה הוא שכב עם אחרת. אמא שלי! האישה שאהבתי והערצתי שבאתי מהבי"ס וישבתי ועשיתי לידה שיעורים כי ידעתי שאיכשהו גם אם היא לא ממש ערנית לסביבה היא יודעת שאני שם וזה חשוב לה. ישבתי שם ימים שלמים. הייתי עוברת בבית רק בשביל להחליף ספרים ומחברות והוא לא היה שם, וזה לא היה כל כך אכפת לי. הרי מההתחלה הוא נעלם. הוא לא יכל להתמודד עם המחלה שלה. הוא השאיר אותי ואת אחותי לבד. ילדות בנות 15 ו19 שמתמודדות עם זה שאמא גוססת וצריך לטפל בה. והוא בגד בה. תשעה ימים לפני שהיא נפטרה, יום אחד לפני היום הולדת האחרון שלה ואני גרה איתו באותו בית ואני לא יכולה... אני לא יכולה להביט בו, אני יודעת שהוא איתי בבית ויש בי בחילה. חבר שלי מחבק אותי, מנסה להוציא ממני. מה קרה? הוא שואל. וכל מה שבא לי לעשות זה לצרוח עלי, שאם גבר מסוגל לעשות מעשה כזה אני לא רוצה שום קשר לשום גבר בחיים שלי. והוא מחבק, ואני בוכה ואני נירדמת, ומתעוררת, ועוד יום, ומקלחת טובה אבל תחושת הגועל, הרצון פשוט להטיח לו את זה בפנים, שהוא אידיוט, שהוא מעולם לא ידע להיות אבא ולא בעל ושהוא לא שווה בשבילי כלום כלום! סליחה על האמוציונליות... פרקתי, סליחה. יום טוב לכן. ותודה.
 

קינגית7

New member
כרגע אני שולחת לך../images/Emo201.gif

תגובה מוצלחת אין לי. אני שמחה שאת יכולה לספר, לפחות לנו ושלאמא שלך היו שתי הבנות שלה איתה ולידה - זה הישג בלתי רגיל ונהדר. הייתי מעזה גם להגיד שהחבר לא אשם בזה ש"כל הגברים הם חזירים" - הוא בן אדם ובחור, שכנראה אוהב אותך ואכפת לו ממך. תני לו צ'אנס. אפילו אם הוא לא יודע בכלל שאת נותנת לו צ'אנס. הלשון החריפה שלך חסרה לי כאן בפורום. טוב לראות אותך כאן שוב.
 

efratushb

New member
סוציו' ערב טוב

אני קודם כל מחבקת אותך וגם אני כמו קינגית מרגישה בחסרונך... אז יופי שאת כאן... שנית, אם כל הצער והכאב אני חושבת שקשה לדעת מה קורה בין בני זוג אבל לעומת זאת אני חושבת שצריך הרבה אומץ וחזירות כדי לעשות מעשה כזה בכלל וכשאמא חולה בפרט... לצערי (ואני מקווה ש"דודה של גיא" לא תכעס עליי) גם אבא שלי לא היה טלית שכולה תכלת וגם הביא אותה אלינו הבייתה כשאמא עוד הייתה בחיים, בטענה שהיא ידידה. (ממש פסיכי) אבל למעננו אמא שלי לא עשתה מזה סיפור והשתתפה במשחק המטופש הזה של ה"ידידה" ואיפה היא עכשיו? שתבוא להיות איתו אולי ככה הוא יפסיק לבלבל לנו את המוח... אבל אני לא כועסת, אני מרחמת על הטיפשוט שלו ... מצטערת.... אפרתושששש
 
אפרתוששש...

אני מספיק עדינה לא להשתמש כאן,ובכלל,במילים קשות... לי,אישית,גם אין מילים אחרות להשתמש בהן. אחד מהכעסים שלנו,זה המעשה של אותו איש,שנקרא "אבא שלי",והוא,בלשון המעטה,אינו טלית שכולה תכלת... לא,איני כועסת אפרת. ודאי לא עלייך....אם לא נוציא כאן-היכן? אני רק יכולה להזכר באמא,ובאצילותה וגדלות הנפש שלה,לחשוב שמה שהכי נכון זה להסתיר זאת מאיתנו. היא ידעה-ולא סיפרה לנו. אנחנו ידענו-ולא סיפרנו לה. לפני מותה אמרה לי..."סלחתי לו"...אני שמחה שהיא סלחה,כך נפטרה נקייה. אנחנו? לא בטוחה שסלחנו.
 

קינגית7

New member
אתן נאמנות לאמא ולא סולחות

גם אם לא הייתה סולחת, האם זה המקום שלנו לסלוח? אני לא יודעת. הרציונל אומר לי שלא זה מקומנו לסלוח (או לא לסלוח) על בגידה (אם הבגידה פגעה בחיים שלנו עצמנו, אז יש מקום, אבל עדיין, לא על הבגידה שלו בה, אלא על הכאב שהוא הסב לנו). אומרים יש הפרדה בין בני אדם ובתוך האדם ביחסו אל אנשים אחרים, תלוי בתפקיד שהם ממלאים בחייו. לא תמיד זה מצליח, אבל אולי אפשר לנסות. כוונתי - לנסות להניח לאמא ולמה שהיא הייתה צריכה לסבול מהאב ולחיות את החיים שלנו. אם יש קשר עם האב, כנראה לא נוכל להתעלם מזה בכזו קלות ולערוך את ההפרדה הזו, אבל הוא לא סובל מזה כך, אנחנו היחידות שנשארנו חיות אחרי אמא - לכן, אין שום סיבה שנסבול או שיהיה לנו רע בלב בגלל זה..
 
../images/Emo14.gifלצערי התחושה מאוד מוכרת...

שולחת לך חיבוק ענק ענק שיודעת שהוא לא מספיק אבל דעי שאתם תרצי לפנות אליי בכל נושא, אני כאן איתך
 

כיסוף H

New member
../images/Emo7.gifבנות יקרות

אני כ"כ מצטערת שנאלצתן להתמודד עם מצבים כאלה בתקופה הכי קשה שלכן. זה פשוט נורא ואין לי מילים... ההורים שלי נפרדו שנים לפני שאמי חלתה ואבא שלי לא בא לשבעה וגם לא אחרי (הוא חי בחו"ל כבר 20 שנה). ברגעיה האחרונים, רק אני ואחותי היינו לצידה.
 
ווואווו מאמי...אין לי מילים...

אז אני רק אשלח חיבוק חם ואוהב....והמון המון אהבה...ופה זה המקום לפרוק תמיד!!!!
אוהבת המון שירוש!!!!
 
סוציולוגית מקסימה../images/Emo201.gif

מצטערת כ"כ לשמוע... לפעמים יש דברים שאנחנו מעדיפים לא לדעת... כואב לי בשבילך!!!
 
סוציולוגית...../images/Emo140.gif

כל מילה שאומר-תהיה מיותרת. רק אוכל לומר-מבינה ומחבקת.
 
למעלה