אין לי נושא

[אורנה1]

אין לי נושא

המצחיק הוא שאני לא מרגישה פגועה. מנוצלת...כן. השתחררת מאהבתך הקודמת דרכי. שמחה בשמחתך, אבל אותי השארת מבולבלת איך נתתי לזה לקרות, איך תוך שבועיים גרמת לי לחייך כל בוקר מחדש איך תוך שבועיים חכיתי כל בוקר לשמוע את קולך. נפגשנו. היה נפלא ואופסססססס...נעלמת. נפגשת עם ההיא, יומיים אחרי שנפגשנו השארת לי הודעה שהכל נגמר בינכם. ואתה לא כאן, לא מסביר לא אומר כלום. מעניין אם תאזור אומץ ותכנס ולפחות תתנצל שהשתמשת בי. לא אתקשר, לא אשאיר הודעה משום מה מרגישה....``הנה, נפלתי שוב בפח``.

 

[כנות וצדק]

ישנם גברים....

ישנם גברים שלא ראויים לנו... ואם הוא צריך לאזור אומץ ולהתנצל הרי שהוא לבטח לא הפסד עבורך נפלת בפח? סתם נשמע רע ולא מדוייק ניצול הדדי היה ומאחלת לך גבר אמיתי שיידע להעריך הרי מגיע לך....

 

[אורנה1]

יש כאלה????? מעניין היכן

 

[ארבל מהכרמל]

עכשיו העלבת אותי ממש.....

 

[sunset]

העבירי דף! נקודה.

 

[אורנה1]

מעבירה.....

הרי החיים ממשיכים וחייבים למרות מה שמרגישים להמשיך הלאה. כתבתי סתם בשביל לפרוק קצת מעלי. מרגישה יותר טוב...ימים יגידו ובכל זאת תודה על ההתייחסות.

 

[ketty]

מנוצלת=פגועה...

זה על אותו המשקל...אך תחשבי...שלא לכל אחד יש את האמץ להפרד...

 

[אורנה1]

יכולה לחשוב אך לא להבין.

 

[ארבל מהכרמל]

ילדתי, שמבקשת לחוות על בשרה....

בנפילה הראשונה ליוויתי אותך בדרך החוצה... על הנפילה השנייה אני שומע כאן כקורא... אינני יכול שלא לחוש צער מיוחד- א. אני ידידך, ואת יודעת את הדרכים לפנות אלי(זאת פריבילגיה שלא ניצלת, לתדהמתי) ב.כמנהל הפורום איכפת לי מכל אחד ממכם,במיוחד בעת מועקה או שאלה (בהנאותיכם ובשמחותיכם וודאי `תשכחו` לשתפני... ) נ.ב. למה רק כלפיי את נוקטת משנה זהירות?

 

[אורנה1]

אתה תמיד יכול להתקשר

 

[ארבל מהכרמל]

ואיך אנחש מתי נוחתת הרעה?

איש עסוק ועמוס בעבודה ובפורום אנוכי ועושה כל המאמצים לשמור על קשר אישי עם כמה שיותר. המעביד `המיליונר` שלך לא ירגיש.......

 

[ארבל מהכרמל]

אופסססססססס......איסיקיו שכחת?

 

[אורנה1]

המעביד שלי כבר לא מיליונר

שלחתי לך אימייל

 

[ארבל מהכרמל]

החזרתי לך מייל

ושלחתי בקשת התחברות לאיסיקיו---אולי יעזור...

 

[yoav10]

לאורנה - נושא כואב

עד כה הדחקתי, את אורנה גרמת לזה לצוף שוב. ההרגשה של ניצול כואבת לא פחות אולי לא מכוונת. הפעם מ``הצד`` הנשי. וכך זה קרה..כמובן בצ`ט.. בלי להרגיש נסחפנו לשיחות לתוך הלילה ערגנו זו לזה בלי לאמר את השם המפורש אותי שיתפת ראשון בכל חוויה, התייעצת וקיטרת ואני מנחם, חושב ומרגיש כל תנועה בגופך המשגע כל נים בנפשך התמה .ואז הפגישה שהיתה מדהימה וחלומית. אמרת שמעולם לא חווית חוויה שכזו (ואולי זה משהו שתמיד אומרים? )התמוגגת ממגעי ומגופי התמוגגת. עשרות הודעות SMS ביום לא השקיטו את הגעגועים שאסור היה להזכיר.. חיינו סבבו סביב הקול זה של זו וההיפך. אמרת שבזכותי גילית שוב את האהבה ניסתי לא להנמס ממתיקותך, מרכות גופך, מעליצותך. חלמתי אותך ..טעם שפתייך בפי וריח גופך בלבושי לא מש, זכרון גופך הרך והחם למגעי כל קפל מיסתורי ורטוב את מחשבותי טרף ללא הרף.. שבוע עינויים חלף עד שנפגשנו שוב ריחפנו בעולם קסום רווינו חלק מהצמאון השקטנו מעט מהרעבון ושוב נפרדנו. ואז אחרי ימים אמרת שזהו כי את לא יכולה יותר כי אני לא רק שלך ואין עתיד וכו`. ואני עוד תוהה ההיית או חלמתי חלום. ורק רציתי לך לאמר אולי את כבר לא ילדה אבל אני יודע שבכל זאת האהבה, לפחות אצלי, לא באה בהזמנה כי היא רק מתנה שבאה בהפתעה. ואני ? שוב נגזר עלי לשקוע בשיגרה בשיממון, כמה עוד אסבול עד שאמצא ``אותך`` שוב? ואילו את בטח כבר ב...... הבא.

 

[אורנה1]

מצטערת עבורך......

אבל כמה שעצוב וכואב.....ממשיכים וחייבים להמשיך הלאה. את הזכרונות יש לדחוק... וללמוד מהם. יום טוב.