אין לי מייל
אין לו דואר אלקטרוני איש אחד איבד את עבודתו. לאחר שחיפש מספר חודשים ראה מודעת דרושים של חברת "סלקום" המחפשת עובדי ניקיון. האיש הגיע לראיון ומנהל כח אדם שאל על פרטיו האישיים, ערך לו מבחן בלטאטא חדרים ובירכו על תוצאות הבחינה. המנהל אמר לו: הג´וב שלך. תן לי את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ואעביר לך את המקום והשעה שעליך להתחיל לעבוד . האיש המיואש השיב שאין לו דואר אלקטרוני. מנהל כח האדם השיב שהוא מצטער מאוד אבל, אם אין לו דואר אלקטרוני הוא אינו קיים באופן וירטואלי. מכיוון שאינו קיים, הוא אינו יכול לתת לו את הג´וב. האיש יצא מיואש ולא ידע מה לעשות, יש לו רק 20 ש"ח בכיס. לאחר מחשבה, החליט האיש ללכת לשוק הסיטונאי של פ רות וירקות וקנה קופסא של עגבניות במשקל 10 ק"ג. הוא הלך מבית לבית ומכר כל ק"ג ב-4 ש"ח, תוך פחות משעתיים הכפיל את כספו. כך חזר על התהליך עוד שלוש פעמים. לאחר שאכל בעבור 50 ש"ח, חזר לביתו עם 270 בצורה זו הוא הצליח להתקיים. כך השכים קום וחזר מאוחר לביתו, כאשר הוא מצליח להכפיל, להשליש ולרבע את כספו ביום אחד. עם הרבה מזל לצדו, הצליח לרכוש טנדר שתוך שנה הוחלף למשאית וכעבור שלוש שנים היה לו צי רכבים. כעבור חמש שנים האיש הפך לבעל אחת מרשתות השיווק המובילות במדינה.. יום אחד קיבל לשיחה סוכן ביטוח חיים שהציע לו פוליסת ביטוח ושאל אותו בתום הפגישה לכתובת הדואר האלקטרוני שלו, על מנת לשלוח לו את הפוליסה. כאשר השיב שאין לו דואר אלקטרוני, ענה לו סוכן הביטוח "אם אין לך דואר אלקטרוני והקמת כזו אימפריה, איני רוצה לדמיין מה היה לו היה לך דואר אלקטרוני". השיב לו האיש: "לו היה לי דואר אלקטרוני הייתי עובד ניקיון בסלקום". מוסר השכל ראשון : אינטרנט זה לא הכל בחיים. מוסר השכל שני : אם אתה עובד לעצמך, עם קצת מזל תהיה מיליונר. מוסר השכל שלישי : אם ברצונך להיות עובד ניקיון בסלקום, עדיף שיהיה לך דואר אלקטרוני
אין לו דואר אלקטרוני איש אחד איבד את עבודתו. לאחר שחיפש מספר חודשים ראה מודעת דרושים של חברת "סלקום" המחפשת עובדי ניקיון. האיש הגיע לראיון ומנהל כח אדם שאל על פרטיו האישיים, ערך לו מבחן בלטאטא חדרים ובירכו על תוצאות הבחינה. המנהל אמר לו: הג´וב שלך. תן לי את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ואעביר לך את המקום והשעה שעליך להתחיל לעבוד . האיש המיואש השיב שאין לו דואר אלקטרוני. מנהל כח האדם השיב שהוא מצטער מאוד אבל, אם אין לו דואר אלקטרוני הוא אינו קיים באופן וירטואלי. מכיוון שאינו קיים, הוא אינו יכול לתת לו את הג´וב. האיש יצא מיואש ולא ידע מה לעשות, יש לו רק 20 ש"ח בכיס. לאחר מחשבה, החליט האיש ללכת לשוק הסיטונאי של פ רות וירקות וקנה קופסא של עגבניות במשקל 10 ק"ג. הוא הלך מבית לבית ומכר כל ק"ג ב-4 ש"ח, תוך פחות משעתיים הכפיל את כספו. כך חזר על התהליך עוד שלוש פעמים. לאחר שאכל בעבור 50 ש"ח, חזר לביתו עם 270 בצורה זו הוא הצליח להתקיים. כך השכים קום וחזר מאוחר לביתו, כאשר הוא מצליח להכפיל, להשליש ולרבע את כספו ביום אחד. עם הרבה מזל לצדו, הצליח לרכוש טנדר שתוך שנה הוחלף למשאית וכעבור שלוש שנים היה לו צי רכבים. כעבור חמש שנים האיש הפך לבעל אחת מרשתות השיווק המובילות במדינה.. יום אחד קיבל לשיחה סוכן ביטוח חיים שהציע לו פוליסת ביטוח ושאל אותו בתום הפגישה לכתובת הדואר האלקטרוני שלו, על מנת לשלוח לו את הפוליסה. כאשר השיב שאין לו דואר אלקטרוני, ענה לו סוכן הביטוח "אם אין לך דואר אלקטרוני והקמת כזו אימפריה, איני רוצה לדמיין מה היה לו היה לך דואר אלקטרוני". השיב לו האיש: "לו היה לי דואר אלקטרוני הייתי עובד ניקיון בסלקום". מוסר השכל ראשון : אינטרנט זה לא הכל בחיים. מוסר השכל שני : אם אתה עובד לעצמך, עם קצת מזל תהיה מיליונר. מוסר השכל שלישי : אם ברצונך להיות עובד ניקיון בסלקום, עדיף שיהיה לך דואר אלקטרוני
. בקיצור מה אני רוצה לומר בסיום הארוע הוא לא מצא את המפתחות של הרכב שלו והם נמצאו במשרד שבמחסן, נתנו לו את המפתחות והוא נסע. חוקר הדליקות תמיד לוקח זמנים מתחילת ההודעה ועד שצוות הכיבוי מודיע שליטה. בהודעה נאמר ככה : (מפי הבעלים) שלחו לי מהר לפה מכוניות כיבוי המחסן שלי כולו בוער..(פה המוקדנים מיומנים בתיחקור והרגעה של המודיע ומילים אלה גם יצאו מפיו : יצאתי לקנות מוצרים לעובדים שלי למחסן באתי עם כל הקניות באוטו וראיתי את המחסן עולה באש ...כעבור זמן מה לאחר שקיבל את הפיצוי המזורז מהביטוח בכדי לרכוש עוד מוצרים שאלו אותו כמה חוקרים מה לא ניסת להכנס להציל משהו וכו... הוא חזר על עצמו אי אפשר היה להתקרב בכלל. אז נשאלת השאלה איך המפתחות של האוטו הגיעו למשרד שבמחסן...? הבחור הורשע והודה ונתבע ע'י חברת הביטוח ששילמה את כל ההוצאות כולל הכיבוי ..אבל הבחור הכריז פשיטת רגל והעביר את הכל על שם בנו .. וישב סה"כ 3-2 חודשים ויצא עם מיליונים. מה תגיד על זה...? אם בכלל קראת את כל זה חחחח. סיפור אמיתי.