אין לי מושג

[עינת בירנבאום]

אין לי מושג

באמת אין לי מושג, למה אנשים חושבים שעושר צריך להיות מחולק באופן יותר "שוויוני" מגובה, יופי, חכמה, מהירות ריצה, חוש הומור, סקס אפיל - כל תכונה או מצב שתבחרו.

לחלק עושר למי שלא הרוויח אותו זה בדיוק כמו לצחוק ממישהו שלא אמר שום דבר משעשע כדי שכמות הצחוק בחברה תחולק באופן שוויוני יותר (אף אחד לא צריך להרגיש משעמם, נכון?), או לפזר את מערכות היחסים הטובות בין כל האנשים, כי לאף אחד לא מגיע להיות בודד.

כסף הוא לא דבר שממשלה מחלקת. כסף הוא דבר שאנשים עושים. זה מדהים שזו כבר המאה ה 21 ואנשים עדיין לא מבינים את זה.

 

[wish2]

אין שיווין הזדמנויות לכולם

מפה מתחילה הבעיה.

 

[עינת בירנבאום]

נכון ואין חברה שיש בה שיווין הזדמנויות לכולם

בטח לא בחברה הטרוגנית, יש כאלה שצריכים לעבוד קשה יותר מהרוב, אנחנו מנסים לקדם את שיוויון ההזדמנויות אבל זה עסק איטי.

 

[wish2]

נראה לך הוגן שלעולם יהיו אנשים בתחתית?

כאלה שהמקסימום שלהם זה לגרד את מעמד הפועלים?

 

[עינת בירנבאום]

כן זה נראה לי מאוד הגיוני

כמו שזה הגיוני שיש אנשים שלא יזכו לאהבת אמת או לחברה יפה.

 

[עינת בירנבאום]

שיר טוב על הדרך

http://www.youtube.com/watch?v=W9V-Hh0uTaI

 

[wish2]

כשחשבתי על שיר שקשור

זה עלה לי

http://www.youtube.com/watch?v=RZhp3-jJRVA
אחד השירים שאני הכי אוהבת

 

[wish2]

זה אכזרי עידו

זה אכזרי לא לדעת אהבה וזה אכזרי לא לדעת חברות.
ראיתי השבוע תוכנית על ילד שמוגדר כאספרגר.
הוא על הקשת האוטיסטית.מאוד חכם,מצטיין בלימודים אבל הוא בודד.
הכי עצוב זהש הוא לא מבין ש הוא בודד.
המראיינת שאלהאותו אם יש לו חברים.
הוא אמר שכן.יש לו כמה חברים בכיתת מחשבים ויש ליצן כיתה מצחיק.
הוא מעולם לא ישב איתם בהפסקה ומעולם לא נפגש איתם מחוץ לבית הספר.
אין לו מושג מהי המשמעות של חבר.
זה עשה לי עצוב.
ועצוב יותר זה שיש אוכלוסיות שלמות שהסיכוי היחיד שלהם זה להגיע מכלום לשום דבר.(אני מנצלת משפט שאחי המתבגר אוהב לשלוח לי לנייד,אחותי היקרה הגעת מכלום לשום דבר!).
אז איך אתה יכול להגיד שזה הוגן?

 

[עינת בירנבאום]

ואם אני אגיד שזה לא הוגן זה ישנה?

האם אין המון גברים בלי נשים או נשים שהם לא נמשכים אליהן בכלל כי זה מה שהם יכלו להשיג? האם אין אנשים עם עבודות מחורבנות שאפילו חופשה אחת בשנה הם לא יכולים להרשות לעצמם לצאת?

מי אחראי על הצדק בעולם? בהנחה ואלוהים לא אחראי לזה אז בני אדם הם אחראים לזה והם עושים עבודה מחורבנת בנושא.

 

[wish2]

אז אמרתי לך לא פעם עידו

אני שונאת את העולם הזה.
והחיים לא מתגמלים.
רק נדמה לך שאתה מאושר לפעמים.
אבל האושר הזה זו אסופה של רגעים שבהם פתאום לא רע לך אז אתה מספיק אידיוט להאמין שאתה מאושר.
הכל שברירי,הכל שביר.

הכל מסודר הררכית.
יש אנשים רעים בכל מקום.
האחרים בכלל לא מסתכלים לראות אם הם דורכים על מישהו.
והכי מזעזע זה ריקבון של מדינות שלמות.
לנו יש מזל שאנחנו חיים פה.
אני עם הנס קפה הניצחי שלי והמקלחת הקבועה.
ואתה עם היכל האוננות הפרטי שלך.
אבל מה עם האחרים?אלה שנאנסים ונקמלים?

 

[נסחפת עם הגלים]

נכון שהוא דומה לילד?

 

[newcharm]

במיוחד כמה שזה קשור לדיון...

 

[גניפר14]

גם אני חושבת כך.

 

[ילד רע ומר]

כי העושר מחולק באופן לא שוויוני בצורה קיצונית

זה כמו שיסתובבו ברחוב אנשים בגובה רגיל (10 ס"מ לפה או לשם)
ולידם אנשים בגובה 4 קילומטר.
או שיהיו כאלה שירוצו במהירות 700 קמ"ש.


זה הגיוני?

 

[Jake Speed]

העושר לא "מחולק"

למרות שגם על זה ניתן לחלוק, אבל בוא נניח רגע עיוותי דוק ושחיתות ממשלתית בצד.

העושר מורווח. ומבחינתי גם לצאת מהכוס הנכון, או להתחתן איתו וכך לקבל ממון רב הם דרך לגיטימית "להרוויח".

מהרגע שהכנסת את אלמנט הפעולה לתוך הדרך שבה העושר מגיע אליך, אז זה לא כמו גובה. בכלל לא.

יתר על כן מאחר ו"עושר" ו"עוני" הם מדדים יחסיים, הרי שברור שכדי שמישהו יהיה עשיר, מישהו אחר (או מישהם) צריכים להיות עניים.

העולם לא צודק, ילד. בראד פיט הרבה יותר יפה ממני. אוסיין בולו מהיר ממני, ולג'ון הולמס היה זין אדיר ממדים. So?

 

[מכופף ונועץ]

אני לא מסכים

זה יותר כמו שאנשים ירוצו מרתון ואחרים לא יוכלו לרוץ בכלל כי הם נכים.
או שאנשים יהיו בגובה מעל 2 מטר ואחרים יהיו בגובה של חצי מטר.

זו המציאות.
והיא לא קשורה להגיון.
מה שפחות 'הגיוני' בעיני זה שרובנו לא זוכר איך קוראים לסבא של סבא שלו. ולכל הדורות שקדמו להם.
מליארדים של מליארדי בני אדם שחלפו כלא היו.
ולמעשה, העולם לא הושפע מקיומם של אותם אנשים והם נמחקו כליל מהתודעה עד כי איש אינו זוכר אותם ולא יזכור אותם עד סוף הזמן.
וכך יהיה גם איתנו.
ובכל זאת, בכל רגע שאנחנו חיים, כל העולם כולו מתקיים בתודעתנו.
מדגיגי הים ועד לכוכבי השמיים הרחוקים, והתחושה המדהימה של כולנו היא שהכל קורה עכשיו וברגע זה ממש.
זה 'הגיוני'?

מה שעוד לא 'הגיוני' בעיני זה שאנו זקוקים ל"שקר" כדי לחיות.
ושזה עולם שכל כולו שקר.
ולא רק בכל התחושות שאתה חש.
שהן שקריות בעליל.
כגון צבע, טעם, צליל וחוש המישוש וכד'
אלא שגם המוסכמות החברתיות הן שקריות ביודעין.

כך, למשל, לאחר שאדם מת הוא הופך לגוויה.
פיסת בשר שאפשר להשליך אל הפח.
בדיוק כמו עכבר או חתול.
ובכל זאת, אנו טורחים ועמלים על אופן הפרידה ממנו.
כדי לשקר לעצמנו, ביודעין, מבחינת חיי החברה וערכיה, כאילו מותו של אדם איננו דבר קל ערך או זניח.
וכך אנו צורבים את תודעתנו בשקרים כל הזמן.
כשבאמת, מותו של אדם אינו שונה ממותה של זברה בערבות אפריקה או דריסתו של קיפוד ברחובות תל אביב.

 

[Jake Speed]

עמוק

 

[צ ע ד]

איתך

הייתי הולכת לערב שירה וספרות.

 

[גניפר14]

עינת אני איתך בכל מילה.

 

[סוקרטס פה]