.: [ אין לי כותרת ] :.

BoR|S

New member
.: [ אין לי כותרת ] :.

לפני כמה שנים טובות, גיליתי לתדהמתי שלי, שהחבר הכי טוב שלי מזמין אותי למסיבת הפרידה שלו כי הוא ומשפחתו מהגרים לקנדה. במשך הימים שבאו לאחר מכן, התחלתי להכניס את ההורים שלי לסרטים של "למה הם כן ואנחנו לא?" ודברים בסגנון. לבסוף שכנעתי אותם אותם להגיש בקשה. לבסוף אפילו קיבלנו אשרה, אבל בסופו של דבר החלטנו לרדת מכל העניין. כשאר חושבים להגר, קיימים מספר שיקולים שחייבים להתחשב בהם:
האם אנחנו יודעים את שפת המקום אליו ברצונינו להגר? (או לחילופין, האם יש באפשרותינו לרכוש את הידע בשפת המקום אליו אנחנו רוצים להגר, מומלץ לא לשכוח שלא כל בנאדם יכול ללמוד שפות ובטח שזה יותר קשה בגיל מבוגר)
האם כדאי לוותר על עבודה מוצלחת שיש לנו כאן, ולעבור למדינה אחרת בה בכלל לא בטוח שנמצא עבודה מסודרת וייתכן שניאלץ לעבוד בעבודות שלא תואמות את ההשכלה שלנו (ראיתם את מנקי הרחובות, עולי ברה"מ בישראל? למרביתם יש תואר שני-שלישי במדעים מדוייקים).
אנחנו גרים כאן הרבה זמן כבר, בנינו מערכת של חברויות והכירויות, מי יבטיח שנצליח לעשות את זה שוב?
האם נצליח להתאקלם בסביבה שונה לחלוטין מזאת שאנו רגילים אליה? (די מכיל את השיקולים הקודמים). אנחנו החלטנו שלא להגר בסופו של דבר, למה לנו? אמא שלי בגיל מעל 50 מצאה עבודה במקצועה, אחרי שנים רבות שהיא לא עבדה כאן, אבא שלי מהשנה הראשונה עובד במקצועו באותו המקום, מי יבטיח לנו שנצליח לעשות זאת שוב בקנדה? כמו כן, אצלי יש את השיקול של הלימודים, אני גר ליד המוסד להשכלה גבוה הכי נחשב בארץ (הטכניון) וברצוני לנצל את זה עד תום (אולי אפילו החל משנה הבאה). אולי בעתיד נרצה להגר. להגר בחיפוש אחר חיים יותר בטוחים ושקטים, אחר עבודה טובה יותר (וגם משכורת טובה יותר). מה שבטוח, לא נראה שזה הולך לקרות ב-10-8 השנים הקרובות. נ.ב. כתבתי על נושא אישי-ספציפי, אבל זה יכול להתאים לעוד אנשים.
 

sivani

New member
בוריס ../images/Emo13.gif

כפי שאתה יודע, בטח מהסיפורים האישיים שלי לפחות של "למה לעבור לקנדה, מה יצא לכם מזה?!" יש הרבה שיקולים בעניין הזה. נכון, זה סיכון לא קטן לקחת את כל החפצים ולנטוש את מקום המגורים שלך, אבל זה גם שינוי חיים רציני. למה אתם עברתם לישראל מברית המועצות? same,אני חושבת. מי הבטיח שתלמד עברית? ההורים שלך החליטו לעבור לכאן, אולי אחרי שברית המועצות נפלה אבל אני בטוחה שסה"כ הם חיפשו חיים טובים יותר. אבל בסה"כ-נכון,אבא עוד לא מצא עבודה, גם זה לוקח חודשיים אולי יותר, במקרה שלו הסיכויים שהוא לא ימצא עבודה הם נמוכים כי המקצוע מבוקש ואין הרבה אנשים שעוסקים באותו המקצוע שלו, ואמא לומדת אנגלית ואני והקטנצ´יק בבצפר. בקשר לעניין החברתי-אני מבטיחה לך שבעוד כמה שנים אחרי שתתחתן או משהו בסגנון ותעבור לגור במקום אחר, אתה לא תישאר בקשר עם רוב חבריך הישנים (זה מה שקורה לרוב האנשים). אז נכון, לא לכולם יש את האומץ\כסף לעשות שינוי כזה רציני בחיים (ותאמין לי,זה שינוי לא קטן בכלל), אבל גם מי שעושה אותו, או שהוא מצליח או שהוא מבזבז את כל חסכונותיו וחוזר לישראל ללא שקל..
ולכן צריכים לקחת את כל הדברים האלה בחשבון סיווני
 

BoR|S

New member
תגובה...

קצת פספסת את הנקודה של ההודעה שלי, אבל שיהיה... למה עברנו מברית המועצות? כי החיים שם היו חרא, ממש חרא, וגם לפי כל הסימנים ידענו שיהיה יותר גרוע... וגם לא ממש רצינו לעבור לישראל, רק כמה מצער שקיבלנו הזמנה מארה"ב חודשיים אחרי שארה"ב סגרה את שעריה לתושבי ברית המועצות... מי הבטיח שאני אלמד עברית, אני אישית הייתי בן 6, אובחנתי כילד מחונן עם כישרון לשפות ומתמטיקה... ואבא שלי למד עברית במשך שנה לפני שעלינו...
 

sivani

New member
לא לכולם יש את המזל הזה

של להגיע לארץ חדשה ולחיות לא רע בכלל...
 

BoR|S

New member
עש כאלה שכן, יש כאלה שלא...

אשמח מאוד אם אנשים יפתחו את הנושא הזה, אני כבר סיפרתי על עצמי, עכשיו תורכם, העולים החדשים, ספרו איך הגעתם והסתדרתם/לא הסתדרתם פה והמהגרים ספרו כיצד היגרתם והסתדרתם/לא הסתדרתם שם...
 
למעלה