.: [ אין לי כותרת ] :.
לפני כמה שנים טובות, גיליתי לתדהמתי שלי, שהחבר הכי טוב שלי מזמין אותי למסיבת הפרידה שלו כי הוא ומשפחתו מהגרים לקנדה. במשך הימים שבאו לאחר מכן, התחלתי להכניס את ההורים שלי לסרטים של "למה הם כן ואנחנו לא?" ודברים בסגנון. לבסוף שכנעתי אותם אותם להגיש בקשה. לבסוף אפילו קיבלנו אשרה, אבל בסופו של דבר החלטנו לרדת מכל העניין. כשאר חושבים להגר, קיימים מספר שיקולים שחייבים להתחשב בהם:
האם אנחנו יודעים את שפת המקום אליו ברצונינו להגר? (או לחילופין, האם יש באפשרותינו לרכוש את הידע בשפת המקום אליו אנחנו רוצים להגר, מומלץ לא לשכוח שלא כל בנאדם יכול ללמוד שפות ובטח שזה יותר קשה בגיל מבוגר)
האם כדאי לוותר על עבודה מוצלחת שיש לנו כאן, ולעבור למדינה אחרת בה בכלל לא בטוח שנמצא עבודה מסודרת וייתכן שניאלץ לעבוד בעבודות שלא תואמות את ההשכלה שלנו (ראיתם את מנקי הרחובות, עולי ברה"מ בישראל? למרביתם יש תואר שני-שלישי במדעים מדוייקים).
אנחנו גרים כאן הרבה זמן כבר, בנינו מערכת של חברויות והכירויות, מי יבטיח שנצליח לעשות את זה שוב?
האם נצליח להתאקלם בסביבה שונה לחלוטין מזאת שאנו רגילים אליה? (די מכיל את השיקולים הקודמים). אנחנו החלטנו שלא להגר בסופו של דבר, למה לנו? אמא שלי בגיל מעל 50 מצאה עבודה במקצועה, אחרי שנים רבות שהיא לא עבדה כאן, אבא שלי מהשנה הראשונה עובד במקצועו באותו המקום, מי יבטיח לנו שנצליח לעשות זאת שוב בקנדה? כמו כן, אצלי יש את השיקול של הלימודים, אני גר ליד המוסד להשכלה גבוה הכי נחשב בארץ (הטכניון) וברצוני לנצל את זה עד תום (אולי אפילו החל משנה הבאה). אולי בעתיד נרצה להגר. להגר בחיפוש אחר חיים יותר בטוחים ושקטים, אחר עבודה טובה יותר (וגם משכורת טובה יותר). מה שבטוח, לא נראה שזה הולך לקרות ב-10-8 השנים הקרובות. נ.ב. כתבתי על נושא אישי-ספציפי, אבל זה יכול להתאים לעוד אנשים.
לפני כמה שנים טובות, גיליתי לתדהמתי שלי, שהחבר הכי טוב שלי מזמין אותי למסיבת הפרידה שלו כי הוא ומשפחתו מהגרים לקנדה. במשך הימים שבאו לאחר מכן, התחלתי להכניס את ההורים שלי לסרטים של "למה הם כן ואנחנו לא?" ודברים בסגנון. לבסוף שכנעתי אותם אותם להגיש בקשה. לבסוף אפילו קיבלנו אשרה, אבל בסופו של דבר החלטנו לרדת מכל העניין. כשאר חושבים להגר, קיימים מספר שיקולים שחייבים להתחשב בהם: