אין לי כוח!!!!!!

[אנוניקית]

אין לי כוח!!!!!!

אני לא יודעת אם אני בפורום הנכון נמאס לי מהכול אני פשוט רוצה לברוח.
לא יכולה כבר לשמוע את ההטפות של אמא על אורך החצאית והשרוול. לא יכולה כבר לראות את הלעג בעיניים של אחים שלי על חולצה מדי צבעונית לדעתם שקניתי בקניון. לא יכולה כבר לעשות את כל המעשים האלו. אני לא מאמינה בכלום. אבל אין לי אומץ לקום ולעזוב. אין לי אומץ לארוז את הכמה בגדים שלי והכסף הקטן שחסכתי ופשוט לעזוב הכל. מפחדת.
אז אני נשארת ומקללת בתוכי את המשפחה והחברה שסביבי. אין לי כוח. אמרתי לכם.
תודה.

 

[כנף קצוצה]

היי

מה שלומך?
בת כמה את? מה את עושה בימים אלו?
את רק רוצה לקצר אורך חצאית ושרוול
או להיות חופשיה מהכול, ומהאמונה גם?

 

[אנוניקית]

צודקת החסרתי פרטים

שלומי בסדר חוץ מהויכוחים שלי עם אבא אמא והמתח בבית. אני בת עשרים וגרה בירושלים.
זהו שאני לא רוצה לקצר את החצאית. אני רואה משהו שנראה לי יפה וקונה לפי זה. לא לפי אורך ורוחב. זה לא לקצר זה פשוט לא להתייחס לאורך. כנ"ל בכל דבר שמוגדר בסמינרים כנושאי צניעות.
יש לי חברות קרובות רחוקות. כאלו שאשמח לצאת איתן לקניות או לאכול אבל לא יכולה לומר להן מה שאני באמת מרגישה כי הן לא יבינו אותי וישפטו אותי. נמאס לי מהכל. אני לא שומרת מה שאני לא חייבת כי בבית שמים לב. אבל אין לי ברירה כי אני פוחדת מאבא שלי שהוא בעל השפעה וקשרים. אני חוששת סתם מצעד שיהיה בעצם נתק מהמשפחה. על הלל שמעתי אבל כעת ההחלטה שלי זה להישאר בבית ולנסות לא להחמיר את המצב. סך הכל צריכה חיבוק אפילו וירטואלי ולחשוב שיש אנשים שכן יכולים להבין ולקבל אותי.

 

[רסיסי גל]

לפני הכל

נדמה לי שבשלב זה את זקוקה לחברה (לא וירטואלית) איתה תוכלי לצאת, לשתף ולא לחוש בודדה.
מאמין שתמצאי כאן חברות קרובות ללבך במצב כשלך.

בהצלחה

 

[מבולבלונת]

קשה

את יכולה לפנות לה.ל.ל ואולי הם יוכלו לעזור לך לצאת משם.

 

[corner of the sky]

קבלי

 

[3קלרה היחידה]

אף אחד לא יכול להחליט עבורך

זה חייב לבוא ממך. את ילדה מספיק גדולה, חביבתי. את רוצה ללכת? תמצאי עבודה ותלכי. את רוצה להשאר ןלהתלונן?
תחליטי...

 

[אלוהים כמשל]

זה לא קל לקום וללכת

מאז שאתה הולך עד שאתה מתאקלם במקום אחר,יש שנה של סבל.
שנה בה חייך אינם חיים,שנה בה אתה רק חושב איך אפשר בכל אופו להסתדר עם המשפחה,עם החברים הישנים.
ואז אתה מתייאש ומתחיל את החיים מחדש.
וזה לא קל,אך כאשר אתה נשאר לגור בחברה שלך,וההורים/חברים משגעים אותך
הם אלו שמגדלים לך את הביצים לקחת את האומץ ולצאת לחופשי.

 

[מורדת בדרך]

שנה קשה מאוד! אצלי היא בדיוק מסתימת ובצורה

מוצלחת! עבודה,מלא ידידים וחברות חדשות מהעבודה שהתחלתי עכשיו...[הגיע הזמן!] בית משלי! נכון עובדים קשה קמים מוקדם הולכים לעבודה חוזרם לרבע שעה לבית עוברים לעבודה השניה ומסיימים את הים בלי כוח לנשום ויום חופשי זה יום שאת עובדת 7 שעות ולא 11 ואו זה כייף!
טוב סליחה שהתפרצתי ודחפתי תצמי אבל הייתי חייבת לשתף לפני שאני אשתגע מהאושר הזה לבד אפחד לא מבין אייך אני באה מאושרת לעבודה כאילו מה ואייך לעזאזאל אחרי 7 שעות עבודה יש לי כח לעבוד עוד.. אה וזה בדיוק בערך שנה מההתחלה של הכל זה התחיל חופש שעבר ונראה שמגיע לסיום טוב רק עכשיו.

 

[סקסטוס אמפיריקוס]

גם חילונים לא יכולים לעשות כל מה שמתחשק להם

הצבע של החולצה צריך להיות השיקול הכי פחות חשוב שלך בבחירת העתיד. אני מציע קודם לחשוב על איזה חיים את רוצה שיהיו לך, אהבה, משפחה, ילדים, אורח חיים, השכלה, קריירה, תחביבים ורק בסוף על דברים שכאלה.

 

[אנוניקית]

לא הובנתי נכון כנראה על ידך

אני לא אומרת שזאת הבעיה שלי עם הדת. אני אומרת שאלו הם החיכוכים שיש לי עם אבא ואמא. לי אין בעיה עם הדת היא פשוט לא מתאימה לי אני לא מאמינה בבולשיט הזה סליחה על הביטוי. אם מישהו רוצה להאמין ולעשות שטויות שיעשה מה שבא לו אני לא מנסה להמעיט בדעתו והשקפת העולם של כל אחד. החיים שאני רוצה שיהיו לי מאוד ברורים לי מן הסתם. אולי לא קראת אבל אני בחורה בת עשרים עם ראש על הכתפיים (את זה לא כתבתי עדיין באמת

) ומצידי אני רוצה לחיות חיים רגילים ישראלים בכל מקום אחר בארץ לא בירושלים עיר פנאטית מעצבנת. הבעיה שלי כרגע מתחלקת לשתיים. אחת. אני לא יכולה במצב הזה באמת לחיות בחופשיות בגלל שאני חיה עם ההורים שלי והמשפחה והם יורדים לי לחיים על כל פיפס של שינוי שהם שמים לב. שתיים. להתנתק מהכל לעזוב וללכת לפתוח דף חדש במקום אחר זה גם צעד שאני חוששת מאוד לעשות בגלל ההשפעה של אבא שלי והפחד שהוא ישים לי רגליים (תיק פלילי מפוברק למשל)

 

[מורדת בדרך]

מה עם חול?

שם לאבא שלך אין קשרים ואולי תגידי לו שאת טסה ללמוד ולהתחזק...
אהה וקבלי חיבוק

 

[רסיסי גל]

אני לא חושב שזה השיקול שלה

פשוט הרוח יצאה לה מהמפרשים בעיתוי מסויים של חיכוך עם ההורים והיא פרקה את מועקתה כאן.

 

[גבעת חול]

ברוכה הבאה

חוץ מחיבוק אני מציעה לך לבקר בפורום השכן, יוצאים בשאלה, יש שם אנשים רבים שיכולים לסייע מעבר לחיבוק, כאלו שחוו בדיוק את הדברים האלו בדרך לחופש.

בהצלחה!!

 

[אנוניקית]

תודה

לפני שכתבתי כאן קראתי בשני הפורומים. משום מה היה נראה לי ששם זה יותר קליקה סגורה של חברים ולא פורום אנונימי שכל אחד כותב ונוצרים דיונים גם אם לא מכירים אחד את השני. חוץ מזה שאני באמת כרגע חרדית בחיצוניות שלי ובאורח החיים הפומבי שלי. מה שאני לא יוצאת בשאלה הרגע זה כמו שכתבתי מחששות שונים ולכן הרגשתי שכאן יותר יבינו אותי. תודה.

 

[מזגזגת2]

ברוכה הבאה

זה ממש קשה לשמוע הטפות בלתי פוסקות בדברים שאת לא מאמינה בהם.

תנסי "להכין את הקרקע" ולא לנהוג בפזיזות, אולי ללמוד משהו, לעבור לגור בדירת רווקות וכו'
וכמובן כמובן לא לגשת לשידוכים.

ועוד משהו, החרדים אוהבים לאיים ולהפחיד באיומים שונים ומשונים, אבל לא כל כך בקלות אפשר לפברק לך תיק פלילי (יותר קל, אם כבר, להעליל על התעללות של הורים בילדים)
וגם אם יכפישו את שמך בעולם החרדי, אבל את לא מעוניינת להיות חלק ממנו, אז האיומים האלו מאבדים מאפקטיביותם.

תשבי איתנו בפורום, תקראי, תשתפי, ונקווה שיום אחד תאזרי אומץ ובנחישות ובתבונה תחיי את חייך בדרך שאת חושבת שהיא הנכונה.

ואגב, אהבתי את ההלחם בניק שלך

 

[מומיה26]