אין לי כוח
!

תודה ../images/Emo13.gif

תודה, ס., על ההתייחסות ועל העידוד. היום בצהריים אני אצל ההורים. אוכל להסתכל בדרך בפריחה, אך האם היופי שבטבע יגרום לי לחייך או לבכות? איני יודע. ואולי תערובת של שניהם. אכן התחלתי לשים לב יותר לצמחים בסביבה שלי בשבוע האחרון. אני מוכרח להודות שעולם הצומח הוא אחד החורים בהשכלה שלי ואולי זה אומר שעכשיו הגיע הזמן להתחיל ללמוד ולהבין יותר בנושא הזה. אז...שיהיה גם לך ולבני משפחתך חג שני שמח.
 
../images/Emo6.gif זה מה שקורה כשהכינוי (כמעט) זהה

... רק שסיון הוא גם שמי האמיתי. יתכן שהכוונה אלי, כי oferblue ואני מכירים מהמפגשים בעבר. אז עופר, אם כוונתך אלי - תוכל להתקשר, צר לי שנכנסתי לפורום רק עכשיו. ואם אין כוונתך אליי - אז תתקשר בכל מקרה, אשמח לשמוע את קולך
. סיון הבת - באמת, באמת תודה על הדאגה . עכשיו יותר טוב. אענה לך בקרוב לאי-מייל שפרסמת. המפגש במקום חדש היום, ודחיתי עד לעכשיו
את ההסתכלות במפה וכיב"ז, אז עכשיו אני צריך לטפל בזה. יתכן שתבואי בעצמך מתישהו?
 
אין לי כוח ../images/Emo7.gif!

אני חושב שאני בדיכאון. יש לי מחשבות של "טוב מותי מחיי", אני פסימי ומיואש. אני לא אובדני, אין לי שום מחשבות או כוונות לעשות לעצמי משהו. לו היו לי, לא הייתי מדאיג אותכם, הייתי פונה ישר לעזרה. הייתי היום אצל המטפל שלי, הוא יודע על זה. אם אדייק - הרגשתי את זה לראשונה ביום א' על הבוקר, אבל זה עבר לי (או שאיכשהו התכחשתי לזה) והיום זה התחיל לחדור לי להכרה. בד"כ דיכאון מלווה אצלי בתופעות נוספות, כגון תוקפנות. האפיזודה הנוכחית שונה, היא יותר "דיכאון נטו"; כמעט "נטו". זה אמנם יותר קשה לי ככה "נטו", אבל גם יותר פשוט לי להבין ולהכיל את זה ואני מקווה שככה אני גם גורם לפחות בלבול לאנשים בסביבתי. למעשה - נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני מדבר בצורה פשוטה וגלויה על תופעת הדיכאון אצלי, בפורום ובכלל. וזה חדש לי. זהו, לא יודע למה אני זקוק, אם בכלל אני זקוק למשהו, לא יודע מה בעצם אני רוצה. רציתי פשוט לשתף. זהו. לילה טוב.
 

אמא11

New member
סיון יקר../images/Emo201.gif../images/Emo23.gif

תודה ששיתפת. האם יש לך אפשרות לצאת היום מהבית ולהפגש עם מישהו? לכוס קפה או מילקשייק במקום נעים, כזה שאפשר לראות ממנו ים או פריחה? אני לא אומרת שזה יפתור משהו אבל יכולות להיות לך שעתיים נחמדות. תרגיש טוב להתראות תמי
 
היי תמי

ותודה על החיבוק המנחם
. לשמחתי וגם להפתעתי, הביקור אצל ההורים בצהריים הייה ממש טוב. גם אכלנו, גם החלפנו צחוקים וגם דיברנו על נושאים רציניים. "השד הכחול" (יעני blue) לא נעלם, אבל אני מרגיש יותר מאוזן. אולי קיים עבור האובססיביים אל - "אלוהי האיזונים": הפעם אני הרגשתי רע והביקור אצל ההורים היה טוב ומהנה, כמו שהרבה פעמים קורה בדיוק ההפך... שנינו, תמי, לא בדיוק אנשים אנשים דתיים, אבל לכי תדעי - קצת אמונה לא תזיק. מקווה שנתראה הערב.
 
למעלה