אין לי כוח לחיות (ט)

levshavur

New member
הורי

שלום לך יקרה
קודם כל חיבוק חם ועוטף !
אני מאוד מבינה אותך זה קרה לי לפעמים שהיו לי רגשות (כמו שלך של כעס וכאב) שפשוט נתקעו לי...
אני חושבת שכדאי שתקדימי את הפגישה הבאה שלך עם הפסיכיאטרית כי ממה שאת כותבת זה נראה לי שאת מאוד בדיכאון ויכול להיות שיש צורך לשנות טיפול תרופתי או להעלות מינון ...
בינתיים את יכולה לקחת דף ולצייר צעקה ,- גם אם את לא יודעת לצייר...לי יש כמה ציורי צעקות והיו פעמים שזה מאוד עזר לי...
רעיון אחר אוליי תיקחי דף ותכתבי כעס באמצע של הדף ומסביב עם חיצים כל אסוציאציה שעולה לך בראש לטוב או לרע ...אני עשיתי את זה עם המילה אוכל ואחרי שגמרתי לכתוב הייתי מופתעת כי עלו לי דברים גם לטוב וגם לרע והיו לי תובנות מהכתיבה הזאת כי זה הראה לי איך הה"א יש לה שורשים מהילדות ....וזה נתן לי חומר למחשבה.
גם מוזיקה עוזרת , לפחות לא תרגישי כל כך לבד, זה מה שעשיתי אתמול כי קשה לי להיות לבד (נשארתי בבית כי היו צריכים להביא לי את האוכל והחול לחתולות שלי...)
אני מקווה שתרגישי טוב יותר....
לבשה.
 

hory0

New member
תודה יקרה

התגובות שלך תמיד מלאות בכל כך הרבה רצון לעזור.. זה נוגע.

מחבקת חזרה.
 

someone343

New member
אני מבינה..

ובאיזשהו מקום שמחה שפתחת הודעה חדשה, שכתבת ושיתפת..

כואב לי ועצוב לי לקרוא אותך..

בעיקר כי אני מכירה מקרוב את התחושות האלו.. התחושות המסרקות האלו..
אז נכון, זה נורא קשה להרגיש את זה,
אבל לפעמים זה עדיף מהכחשה או הדחקה, כי זה יירגע..
עכשיו הסערה כאן והיא גורמת לך ליפול..
ואני בדיוק כמוך, קשה לצעוק, לא יודעים ואי אפשר, אז אפילו במילים.. במילים בודדות שמצליחות להביע קצת ממה שאת מרגישה..
לדבר מהמקום הכואב ( יודעת שזה מפחיד וקשה ונדמה כלא אפשרי לפעמים) .. נסי לדבר.. עם הפסיכולוגית.. עם מי שאת סומכת ויכולה להשען עליו ,
את יכולה לדבר, להצליח לומר את שבתוכך?
וכמובן, גם איתנו ..

חיבוק חזק חזק ממני
 

someone343

New member
מצרפת לך

שיר שיוצא לי לשמוע הרבה בימים האחרונים..
ויש לי הרגשה שהוא מבטא הרבה ממה שאת מרגישה

" היא לא אומרת כלום
לא מספרת כלום
רק לפעמים בלילה, בוכה קצת
אבל לא אומרת כלום

דיברנו כל היום
סיפרנו לה הכל
והיא סגורה בחדר, בשקט
ולא אומרת כלום

רצינו שתזכור
שיש סיבה לחזור
והיא לבד בחדר, שוכבת
ולא אומרת כלום. "

תאמרי ..
 

hory0

New member
תודה יקרה..

תודה על ההבנה העמוקה הזו, המילים שלך יקרות ונוגעות ככ.

אני לרגעים מנסה, לרגעים מותשת מלנסות וקורסת לתוכי. פניתי לפסיכולוגית בשבת, בעיקר בכיתי לה בלי הרבה מילים, והיא הבינה והחזיקה, קבענו לדבר בראשון וזה העניק לי משהו להיאחז בו, אך זה היה קשה מדי עבורי וביטלתי..ונשארתי לבד. וקרסתי. עד לתהום.
והיום אזרתי כוחות וכתבתי לה מייל כואב. ומחר טיפול..
מותשת.

מחבקת חזרה.. שמרי עליך.
 

חורה

New member
גם לי לפעמים מתחשק

פשוט להפסיק לחיות לכמה זמן עד שיהיה יותר טוב
חיבוק גדול
 
את צועקת, בטח שאת צועקת

רק בהתנהגות,
במה שאת עושה לעצמך,
בהרס עצמי.
ככה מופרעות אכילה צועקות- דרך ההרס של הגוף שלהן הן צועקות לעולם שרע להן, ושצריך להציל אותן.
אולי כשתלמדי לצעוק בדרך אחרת, תוכלי לצעוק פחות דרך הגוף שלך...

הלוואי שהייתי יכולה לנחם. אני לא.
אני רק יכולה להגיד שאם כל כך רע, חייבים למצוא דרך להגיד את זה, ומישהו להגיד לו את זה.
 

hory0

New member
לא הבנתי

באיזה מובן כתבת שאת לא יכולה לנחם?

ואני באמת מנסה להגיד..אבל בייבי סטפס. אני אומרת קצת. ולא אומרת הרבה. אבל משתדלת. ומתקדמת.. (כן. גם אם זה אפסי לחלוטין)
 

תמרה45

New member
הורי..

לדעתי ובעיניי עצם הרצון הזה של הצעקה הוא חצי תרופה...
הנה אמרת אותו.. ביטאת אותו... לאו דווקא תמיד זה חייב לצאת מול מישהו או משהו..
לפעמים זה כאב תיסכול קושי או משהו שאין לו פתרון תשובה או נחמה או משהו ברור וחד שיודע מה הוא...
מילותייך לדעתי הכי חיות שיש, הכי מעידות על כך שאת חיה, קיימת ומתקיימת...
ודואגת לקיים את עצמך ולתת מקום... אפילו מתוך המילים שלך אפשר וניתן לשמוע את הלב שפועם בך, שחי, שמבקש..... וזה..... מקסים!!!!!!! המחשה של חיים מהם... צעד ועוד צעד ועוד צעד, ועוד התקדמות ועוד התקדמות... מנסיון שלי- דילוגים.... א"א. אחרי זה זה בא עליך ממקומות אחרים.......... בקיצור רוצה לומר לך, שיש המון חיים במילותייך, אפילו אור.... ונוכחות טובה וחיובית וחיונית...........
תמרה...
 

hory0

New member
את מקסימה..

תודה על התגובה הזו, על כל המילים והמחשבה..

 

skiper63

New member
לצעוק

אני מבינה את זה שאת אומרת שאת לא יכולה לצעוק על כל הגורמים הטיפוליים, זה לוקח זמן להגיע לנוחות הזו אחרי שנים של שתיקה (אם בכלל)

אם יש לך אופציה מתישהו, תגיעי לאיזה מקום מבודד שאת יכולה פשוט לצרוח בו את הריאות החוצה.

ועד אז, תתחילי בלדבר.
(כמו שאמרת - בייבי סטפס)

מצטערת שאין לי משהו מועיל יותר לכתוב.

רק הזדהות..

 

hory0

New member
ההבנה שלך

התחושה שאת מבינה כל כך את המקום שלי, מעניקה משהו משמעותי.. אל תצטערי ולו לרגע. זה המון.

תודה לך יקרה!

welcome back!!
 
למעלה