אין לי יותר כוח

[yaronbrosh80]

אין לי יותר כוח

שלום,

אני מתנצל מראש על האורך של ההודעה, אני אספר מעט על עצמי
שמי ירון בשנות ה 30 לחיי, גר בשרון, גרוש עם ילדה שגרה אצל גרושתי כיום.

אני גרוש כבר שנתיים פחות או יותר, ומשהו רע עובר בחודשים האחרונים, אני עובד בעבודה בתחום הבק אופיס (אופרציה) כבר שנים רבות עם שכר שאפשר לומר תקוע במקום פחות או יותר, ומשלם דמי מזונות לאישה שבית המשפט קבע שהם גבוהים ולצערי אין לי מה לעשות כי מבחינת בית המשפט אין מניע לעבוד ב 2 עבודות

אני עובד בעבודה נוספת 3 פעמים בשבוע בערב וכך יוצא שבאותם ימים אני עובד משמונה בבוקר עד חצות עם שעה וחצי הפסקה באמצע במצטבר, יומיים נוספים אני בהסדרי ראייה כך שאין לי דקה לעצמי.

הלכתי ללמוד לפני שנה תחום של קידום אתרים אך אני לא מצליח למרות מספר ניסיונות לעבוד בתחום, יש תחרות עצומה ואני לא מצליח להשיג דריסת רגל ראשונית, ניסיתי כמובן גם להתחיל כפרילנסר אך בלי ניסיון התשובה ברורה מראש.

אבל זה לא הכול, אני לא מצליח להתרומם, פיזית נפשית - אני ישן בלילה 7-8 שעות שללא ספק מספיק (ותמיד הספיקו לי) ואני קם "מותש", בעבודה הנוספת יש לי המון זמן פנוי ומחשב זמין ואני לא "מצליח" למצוא את הכוח לעשות משהו, סתם לשוטט באתרים במקום אולי לעשות משהו חיובי עם הזמן (לנסות אולי לחפש עבודה כפרילנסר, לקרוא עוד מאמרים בתחום וכדומה).

גם בעבודה הקבועה אני מרגיש "עייף", אני מאוד אוהב את העבודה שלי והסביבה נהדרת אבל אני מוצא את עצמי פרק זמן לא מבוטל בוהה במסך במקום לעבוד, וזה לא מי שאני כי אני לא מסוגל להשאיר עבודה פתוחה, לא מסוגל להפיל על מישהו אחר שיעשה את שלי כי זה לא אני.

בקיץ האחרון קיבלתי דרכון אירופאי אבל אני לא מסוגל אפילו לחשוב על מצב לעזוב את הילדה בארץ ולעזוב, מה גם שאף אחד לא מחכה לי עם שטיח אדום ביעד חדש
אני כל החיים הייתי הראשון בכל דבר, תמיד הכי חרוץ, קם בזמן, משקיע ופתאום בשנה האחרונה אני מוצא את עצמי קורס אט אט לתוך עצמי ויושב בבית מול ה TV שעות וסתם בוהה.

לצערי בעקבות כל מה שעברתי בשנתיים האחרונות (גירושין מכוערים בעיקר) גם העלתי באופן דרסטי במשקל, עשיתי בדיקות לא מזמן ותודה לאל הכול בסדר בינתיים אבל אני יודע שאם זה ימשיך ככה המצב לא יהיה טוב, למרות שניסיתי פעמים רבות בשנה האחרונה לחזור לפעילות להתאמן אני לא מצליח למצוא את הכוח

החברים שהיו בעבר או שהלכו עם גרושתי או שיש להם משפחות וגרים רחוק כך שמעבר לשיחת טלפון פעם בתקופה בקושי יוצא לדבר או להתראות, בקיצור אני יכול להמשיך לכתוב עוד ועוד אבל זה לא מוביל אותי לשום מקום

תודה
וסליחה על האורך

אשמח לחוות דעתכם

 

[נעמי טאובר]

"אין לי יותר כוח"

שלום ירון
מכתבך נוגע ללב, ומעורר השתתפות בצערך. טוב שיש בך חלק שמתעורר לשאול על המצב, לומר "זה לא אני", חלק שהתעורר לדאוג לך ומחפש דרך שכן תוביל למקום טוב יותר.
גירושין כרוכים באובדנים רבים, חוץ מאובדן האהבה - גם אובדן יציבות, בית, קשר יומיומי עם ילדים, נראות חברתית של משפחה שלמה, ועוד ועוד. לא קל להתאושש מזה, ולעתים זה תהליך מורכב.
אני לא יודעת מה אתה אומר לעצמך בפנים לגבי הגירושין, אולי באופן לא מודע או לא מנוסח במלים. האם יש כעס? צער? אבל? חרטה על משהו? הקלה כלשהי? בתיאור שנתת מצטייר שאתה חי בקהות חושים מסויימת, אולי כהגנה מפני הכאב, אבל אם זה כך- קהות החושים והניתוק הרגשי יכולים במשך הזמן לדלדל את החיוניות ושמחת החיים, וזה דומה למה שאתה מתאר כל כך ברור.
יכול להיות שלאחר שנפגעת, במאבק ההישרדות הכלכלית ועם משאבי הזמן המעטים- התנתקת רגשית, וגם לא עוזר כשאין אנשים קרובים כדי לשוחח איתם ולעכל מה שעברת.
אפשר לומר שנחוץ לך "מזון לנפש", משהו שיחזיר לך תחושת חיוניות וערך עצמי.
כעזרה ראשונה הייתי מציעה לך לגייס חבר קרוב, גם אם זה מישהו שגר רחוק,
אולי לסופשבוע ארוך, ממש לבקש עזרה, אם צריך- להתגבר לשם כך על מבוכה, ולנסח לעצמך ולו מראש איזה תנאים נחוצים לך כדי שתוכל להיפתח איתו ולשוחח על מה שעובר עליך. שיחה כזו יכולה להיות פתוחה, ללא ציפיה מעצמך למסקנות אופרטיביות, רק לאוורר את הרגשות, לקבל תמיכה והבנה.
אפשרות אחרת היא להיעזר באיש מקצוע- אפשר לפנות היום לקופת החולים שלך ולבקש טיפול חינם. מה שאתה מתאר יכול בהחלט לקבל את הכותרת של אפיזודה דיכאונית, גם אם דיכאון מתון, וזה בהחלט מצדיק מתן טיפול.
אינך מספר אם יש לך עניין להכיר נשים, או בת זוג חדשה. ייתכן שאינך מרגיש אטרקטיבי בעקבות העייפות הנפשית והפיזית, ובעקבות ההשמנה, אבל כך אתה נכנס למעגל קסם שלילי. אתה נשמע אדם אינטליגנטי, חרוץ, ערכי
ובעל יכולת לאהוב, למרות כל מה שספגת אתה לא מבטא מרירות או זעם אלא מנסה בכל דרך לקחת אחריות ולהיטיב את חייך. זה מעורר הערכה וכבוד ורומז שיש לך הרבה מה להציע לבת זוג..
אולי תוכל "להתחיל בקטן" בלחפש מקום כמו חוג לריקודים, או פעילות ספורטיבית שיש בה גם מרכיב חברתי , כדי לפגוש אנשים שיחייכו אליך, ואולי גם נשים...
אני ממש מבינה שבהיותך מותש אין חשק וכוח לחזור לאימון או מכון כושר, אולי פעילות מתונה שתהיה גם מושכת רגשית עבורך תוכל להיות התחלה טובה.
מה יתאים לך? טיולים בטבע בסופ"ש? משחקים כלשהם? (אני שומעת על הרבה קבוצות של הורים לילדים במסגרות חינוך שמתארגנים למשחקים ספורטיביים )
משהו שיחייה את הגוף יכול לעורר גם את הנפש.
קצה חוט חיובי יכול להוביל הלאה לשיפור הדרגתי. אשמח לשמוע מה דעתך ולהמשיך לשוחח כאן

 

[yaronbrosh80]

תודה נעמי

הי נעמי,
&nbsp
קודם כל תודה רבה על התשובה, אני מעריך מאוד את התחייסותך, לגבי השאלות שהעלת
הגירושין היו לפני כשנתיים לערך וכבר אז החלטתי למען השקט הנפשי שלי ללכת למספר פגישות עם פסיכולוגית מאוד מומלצת (לא אזכיר את שמה) באזור המגורים ואני חייב לציין כי זה לא תרם לי כלום, להפך הרגשתי כי אני מבזבז את הזמן שלי וסתם "שופך" את הכול.
כך שאני לא חושב שטיפול גם אם הוא דרך הקופה (משהו שהייתי בלי קשר מעדיף להמנע ממנו) הוא אופציה ריאלית נכון לעכשיו.
&nbsp
הגירושין היו צפויים עד מאוד בלשון המעטה, בפרק זמן של חמש שנים לערך שהיינו יחד נפרדנו מעל 20 פעם כולל הפסקות של מספר שבועות, את החתונה הראשונה ביטלנו מספר שבועות בודדים לפני האירוע עם כל הקנסות הכרוכות בזה, ולמרות זאת חזרנו ואף נישאנו והבאנו ילדה מקסימה שאני אוהב עד עומק ליבי.
&nbsp
לגבי נושא הספורט, הילדה עוד קטנה (2.5) כך שהחוגים הללו בפרק הזמן המצומצם עד מאוד שיש לי איתה במסגרת הסדרי הראייה (שלוש שעות כל פעם) אינם רלוונטים, חברים כבר נמצאים בחיים שלהם ואני לא רוצה להעמיס את עצמי עליהם כי יש להם מספיק צרות בחיים שלהם וגם כך אף אחד מהם אף פעם לא "הצטיין" באוזן קשבת
&nbsp
מעבר להכל אני צריך זמן, זמן שאין לי, אני עובד כל יום עד סביב השעה חמש בערב, לאחר מכן שלושה ארבעה פעמים בשבוע אני בעבודה השנייה עד חצות, ביומיים האחרים אני עם הילדה עד שמונה בערב פחות או יותר, בקיצור יש לי ערב אחד פנוי בשבוע לעצמי וגם כאשר יש לי אותו אני מותש בעיקר פיזית
&nbsp
אני לא יודע מה הסיבה המדיוקת אבל אני חייב "להתאפס" על עצמי כי אם לא אני אמצא את עצמי חלילה גם בלי עבודה, התפוקה שלי ירדה בעבודה הראשית, בעבודה הנוספת שיש לי זמן פנוי במקום לעשות דברים יעילים כמו לנסות אולי לשפר את הידע בתחום שלמדתי או אפילו לעשות משהו ל"נפש" כמו לקרוא ספר טוב (אפילו נרשמתי לספריה עירונית בעיר מגוריי ולקחתי 2 ספרים שיושבים אצלי בבית כבר שבועות) אני לא מצליח, בוהה בקיר, בוהה ב TV ואחר כך שאני מגיע הביתה סביב 12:30-01:00 אני לא מצליח להרדם כי אני מרגיש רע ולא פעם בקושי רב או גרוע מזה באיחור מתעורר בבוקר בלי מצב רוח ומאחר לעבודה הראשית.
&nbsp
אני אוהב את מה שאני עושה, אך אני עובד בתחום בו זה רף המשכורות, וחד משמעית התקדמתי בשכר בקפיצה באחוזים לפחות די מרשימה בפרק זמן של חמש שנים ב 30% (הרבה מעל עליית השכר הממוצעת במשק הישראלי), אולם גם היום שאני נמצא בשכר הגבוהה ביותר שלי אני בקושי מקבל 7, ורק ביחד עם העבודה הנוספת ועוד תמיכה פעם במספר חודשים מהמשפחה אני מצליח לסגור את החודש
&nbsp
אני לא נמצא כיום במצב שאני חושב על בת זוג חדשה כי אני יודע שאין לי מה להציע לה, בין אם אני אתייחס למשקל הרב שלא בדיוק "אטרקטיבי", בין אם לזמן הפנוי (בקושי ערב אחד), בין אם לזה שאני גרוש עם ילדה, בין עם למצב הכלכלי
אני לא מחפש סליחה על הביטוי מישהי במצב שלי שניפול יחד עמוק יותר, כל האקסיות שלי כולל אישתי לשעבר היו נשים איכותיות, משכילות, נאות שאין ספק שאני לא הייתי ברמה שלהם ובכל זאת איךשהוא היינו יחד
&nbsp
אני מתנצל על אורך החפירה
&nbsp
תודה
ויום נעים
&nbsp
ירון

 

[נעמי טאובר]

"הרעת תנאים" בעקבות גירושין

שלום ירון
כשאתה מתאר כך את המצב- זה אכן נשמע מייאש ומתיש. נראה כאילו אין אף סדק בחומה של עומסים ומגבלות מכבידות, חלק מזה בוודאי קשור למציאות חיצונית עגומה של יוקר המחייה בישראל, שחיקה בערך השכר, והירידה ברמת החיים הכרוכה בגירושין אצל כל אדם. אבל יש כמה סימנים לכך שחלק מתחושת ה"אין מוצא" קשור לעמדה הנפשית אליה נפלת. אתה מדבר על בהייה וחוסר ריכוז, קושי להרדם, תחושה רעה (נשמע שקשורה לביקורת עצמית גבוהה) וחוסר אמון בעצמך. אתה בדיכאון! זה נשמע כאמירה טריוויאלית, אבל אני לא מתכוונת ל"דיכי" רגיל, אלא למצוקה נפשית שיש לה השלכה פיזיולוגית ממשית, ולאורך זמן גם עלולה לפגוע בבריאות. גם ההשמנה בוודאי קשורה לכך בהרבה אופנים (ירידה ביעילות המטבוליזם, חוסר אנרגיה שמייצר במתורגם במוח כצורך לאכול, ועוד)
מכיוון שנראה שאינך חש מסוגל או מעוניין בעזרה נפשית בשיחות, כדאי לך להיעזר כ"עזרה ראשונה" בנוגדי דיכאון, לפחות לתקופה קצרה. ייתכן שגם לזה תתנגד, לכן אספר כאן שאני פוגשת הרבה אנשים בריאים בנפשם, אינטליגנטים ומצליחים, שנעזרים בנוגדי דיכאון עקב תקופה של מצוקות חיים, ומספרים שזה ממש משנה את הרגשתם לטובה ונותן אנרגיות לצעדי שינוי נוספים.
אתה כל כך בטוח שאין לך מה להציע לבחורה איכותית, ואומר "אין ספק שלא הייתי ברמה שלהם" על בנות הזוג הקודמות, למרות שאתה מצטייר כאדם איכותי מאד בעצמך, אז כנראה יש לך דימוי עצמי נמוך ולא בהכרח אובייקטיבי... זה עניין לעבוד עליו, כי סביר שזה גם גורם מחבל בחייך ובהרגשתך. בעצם גם זה סממן של דיכאון, ותתפלא כמה גם הרגשתך לגבי עצמך עשויה להשתפר עם עזרה תרופתית. אל תפסול את הצעתי על הסף. תחשוב, תתייעץ, אולי תופתע לשמוע כמה הרבה אנשים נעזרים בתרופות אנטי דיכאוניות.
עוד טיפ: החורף לא מוסיף למצב בלשון המעטה. ולפי הלו"ז שלך אתה לא רואה הרבה שמש, כל המחקרים מראים שזה מעצים דיכאון. נסה לצאת לשמש בכל רגע אפשרי, לפחות בסופי שבוע.
אל תתנצל על "אורך החפירה", תהיה בטוח שיש עוד אנשים במצבים דומים בין קוראי הפורום, שאתה משמש להם לפה, ויכולים "לתפוס טרמפ" על השיתוף שלך
ועל התגובות.
מאחלת לך הצלחה ושולחת חיבוק וירטואלי

 

[אופירA]

אולי כדאי לבדוק משפטית

אם יש דרך לבקש הפחתה מסוימת ברמת המזונות הגבוהה מאוד, עקב העובדה שבריאותך (נפשית, פיזית) התדרדרה בגלל הכורח לעבוד בשני מקומות מבוקר עד חצות.
טכנית זה אפשרי, אך לא כל נפש מסוגלת לכך.
כיוון שפוטנציאל ההשתכרות שלך אינו גבוה במיוחד, 7 למשרה מלאה זה לא המון בלשון המעטה, סביר שאתה יכול לבקש התחשבות בגובה המזונות.

 

[yaronbrosh80]

תגובה

שלום,
&nbsp
קודם כל שוב פעם תודה על התשובות שלכן, אני מעריך זאת עד מאוד
לאחר למעלה משנה בבתי משפט (בית משפט לענייני משפחה ובית דין רבני), והוצאות של עשרות אלפי שקלים עבור עו"ד וכל מה שמסביב וסליחה שאני חוזר שוב ושוב על אותו משפט "אין לי כח" להתמודד עם זה שוב, מתוך ידיעה שבתי משפט לא הולכים לוותר לי כל כך מהר שהרי אין שום מניע לעבוד בעבודה שנייה, אני בטוח במאה אחוז (וגם הרבה מעבר) שאני לא הגבר הראשון ש"אנסה" להפחית תשלום מזונות גבוה ע"י שימוש באמצעים מסוג זה גם אם זה נכון.
יש פה חשש שאני אוציא סכום כסף גבוה (מדובר על התחלתי של אלפי שקלים) ובסוף לא יצא מזה כלום, שהרי גם אם כן ואני אקבל "הנחה" כמה זה יהיה? 200-300 ₪? שכר הטרחה והזמן שאני אשרוף על זה יתקזזו רק לאחר הרבה הרבה זמן.
&nbsp
אני מסוג האנשים שנמנע משימוש באקמול עד שממש אין לי ברירה (לא רק כעת אלא כל החיים) כך שכל הנושא של כדורים כפי שהומלץ פה לצערי לא רלוונטי בשלב זה, אני אנסה לתפוס את עצמי בידיים איךשהוא ולנסות להתקדם משם הלאה
&nbsp
אני שוב מודה לכל מי שהקדיש מזמנו וענה לי, לצערי אין נוסחת קסמים שיכולה להוציא אותי מהמצב למעט זמן ועבודה קשה, ואני אנסה לתפוס את עצמי בידיים בתקווה שהפעם אחזיק מעמד יותר מכמה ימים ואולי אצא לדרך חדשה, גם בזכותכן.
&nbsp
תודה רבה
וסופ"ש נעים
&nbsp
ירון
&nbsp
&nbsp

 

[נעמי טאובר]

בהצלחה במאמציך

ואתה מוזמן להמשיך ולשתף כשתרצה

 

[ommerl]

טעות