"אין לי חברים"

מזל לי

New member
"אין לי חברים"

שלום, אני אם לתאומים בני 7 וחצי, בן ובת, ומגדלת אותם לבד ללא נוכחות בן-זוג, מזה ארבע שנים. השנה הם לומדים בכיתה א´. זה זמן רב שהבן מתלונן על כך שלא אוהבים אותו ושאין לו חברים לשחק איתם. בשיחות איתו על העניין הוא מספר שילדים אחרים אינם אוהבים אותו ואת רעיונותיו למשחק, או שמעוניינים לשחק משחקים שהוא אינו טוב בהם, כמו כדורגל (הוא מעט שמן ומסורבל). הוא מספר גם על הרבה מקרי לעג. לדבריו, הפעמים הכמעט יחידות שהוא משתתף במשחק כלשהו הם עם בנות, ולרוב בנות חברות של אחותו התאומה הלומדת בכיתה מקבילה (היו מקרים שהבת סיפרה שהבן מפריע לה במשחק עם חברותיה, והוא "נדבק" אליה בכל ההפסקות). ביקשתי מהמורה המחנכת שלו לנסות ולעזור באיתור חברים למשחק, אך עד עתה לא נראה שנוצר קשר שמחזיק מעמד יותר מפעם פעמיים, והוא מתאכזב בכל פעם מחדש שהקשר לא נשמר. לרוב, כשאני מנסה למצוא לו חברים למשחק לשעות אחר הצהריים הוא מתחמק ומעדיף משחק עם אחותו או משחק עם עצמו. בפעמים שכן ביקרו חברים, היה לו קשה מאד לשחק במשותף והוא נגרר למצבי כעס והתפרצויות על החבר עד כדי העלבה, או שזנח אותו לטובת משחק עם אחותו. מבקשת מאד לקבל עצה כיצד לנהוג, שכן הילד נמצא במצוקה יומיומית שנראה שהיא רק מתגברת כל הזמן.
 

גרא.

New member
יש שתי גישות,להתייחסות לקשייו החב

רתיים של בנך,שאינן סותרות זו את זו,אלא דוקא משלימות.בבית הספר,ללא ספק המחנכת יכולה לעשות הרב יותר.גם אם עדיין מתחילת שנת הלימודים לא עבר זמן רב מדי,ואולי לאמ ספיק לחלק מהילדים,כמו בנך,ליזום וליצור קשרים חברתיים.ממש בקצרה:,המחנכת יכולה להעביר שאלון סוציומטרי בכתה,עלמנת להעריך את המיצב החברתי של בנך.(פירוט רב על התהליך,בספרו של פרופ´ אבנר זיו "פסיכולוגיה חינוכית",וכן בחוברות דומות של האוניברסיטה הפתוחה). ממצאי השאלון,יכולים לעזור למחנכת ליזום קשרים חברתיים טובים יותר עם ילדים אחרים.דרך עבודה משותפת למשל בזוגות,או בקבוצות קטנות בכתה. (שם בחומר יש פירוט רב)..גישה שנייה,היא להתמקד בבנך עצמו.לפי דברייך הוא עצמו מתקשה להתמיד בחברויות,מתקשה להתאפק ולדחות סיפוקים,ובפרט מגיב בכעס,כשמתוסכל.במילים אחרות,האינטליגנציה הרגשית שלו,ילדותית לגילו.וכאן את נכנסת לתמונה כאימו.גם כאן,כדאי לך לקרוא את הספרים ,אינטליגנציה רגשית לילדים,.וכן אינטליגנציה רגשית להורים,..ספרי הדרכה להורים,כיצד לפתח ולטפח את האינטליגנציה הרגשית.לבסוף את יכולה כמובן להעזר בטיפול, לאו דווקא פסיכולוגי,אלא טיפול באמנות למשל.אם את באיזור המרכז,ומעונינת בכך,אוכל להפנות אותך.פני אלי לאי מייל.
 

NasTy GirL

New member
אומרים שאין טיפול יותר טוב חוץ מעצה

מגוף I... אז הנה אני, הגוף הראשון...לשעבר. אני עצמי הייתי ילדה מגעילה, בילדותי-ובצדק אף אחד לא רצה לשחק איתי. הצעה אלייך... תסבירי לבנך שהוא לא יכול לשחק עם אחותו כי (...). זה רק יפגע בו! אצלי, החברות הגיעו רק בחטיבה. יכול מאד להיות שאפשר להפיל את האשמה על הסביבה שלו. הרבה מאד פעמים הילדים הם אלו המטומטמים. אל תציבי לו שאלות כמו: "למה אין לך חברים?" ו"זה טמון בך". זה פוגע מאד, זה רע מאד, ודי עם זה-זה ממש לא נעים לענות על זה!!! אני בכלל לא ידעתי מה הבעייה שלי...רק במבט לאחור אני מבינה... פשוט הייתי מגעילה ואנשים ניצלו אותי. תסבירי לו שעליו לחזק את הקשר, וזה תלוי גם בו. תבהירי לו את ה"גם" הזה!
@
@
לירי
@
@
 

פומפיה

New member
תוספת

מהעולם ה"צר" שלי, כתאומה וכאחת שמכירה די הרבה זוגות תאומים בגילאים שונים, אני חושבת שצריך להיות מאוד זהיר בגידול תאומים. באופן טבעי, הסביבה עושה (במודע או שלא במודע) השוואות בין התאומים, כך שלא אחת כל תאום מעריך את עצמו בהשוואה לתאום שלו יותר מאשר אילו זה היה "סתם" אח. כיוון שהם גדלים יחד, יש יותר תחומים להשוואה. במקרים לא מעטים שאני נתקלתי תאום אחד משמעותית יותר דומיננטי מהאחר. לי יש אח תאום ויש לנו יחסים בריאים, ו... למדנו לנצל לא מעט "יתרונות" של תאומים (החל משיתוף פעולה בבית ספר ועד להבנה של הדינאמיקה בנים-בנות ממנו ומחברים שלו, ועוד ועוד). יש לנו ידידים משותפים, אבל זה מעולם לא היה תחליף לחברים של כל אחד. אני מרגישה מאוד ברת מזל על זה שיש לי אותו ואנחנו מאוד אוהבים. אבל... יש גם לא מעט יחסים כמעט פתולוגיים בין תאומים. למשל, אני מכירה מישהי שאחרי הצבא שכרה דירה עם התאום שלה, החברה הכי טובה שלה נהייתה חברה שלו, והתאומה גם מסתובבת ערומה לידו (כי הם הרי התקלחו ביחד בגיל 4...). כך שכדאי מאוד לשים לב לדברים האלו. שיידע שחשוב שיהיה קרוב לאחותו, אבל שהוא זקוק, במנותק ממנה, גם לחברים בני גילו. בהצלחה, מואה.
 
למעלה