אין לי.. אולי ט

[someone343]

אין לי.. אולי ט

כוחחח
מוצפת נורא עכשיו
מפחדת לישון אבל חייבת
הגרון חונקקק אותי, לא לא לבכות די די
לנשום
צרחה
שתיקה
הכל בסדר
אני לא יכולה.... די....
חוזרת לטיפול בעוד יומים
אין לי מילים
ויש כל כך הרבה
מטומטמת
סליחה

כואב..

 

[levshavur]

סמוון

שלום לך יקרה
עד כמה שאני מכירה את הכתיבה שלך את ממש לא מטומטמת, את פשוט במצוקה! וזה נורמלי לגמרי להרגיש את מה שאת מרגישה כשקשה. אני שמחה שאת חוזרת לטיפול. זה חשוב! ! ! אם יש לך מישהי טובה היא יכולה להוציא אותך מהבלאגן, כמו שהרופאה שלי הצליחה (היא פסיכולוגית מעולה בנוסף להיותה רופאה!) נכון היא עבדה איתי 8 שנים אבל כיום אני יצאתי מכל הבעיות שהיו לי, כולל הה"א. כך שאני מאמינה מכל הלב שזה אפשרי, אז אל תתייאשי!
צריך שני דברים בשביל שזה יצליח : כוח רצון חזק, ומידה מסוימת של אופטימיות (ואפשר למצוא את קרן האור הזאת גם באמצע כל הדיכאון - צריך לחשוב שהיא קיימת גם אם לא מרגישים את זה ברמה המידית.)
אני מאמינה שגם ממצבים שנראים כמעגל סגור אפשר לצאת, צריך רק למצוא את הדלת הנכונה.

חיבוק גדול!
לבשה.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

לפעמים בא לי

לטלטל אותך כזה חזק, שכל המילים האלו יצאו החוצה,
שתצליחי להגיד מה כואב לך, מה הדברים שאת שותקת כל הזמן הזה.
אבל אני לא יכולה, בטח לא מאחורי המחשב.
זו רק את שיכולה לבחור מתי להוציא את המילים האלו מתוכך, מתי לספר את הגרעין של כל העצב, שאת שותקת כל הזמן.

בנתיים, עד שתוכלי לעשות את זה, אנחנו כאן איתך.

 

[נוגה 1234]

פה אם את רוצה לספר יותר..

 

[אלומת האור]

 

[lital172]

אל תשתיקי את עצמך.

את לא צריכה לשתוק ולהשאיר הכל בפנים.. להפך כמו שרחלי כתבה לך , תשחררי את המועקה הזו שלא נותנת לך שקט..
תדברי, תצעקי , תכעסי. אנחנו נכיל כל רגש שבך....

רוצה לשמוע למה את עצובה. מה כל כל מציף....
ף

 

[someone343]

יקרות..

תודה על התגובות החמות, אתן מקסימות

סליחה שאני לא מגיבה לכל אחת בנפרד כרגע
חזרתי לטיפול.. קצת קשה .. מנסה לדבר ומצליחה מעט..
קצת לא מוצאת את עצמי כרגע.. אם אצליח אעדכן בהמשך.. אוהבת