../images/Emo23.gif לבי אליך ילדת אהבה אנורקטית...
וכולי עימך ממש ברגעים אלה. ומאז קראתי את הודעתך. הרגשת החידלון, הבדידות, האין ברירה - כמוה כמוות עצמו... כן...את כל כך צודקת... והאמיני יקירה, אין כאן ולו אחד שלא חווה את ה"מוות החי" הזה לפחות פעם אחת. אני יודעת שאת רואה את מילותי ואולי אף מחכה להן. ולכן אני ועוד כמותי - כאן. דברי איתנו, אם במסרים אישיים אם ב ICQ ואם מעל גבי הפורום, כי לשם כך אנחנו כאן... אם לא תעני לי עכשיו כיצד אדע שכאשר אני אזדקק לך - תעני? כולנו פורשים אלייך ידי אהבה יקירה. אשה כואבת, ואני חשה בדמעתך על כתפי... מלוחות דמעותייך, כמעט כשלי....ואנחנו נחבק עד שתרגעי ילדה, עד שתרגעי... וגם אחר כך.