אין אני ?

neophile

New member
אין אני ?

יש אני ?

אפשר לומר ששתי התשובות נכונות אבל זאת לא תשובה שמספקת אותי .

יש אניים רבים אבל הטעות שכולם עושים זה לייחס לאניים האלה את הרצון האינדווידואלי-מיקרוקוסמי שלנו ( שלא קיים אצל רוב האנשים)

למשל לומר אני חושב , אני מרגיש , אני מתבונן וכו' זה לייחס לאניים האלה רצון - אני חושב כי אני רוצה לחשוב , אני מתבונן כי אני רוצה להתבונן וכו' .אבל כל אחד יכול לעשות ניסויים מאוד פשוטים כדי לראות שאין לנו רצון .
אנחנו מייחסים לעצמנו תכונה שלא קיימת בנו .
 

lightflake

New member
אתה סותר את עצמך

"אנחנו מייחסים לעצמנו תכונה שלא קיימת בנו"
אז איך אנחנו עושים את זה אם היא (רצון חופשי) לא קיימת בנו ?

התחלת עם דבר חשוב ובהמשך נפלת לפח של התיאוריה של הדרך הרביעית (פיתוח רצון אינדווידואלי וכו')
ככה זה תמיד עם תיאוריות, הם יפילו אותך בפח, כולן בלי יוצא מהכלל!
אבל אם רק תשאר עם השאלה הראשונה שהצגת ותלך עם זה עד הסוף, לא משנה אם בדרך כל העולם יעלה באש, אם תמשיך עד שהתשובה תהיה ברורה ומוחלטת אז משהו חדש לגמרי יפתח בפניך אבל אתה רק לשניה חושב על זה ומיד בורח בפחד לכל התיאוריות שרק יעזרו לך להמשיך לנחור
 

neophile

New member
איך עושים את זה? מדמיינים !

לכן אין שום סתירה .
הדרך הרביעית ומסורות אחרות מעבירות את הידע שקיימת אפשרות של להיות בעל רצון . אני לא טוען שמימשתי את האפשרות הזאת ... אבל לבדוק שאין לי רצון בדקתי .

אתה צודק שאין צורך לאחוז בידע הזה ושמומלץ להשאר עם השאלה. זה לא אומר שאני בהכרח יברח לתיאוריות ... לברוח לתיאוריות זאת דרך אחת שבה אניים של חשיבה משתלטים על האנרגיה אבל יש עוד הרבה דרכים אחרות .

זה שאתה מונע מעצמך ידע כדי להמנע מזה לא אומר שזה לא קורה ... זה עוד דמיון .

זה עוד סוג של לייחס לעצמך משהו שאין לך .
 

neophile

New member
אבל זה לסטות מהנקודה

אם יש לי הבנה שכל הרצונות שלי הם לא רצונות בכלל ( כלומר הם לא סיבה לשום דבר) אלה הם תוצאות של האניים שיש איתם הזדהות באותו הרגע ..אז מה מסוגל לראות את התוצאות או התגובות האלה ?
 

lightflake

New member
אוקי זאת שאלה טובה, שוב חזרנו ל"מי אני"

או "מי הרואה"
כמובן שאין לזה תשובה מילולית (עדיף שאני אדייק ואומר שכל תשובה מילולית לזה היא לא זה עצמו, כי עוד מעט יתעורר ההוא שיש לו תשובות מילוליות לכל דבר)

אגב לא הבנתי למה בכלל בדקת אם יש לך רצון מלכתחילה?
 

lightflake

New member
תמחק את "מי אני"

אתה בטח לא תסכים ש"מי אני" מקביל ל"מי הרואה" (הרי אתה טוען בצדק שיש ריבוי אניים) אז עזוב את זה כרגע, פשוט מבחינתי שתי השאלות מובילות לאותה תוצאה
 
השאלה מי זה |"אני"

האם האדם שמשתקף מהמראה ואותו אני מגלח כל יום?
האם המחשבות?
הרגשות?
האינטלקט?
מה שלמדנו בחיים?

אם התשובה על אחד מאלה היא 'כן', אז היא לא מקובלת עלי.
למה?
כי אלה משתנים כל הזמן.
יש הבדל בין מי שמשתקף במראה בזמן הגילוח בשרות הצבאי לבין מי שהשתקף בה לפני 20 שנה, לפני חודש, אתמוןל...
כנ"ל המחשבות, התחושות וכו'.
אלה משתנות כל הזמן.
אין קיום למשהו אם הוא כל הזמן משתנה.
אז אין אני?

יש בהחלט.
יש אני שלא-משתנה, נצחי, אינסופי, מוחלט, אלמותי....
קל מאוד להתנסות בו.
כשתודעה עוברת מעבר לרמה המעודנת והשקטה ביותר של חשיבה, שם נמצא ה-'אני' האמתי.
 

lightflake

New member
זאת שאלה פילוסופית,

הרי אם אין התנסות, אז איך אפשר להוכיח באמת שמשהו מתקיים, עכשיו ברור שההגיון אומר שכן, אבל צריך להזהר פה מאוד, לדוגמה מישהו עושה למישהו נוקאאוט במכת אגרוף, אז אפשר לצלם את האדם ולהראות לו שהוא היה שם, אבל הוא עצמו לא חווה כלום למשך כמה רגעים עד שהוא התעורר ומצא את עצמו עם הפנים על הארץ, מבחינתו אין דבר כזה "לא הייתה חוויה בכלל" אלא תמיד היה משהו וגם אדם שמאבד אם הוא יכול לומר "הייתי ללא הכרה" זה אומר שהיה בכל זאת משהו מאוד עדין אבל מאוד בסיסי שנשאר עד כדי אחרי זה שישאר איזה משהו שנוכל לזכור אותו (גם אם לא היה מושג של זמן ומרחב) למרות שאנשים מבחוץ חוו כזמן רגיל ואפילו ניתן היה לצלם את הגוף נמצא ונושם אבל מבחינת זה שקיבל את הנוקאאוט אין דבר כזה זמן שבו הוא לא היה קיים בכלל, אם הוא לא היה אז איך הוא יודע מזה שהוא לא היה?
 
אי אפשר - אפשר רק להתנסות.

"לא להתנסות" זו לעולם לא בחירה, אלא העדרה.
אכן, שרשור מצחיק... אין לי מושג על מה אנחנו מדברים

יש לי מושג רק על מה אני מדבר
 
למעלה