פגשתי חבר שנישא לפני חצי שנה
והנה הוא במרה שחורה רחמנא ליצלן. זעליג, פניתי אליו. מה לך, הרי בשנה ראשונה הנך, ומדוע נעצבת אל לבך, שאלתיו. ובדמעות בזוויות עיניו אומר הוא לי: אשתי נדרה שלא תדבר אתי ששים יום. אוהוווו, הלואי על אשתי... החזרתי לו. כן, הוא ממשיך בבכיו. אבל היום הוא היום האחרון של הששים יום... מזמינים אותך לדרוש?! אז כנראה יודעים צפונותיך שהנך בעל דרשן. הלואי עלי. שיזמינו אותי. לפני שנה הייתי בנופש לימי הפסח. היה שם בעל קורא בחור בן 14. אביו ר"מ באחת הישיבות, ציוה עליו לקרוא, כדי שיתרגל לגובה, ויתפטר מהפחד גבהים הזה. תעשה שיעורי בית. אסוף כמה דובונים ובובות הצג אותן על כסאות בחדר סגור. והתחל להרצות בפניהם כאילו הם שומעים. והכל יבא על מקומו בשלום ובא לציון גואל.
