הי יפעת
אני מסכימה עם מה שכתבת. ואם תסתכלי אחורה תראי שכתבתי שפער בין חלום לשיברו קיים לא רק לגבי התנהגות בנות ,וגם לא רק במשפחות מאמצות.
אני מרגישה שכשמשפחות מאמצות מבטאות,במקום שכן מבטאות,את הפער,משהו בביטוי יותר עוצמתי ,משהו באמוציה יותר חריף ,אולי כי התגעגעו וכמהו יותר זמן[?] אולי כי הדרך היתה רוויה יותר סבל בגוף ובנפש [?]
הדבר היחיד שאני פחות מסכימה הוא בעניין הלגיטימיות של החזרה על כך שיש לעיתים קשיים בעוצמות כאלה ואחרות. ואני אסביר-
מעצם הקריאה בפורום,אנשים שאינם כותבים ומשתתפים ואשר בגידול ילדיהם המאומצים חווים קשיים ,יכולים להיות מאד מאד מתוסכלים.כי במסגרת מה שכונה על ידי וגם את הסכמת -"גבולות הפורום" בעיקר מביאים הבנות בשלות,סיפורים מוצלחים,גאוות ימי הולדת.[ואת ניתוץ האגרוף בזכוכית שסיפרתי עליו לא מזמן את בוודאי זוכרת שפירשו כ"טריקת דלת ...ובמקרה הזכוכית..." ואינגליש כבר מזמן חדלה לספר סיפוריה הלא פשוטים על קשיים של מתבגריה ונימקה בצדק שהיא לא רוצה להיות בזה לבד] .בכלל לא כולם הולכים להרצאות על אימוץ ובכלל לא כולם הולכים ליעוץ. ואלה שלא הולכים....וכן חווים קשיים,פשוט חשוב שידעו שהתמונה הטובה המוצלחת המתמודדת המבינה והזורמת שמצטיירת מאלו שכן מספרים כאן סיפוריהם היא תמונה חלקית.ושיש הרבה שכן דומים להם ,לאותם קוראים ,בקשיי התמודדות,בחוויה של פער בין רצוי למצוי ,בחוויית גידול שהיא מעורבבת-לכאן וגם לכאן.
אני משוכנעת שאצל כ ו ל ם אחרי ירח הדבש האואפורי חוויית הגידול גם כשמסתכמת ככזאת שלא היינו מוותרים עליה והיא יקרה לנו מפז-זו בכל זאת חוויה מעורבבת.
אך מאחר שהפורום ,מבחירה ומגבולות מביא בעיקר דובדבנים....חשוב לומר למי שקורא שהחוויה ,לא רק אצלו,איננה רק חוויית קצפת.
אני מסכימה עם מה שכתבת. ואם תסתכלי אחורה תראי שכתבתי שפער בין חלום לשיברו קיים לא רק לגבי התנהגות בנות ,וגם לא רק במשפחות מאמצות.
אני מרגישה שכשמשפחות מאמצות מבטאות,במקום שכן מבטאות,את הפער,משהו בביטוי יותר עוצמתי ,משהו באמוציה יותר חריף ,אולי כי התגעגעו וכמהו יותר זמן[?] אולי כי הדרך היתה רוויה יותר סבל בגוף ובנפש [?]
הדבר היחיד שאני פחות מסכימה הוא בעניין הלגיטימיות של החזרה על כך שיש לעיתים קשיים בעוצמות כאלה ואחרות. ואני אסביר-
מעצם הקריאה בפורום,אנשים שאינם כותבים ומשתתפים ואשר בגידול ילדיהם המאומצים חווים קשיים ,יכולים להיות מאד מאד מתוסכלים.כי במסגרת מה שכונה על ידי וגם את הסכמת -"גבולות הפורום" בעיקר מביאים הבנות בשלות,סיפורים מוצלחים,גאוות ימי הולדת.[ואת ניתוץ האגרוף בזכוכית שסיפרתי עליו לא מזמן את בוודאי זוכרת שפירשו כ"טריקת דלת ...ובמקרה הזכוכית..." ואינגליש כבר מזמן חדלה לספר סיפוריה הלא פשוטים על קשיים של מתבגריה ונימקה בצדק שהיא לא רוצה להיות בזה לבד] .בכלל לא כולם הולכים להרצאות על אימוץ ובכלל לא כולם הולכים ליעוץ. ואלה שלא הולכים....וכן חווים קשיים,פשוט חשוב שידעו שהתמונה הטובה המוצלחת המתמודדת המבינה והזורמת שמצטיירת מאלו שכן מספרים כאן סיפוריהם היא תמונה חלקית.ושיש הרבה שכן דומים להם ,לאותם קוראים ,בקשיי התמודדות,בחוויה של פער בין רצוי למצוי ,בחוויית גידול שהיא מעורבבת-לכאן וגם לכאן.
אני משוכנעת שאצל כ ו ל ם אחרי ירח הדבש האואפורי חוויית הגידול גם כשמסתכמת ככזאת שלא היינו מוותרים עליה והיא יקרה לנו מפז-זו בכל זאת חוויה מעורבבת.
אך מאחר שהפורום ,מבחירה ומגבולות מביא בעיקר דובדבנים....חשוב לומר למי שקורא שהחוויה ,לא רק אצלו,איננה רק חוויית קצפת.
