אימוץ טרי

[mitzen]

אימוץ טרי

אנחנו אימצנו ילדה מקסימה בת 1.7 מרוסיה. היא איתנו כבר חודשיים ולאט לאט נכנסת למשפחה. הילדה שמחה, חכמה וקשורה מאוד גם לאחיות הגדולות שלה. קשה לה מאוד לשבת, להתרכז ולשחק. משחקים, ספרים לא מעניינים אותה כלל, והיא מעדיפה להיות בידיים רוב הזמן או להסתובב בבית ולגעת בכל דבר מסביב. ידוע לנו כי לא למדה לשחק, לא למדה מה עושים עם ספר וכו. אנחנו מנסים ללמד אותה ומשחקים איתה כל פעם עם משחק אחד וצמצמנו גם את הגירוים מסביב כמה שניתן. הילדה בבית הילדים הייתה מאוד רגועה וגם אמרו שהיא כזאת. האם מישהו עבר חוויה דומה? אשמח לקבל טיפים ועצות.

 

[fatfat]

והרבה אושר

התופעה שאת מתארת מאוד אופיינית לילדים רבים שאומצו. חוברים כאן כמה אלמנטים שביחד יוצרים הצפה שמקשה עליה לשבת. קודם כל עד להגיעה אליכם לא נחשפה כלל לעולם החיצון מחוץ לבית הילדים כך שעכשיו כל דבר מהווה חידוש עבורה והיא בוחנת את סביבתה החדשה על ידי הסתובבות בבית ונגיעה בכל דבר. שנית בבת אחת נקטע לה כל המוכר מהעבר והיא הגיעה לסביבה זרה לחלוטין מבל הבחינות. נכון שסביבה מיטיבה יותר אבל בכל זאת השינוי הוא דרסטי ולוקח זמן להסתגל. ובנוסף גילה הצעיר. ילדים בגילה לרוב מתרכזים בפעילות אחת לדקות ספורות.

ומה עושים? קודם כל לא להילחץ ולאפשר לה את ההסתובבות בבית ונגיעה בכל דבר. (כמובן להרים מטווח להישג ידה את הדברים השבירים/מסוכנים). דבר נוסף לצמצם גירויים למינימום. להציע לה כל פעם רק צעצוע אחד או שניים.
להציע לה פעילויות שמאוד אהובות על ילדים כמו לשחק ב"קוקו", לשבת מולה על הריצפה ולגלגל כדור לעברה ולעודד אותה לגלגל אותו אליך בחזרה, בועות סבון, בניית מגדלים מקוביות כשאת בונה והיא מפרקת, לתת לה להקיש על סירים וכו', בקיצור פעילויות שמתאימות לילדים צעירים יותר. גם אם אתם נותנים לה צעצועים שמתאימים לגילה דוגמת מוט עם טבעות בגדלים שונים, קוביה בתוך קוביה או ביצה בתוך ביצה לעודד אותה רק מעצם ההתוודעות אל המשחק ולא לצפות שכבר בהתחלה תעשה כמו שצריך (למשל במגדל הטבעות לומר יופי, כל הכבוד וכו' רק מעצם זה שמשחילה טבעת על המקל ומוציאה, מבלי להתייחס כרגע להשחלה בסדר הנכון. והכי חשוב להדגים שוב ושוב ושוב. למשל לקחת שתיים או שלוש קוביות ולבנות מהן מגדל או להדגים איך משחילים ומוציאים טבעות מהמגדל. איני יודעת בנות כמה אחיותיה הגדולות אבל אני מאמינה שתצפית בהן משחקות ובהדגמות שלכם יביאו לפיתוח כישורי המשחק אצלה.

 

[חייכנית2]

העדפה להיות הרבה על הידיים

בתקופה הראשונה [לעיתים כמה וכמה חודשים!]היא מאד מוכרת,מאד ידועה.
יש מן תחושה לגבי הילדים שרוצים כל הזמן על הידיים,שמשהו מאד עמוק בתוכם מעוניין לעשות את המסלול שמתחיל בו תינוק קטן שזה עתה נולד עם אמו. סוג של בועת תלות "סימביוטית" ,ללא הפרדה בין אמא ותינוק ,מאד מזינה ומגינה,שרק לאט לאט גדלים ממנה. זה מצויין לקשר שמתהווה ביניכן.מצריך סבלנות,אבל שווה-שווה.
מזוית אחרת...אך תומכת בהחזקה על הידיים לאורך זמן אני ממליצה לך לקרוא את "עיקרון הרצף"שתורגם לפני כ-10 שנים לעברית,על נשים אינדיאניות שמחזיקות ילדיהן הקטנים במנשא לאורך כל היום ,גם כשמקוששות בשדה...זה מתרבות אחרת,אבל מרתק ומלמד.

נגיעה בכל דבר מוכרת לי מאד הבן שלי טיפל בדרך של אל-חזור בכפתורים של מכשיר הקומפקט דיסק בימים הכי ראשונים....

הרבה מזל טוב.

 

[יסמין@]

קודם כל מזל טוב!!!!!

שנית, לדעתי כדאי לזרום עם בתך. היא יודעת מה היא רוצה, מה היא צריכה. הכל חדש לה. תני לה לחוות את ביתה החדש, להכיר את משפחתה. ברור שהיא רוצה הרבה על הידיים. הרי לא היה לא את זה... אז פשוט תנו לה את מה שהיא כל כך צריכה ורוצה: הרבה על הידיים, הרבה לשבת בחיקכם, הרבה מאוד ליטופים, נשיקות וחיבוקים. הרבה מגע. למשל, משחקי גירודים על הגב ועל הידיים, לעשות נעים בכל מיני מקומות, למשל ללטף את הראש ואת הגוף, משחקי ציורים על הגב וכו'. עכשיו כל הקוביות וההשחלות ושאר המשחקים לא חשובים. עכשיו חשוב שהיא תקבל הרבה הרבה הרבה אהבה ותשומת לב ומגע, שתכיר את משפחתה ואת סביבתה ותתחבר אליכם. כשהיא תחוש צורך בכך, היא פשוט תצטרף לאחיות שלה במשחקים שונים. הן כבר ילמדו אותה.

בהצלחה ובכיף!!!

 

[KallaGLP]

לצערי לא יודעת איך לעזור, אך מזל טוב!

 

[בהתחדשות3]

כותבת רק כדי לומר מזל טוב. נאמרו לך

דברים חשובים ונכונים ע"י החברות כאן ואין לי מה להוסיף. אהבתי את הביטוי של יסמין "לעשות לה נעים" - אז "תעשו לה נעים" בכל דרך:פיסית ורגשית, השאר כבר יבוא מאליו ושוב מזל טוב.