אימון באמון
מה רבה הייתה שמחתי, כשאחותי סיפרה לי, שקיבלה מינוי לשבועיים במתנה, לחדר הכושר בו היא מתאמנת "גרייטשייפ" כפר סבא. כמתאמן "כבד", המתאמן מידי יום, שמחתי על האפשרות לגוון ולחדש. התייצבתי מצוחצח ומגולח בחדר הכושר והתרשמתי מנחמדות העובדים, מקצועיות המדריכים ומשפע המכשירים הנוצצים והחוגים המאתגרים. ללא ספק, הייתה זו אהבה ממבט ראשון. לאחר מספר אימונים, הבנתי שלא אוכל להתמיד באימונים מאחר וחדר הכושר מרוחק מביתי. אני מתגורר בכוכב יאיר והמכון בקניון ערים בכפר סבא. זמן הנסיעה השתווה לזמן האימון וספונטניות האימון נעלמה. במהלך השבועיים חינם, ב- 03.12.2004, התרחש הפנינג חגיגי, בו נמכרו מינויים במחיר מוזל. להצעה המפתה סירבתי ובצער הודעתי, כי לא אמשיך להתאמן. חמוטל, האחראית על המינויים, לא התייאשה והציעה לי הצעה שקשה לסרב לה. "תהיה ישראלי" היא אף אמרה "מה איכפת לך? תעשה מינוי לשנה ותקבל עוד חודש לנסיון, שיתחיל רק אחרי השבועיים במתנה. במהלך החודש תוכל לבטל המינוי ולקבל את כספך בחזרה". "כל הכסף?" שאלתי, "כל הכסף" ענתה חמוטל. התלבטתי ואמרתי: "עזבי בשביל מה? גם ככה אני יודע שלא מסתדר לי..." אבל חמוטל המשיכה והבטיחה שאם אתחרט, אקבל את כל כספי בחזרה, כולל דמי הרישום בסך 100 שקלים. היא גם רשמה את מספר הסלולרי שלה על טופס הרישום ואמרה שבכל בעייה שתהיה עם הביטול, להתקשר ישירות אליה. הסכמתי ושילמתי בכרטיס האשראי. לאחר מספר אימונים, החלטתי שלמרות שחינם, עדיין לא נעים לי להיות "ישראלי" וביטלתי את המינוי עוד בתום החודש. חיכיתי לזיכוי הכספי והופתעתי כשכרטיס האשראי שלי חויב ב-225 שקלים ולא זוכה ב-325. התקשרתי למכון והבטיחו לי שאזוכה בחודש הבא. חודש לאחר מכן, זוכיתי רק ב-225 שקלים. התקשרתי לשאול מה עם 325 השקלים וחמוטל אמרה לי, לראשונה, שכסף זה לא יוחזר. התאמנת ונהינית חודש שלם ועליו תשלם, על שאר השנה תזוכה. בהפתעה ובהלם דרשתי לדבר עם סיגל המנהלת. שטחתי בפניה את הסיפור, על ההטעיה של חמוטל וחוסר ההבנה שלי והיא בחוסר רגישות אמרה, שיש חוזה חתום ובעיה שלי, שלא הבנתי נכון. חזרתי ואמרתי שהוטעיתי וסיגל אמרה שהיא מגבה את עובדיה ואם ארצה, שאגיש תביעה ויש להם "סוללה של עורכי דין". אמרתי לה, שבתור סטודנט, אני לא אגיש נגדם שום תביעה, אבל כספי נגנב ממני. בתגובה אמרה סיגל, שבזבזתי מספיק מזמנה ושהיא לא רוצה לנתק את הטלפון בפרצופי ולכן שלום. אחרי שתי סיגריות ברצף והתייעצות עם אמא ולא עו"ד, כהמלצת סיגל, החלטתי שלא להתעסק עם "גרייט שייפ" ולנסות ולשכוח את שקרה. הייתי משוכנע שעם הזמן, העלבון וההלם יעברו, אך לא. אני מרגיש שנעשה לי עוול וששיקרו לי. אז לכל המתאמנים והנמענים, תהיו בריאים ותחשבו היכן להתאמן,
מה רבה הייתה שמחתי, כשאחותי סיפרה לי, שקיבלה מינוי לשבועיים במתנה, לחדר הכושר בו היא מתאמנת "גרייטשייפ" כפר סבא. כמתאמן "כבד", המתאמן מידי יום, שמחתי על האפשרות לגוון ולחדש. התייצבתי מצוחצח ומגולח בחדר הכושר והתרשמתי מנחמדות העובדים, מקצועיות המדריכים ומשפע המכשירים הנוצצים והחוגים המאתגרים. ללא ספק, הייתה זו אהבה ממבט ראשון. לאחר מספר אימונים, הבנתי שלא אוכל להתמיד באימונים מאחר וחדר הכושר מרוחק מביתי. אני מתגורר בכוכב יאיר והמכון בקניון ערים בכפר סבא. זמן הנסיעה השתווה לזמן האימון וספונטניות האימון נעלמה. במהלך השבועיים חינם, ב- 03.12.2004, התרחש הפנינג חגיגי, בו נמכרו מינויים במחיר מוזל. להצעה המפתה סירבתי ובצער הודעתי, כי לא אמשיך להתאמן. חמוטל, האחראית על המינויים, לא התייאשה והציעה לי הצעה שקשה לסרב לה. "תהיה ישראלי" היא אף אמרה "מה איכפת לך? תעשה מינוי לשנה ותקבל עוד חודש לנסיון, שיתחיל רק אחרי השבועיים במתנה. במהלך החודש תוכל לבטל המינוי ולקבל את כספך בחזרה". "כל הכסף?" שאלתי, "כל הכסף" ענתה חמוטל. התלבטתי ואמרתי: "עזבי בשביל מה? גם ככה אני יודע שלא מסתדר לי..." אבל חמוטל המשיכה והבטיחה שאם אתחרט, אקבל את כל כספי בחזרה, כולל דמי הרישום בסך 100 שקלים. היא גם רשמה את מספר הסלולרי שלה על טופס הרישום ואמרה שבכל בעייה שתהיה עם הביטול, להתקשר ישירות אליה. הסכמתי ושילמתי בכרטיס האשראי. לאחר מספר אימונים, החלטתי שלמרות שחינם, עדיין לא נעים לי להיות "ישראלי" וביטלתי את המינוי עוד בתום החודש. חיכיתי לזיכוי הכספי והופתעתי כשכרטיס האשראי שלי חויב ב-225 שקלים ולא זוכה ב-325. התקשרתי למכון והבטיחו לי שאזוכה בחודש הבא. חודש לאחר מכן, זוכיתי רק ב-225 שקלים. התקשרתי לשאול מה עם 325 השקלים וחמוטל אמרה לי, לראשונה, שכסף זה לא יוחזר. התאמנת ונהינית חודש שלם ועליו תשלם, על שאר השנה תזוכה. בהפתעה ובהלם דרשתי לדבר עם סיגל המנהלת. שטחתי בפניה את הסיפור, על ההטעיה של חמוטל וחוסר ההבנה שלי והיא בחוסר רגישות אמרה, שיש חוזה חתום ובעיה שלי, שלא הבנתי נכון. חזרתי ואמרתי שהוטעיתי וסיגל אמרה שהיא מגבה את עובדיה ואם ארצה, שאגיש תביעה ויש להם "סוללה של עורכי דין". אמרתי לה, שבתור סטודנט, אני לא אגיש נגדם שום תביעה, אבל כספי נגנב ממני. בתגובה אמרה סיגל, שבזבזתי מספיק מזמנה ושהיא לא רוצה לנתק את הטלפון בפרצופי ולכן שלום. אחרי שתי סיגריות ברצף והתייעצות עם אמא ולא עו"ד, כהמלצת סיגל, החלטתי שלא להתעסק עם "גרייט שייפ" ולנסות ולשכוח את שקרה. הייתי משוכנע שעם הזמן, העלבון וההלם יעברו, אך לא. אני מרגיש שנעשה לי עוול וששיקרו לי. אז לכל המתאמנים והנמענים, תהיו בריאים ותחשבו היכן להתאמן,