אימון אישי

[sus12345]

אימון אישי

שלום רב,
1 .מחפשת סטודנטית לקאוצינג לקראת סטאז מאזור טבריה
2 . הגעתי לפרשת דרכים ולא יודעת לאיזה כיוון לפנות, שמתי לב שאני אדם לא אסרטיבי וקשה לי לעשות בחירות.
איך אני יכולה ללמוד להיות יותר אסרטיבית?

 

[ענבל כהן חמו]

אסרטיביות

יקירה,
קודם כל, ברכות על כך שאת מחפשת מאמנת, זה הצעד הראשון. אם לא תמצאי סטאז'רית מאזורך, תוכלי לחפש סטאז'ר לאימון טלפוני ממקומות נוספים בארץ.
לגבי הנושאים האחרים שהעלית - קבלת החלטות ואסרטיביות - אילו נושאים קשורים אך שונים.
קבלת החלטות קשורה ליכולת שלך להבחין בערך של כל אפשרות ולבחור באפשרות שתהיי שלמה איתה.
אסרטיביות קשורה יותר לתקשורת - איך לבטא את עצמך באופן ברור מול אחרים, כך שדעתך נשמעת באופן ברור אך לא תוקפני או מעליב.
ואולי נושא אחר שעולה בדברייך הוא חוסר בטחון, שמשפיע על היכולת שלך לבחור ולהיות שלמה עם הבחירה שלך.
אני חושבת שאימון יקדם אותך בשאלות האילו.
אם תרצי לקבל עיצה בפורום - נסי לתת יותר פרטים על הסיפור שלך, למשל על פרשת הדרכים שאת נמצאת בה כרגע. קשה מאוד לתת עיצות והכוונה לנושאים כלליים כמו אסרטיביות.

 

[sus12345]

פירוט הקושי

שלום רב,
תודה רבה שענית לי , ומהר.
לצערי יש לי את שילוב הקשיים , אבל חוסר ביטחון בולט.
כרגע אני נשואה ואמא לשני ילדים בן 6 ובת 3 הינו צריכים לעבור עיר. התפטרתי מעבודה , בעלי שכר דירה בעיר אחרת אך נקלע לבעיות כלכליות , מחוסר ביטחון וקושי בקבלת החלטות ויתרתי.
לא הצלחנו להשכיר את הדירה לדיירים חדשים ואנחנו משלמים עליה עדיין.
בעלי אדם עם אופי קשה ומאוד סגור בתוך עצמו. קשה לי איתו מאוד כי הוא גם לא מחובר למה שקורה בבית התחיל להיתבטא בצורה לא נעימה, חשבתי על להיתגרש אך גם לזה אני חסרת ביטחון כי אין לי עזרה מאף אחד , ויש לי חוסר ביטחון איך אוכל להיסתדר.
למדתי הוראת אומנות , לא מצאתי עבודה בתחום רציתי לעשות הסבה אך לא הצלחתי לבחור מקצוע שיהיה לי קל למצוא בו עבודה וגם הלימודים לא יהיו ארוכים.
אני מרגישה כעלה נידף ברוח לא מצליחה להיאחז בכלום.
מצאתי עבודה בבית ספר כמורה מחליפה לאומנות , תפקיד זה חיפשתי הרבה זמן ובמקום לשמוח אני בלחץ שלא אוכל להיות מספיק עם ביטחון ולהציב גבולות
סליחה על המכתב הארוך
אשמח לקבל תגובה
בברכה
אירנה

 

[ענבל כהן חמו]

עומס

אירנה יקרה,
סליחה על התגובה האיטית, בגלל תקלה באתר לא ראיתי את הודעתך עד לרגע זה.
החיים שלך עמוסים בהרבה אי וודאויות ולבטים. קשה לעזור מעל גבי פורום. יתכן ואימון יוכל לסייע לך, אפילו טלפונית אם לא מצאת מישהו מאזור טבריה. תוכלי לחפש באופן אקטיבי יותר מול בתי ספר לאימון שפעילים באזורך - נדמה לי שליוזמות ולאנגרמה יש קורסים באיזור, ואולי עוד.
יתכן ואת יכולה לפנות לטיפול באיזור מגורייך, אם מדובר בקושי תקציבי, יתכן ויש תחנה לטיפול בזוג ובמשפחה אשר נותנת טיפולים פרטניים במחירים סבירים (זה גוף עירוני בדרך כלל), או דרך מחלקת הרווחה.
כדאי לבחור תחום אחד בחיים ולנסות לשפר אותו - אולי תבדקי מה ייתן לך יותר בטחון בהוראה. אולי בהמשך תוכלי לנסות ליזום חוגי אומנות במקום קרוב?

 

[sus12345]

תודה

ראשית , רציתי להודות לך על המאמץ , מנסיוני לא בכל הפורומים יש תגובות.
זה נכון יש לי קושי כלכלי כרגע ויש לי הרבה אי וודאות כמו כן זה מאוד משפיע על הילד הבכור שלי הוא השנה עלה לכיתה א , ללא ביטחון מבולבל והרבה בוכה.
אני אנסה לקחת את העצה שלך הלאה ולפנות לתחנה לטיפול בזוג ובמשפחה וזה גם נכון מה שאת אמרת מבעומס הזה אני קורסת. רזיתי אני לא ישנה טוב ואין לי כוחות
לגבי הוראה התחלתי בתור מורה מחליפה במקום שהוא כ40 דקות מהבית , אבל היו לי כמה שיעורים ממש קשים וזה ישר השפיע עלי .
עוד פעם הרגשתי לא מתאימה לא מספיק חזקה להחזיק את הכיתה .

 

[ענבל כהן חמו]

מורה מחליפה

להיות מורה מחליפה זה אחד האתגרים הגדולים שיש. הילדים יודעים שיש מורה שלא מכירה אותם ומנצלים את הזמן לפרוק קצת מתחים. זה קשה, וזה לא אומר כלום על היכולת שלך בתור מורה לאומנות.
נסי לחשוב על עוד אפיקים בהם תוכלי להביא את יכולותייך בתור מורה לאומנות. אולי במתנ"ס מקומי?

 

[sus12345]

צודקת

שלום רב,
רציתי להגיד לך שאת ממש צודקת כי עם המחנכת הם יושבים ומקשיבים . היו לי כמה כיתות שפשוט הסתכלתי על השעון .ומהצד זה נראה גרוע בגלל זה החלטתי לשכנע את עצמי שזה לא נורא אם יגידו לי שלא הצלחתי להחזיק את הכיתה כמצופה לפחות ניסיתי
פניתי למתנסים לפני כ4 שנים , יש כאן אנשים קבועים שמלמדים בכל המתנסים וזה לא משתנה המון זמן בנוסף לזה יש גם הנהלה קבועה שלא משתנה.
מה את אומרת על הסבה מקצועית או קורס ?
לא יודעת לאיזה כיוון ללכת
בברכה
אירנה

 

[ענבל כהן חמו]

אי אפשר לתת ככה עצות

אי אפשר לזרוק עצות מגל גבי הפורום. זה לא אחראי.
אם העיסוק באומנות קרוב לליבך, והיית רוצה להיות מורה לאומנות, שווה להמשיך ולחשוב כיצד לקדם את הנושא הזה. את מיואשת, אולי ניסית ולא הצלחת, אבל תמיד יש עוד אפשרויות ורעיונות. אולי למשל להציע קורס נישה בתחום אומנות מסוים - כמו עבודה עם חרוזים, או פסיפס - משהו ייחודי שיכול לחיות לצד חוג אומנות במתנ"ס. לפני שאת אומרת לא - תחשבי את על רעיונות, מה מתאים ליכולותייך ויכול להתאים גם למתנסים. אילו עוד אפשרויות קיימות?

 

[sus12345]

פרנסה קבועה

כל מה שכתבת את מאוד צודקת ,אני פשוט היגעתי למסקנה שאני רוצה פרנסה קבועה ואז אני לפחות אוכל להיות עצמאית ולא תלויה בעוד אנשים.
בגלל זה אני כל הזמן חושבת על הסבה למשו שיהיה יותר בקלות יהיה אפשר למצוא עבודה.
אני כבר היתי 4 ימים בבית ספר וזה גרם לי לחשוב שכאשר יש כיתה אתרוגנית וזה מה שיש , כבר לא נהנים להעביר את המקצוע שאוהבים כי יש בעיות משמעת ואז עסוקים לטפל בדברים אחרים .
אני חזרתי עם כאב ראש, ועם מחשבות שהמנהלת נכנסה וראתה את הבלגן.
אני מתכוונת לפנות לתחנה למשפחה והילד, בנתיים התקשרתי והם לא ענו.
אבל גם המצב בבית לא משתפר לטובה

 

[ענבל כהן חמו]

נשמע עמוס

איך אפשר לעזור?
אני מציעה לך לבחור את הנושא שהכי חשוב לך ולבדוק כיצד את מתקדמת איתו - אם זה המצב בבית ואם זה נושא התעסוקה. קשה לטפל בכל הנושאים בו זמנית.

 

[sus12345]

נושא לטיפול

יש לי הרגשה שאחד קשור לשני ושניהם ביחד מורידים ביטחון , זה כמו מעגל סגור.
אני חושבת שהתחלתי להיתמודד עם משו חשוב וזה הביטחון , לא היתי נוהגת מחוץ לעיר וזאת הפעם הראשונה שאני נוהגת למראת שאני כל פעם נלחצת אבל כנראה צריך להיות באותה הסיטואציה כמה פעמים כדי לעבור אותה.
איך אני מתקדמת מזה?

 

[ענבל כהן חמו]

קידום הבטחון

מצוין שאת מתמודדת עם הנהיגה. אני זוכרת לקוחה שלי שהיה לה גם קושי לנהוג באיזורים מסוימים, ואחרי שדיברנו על כך ודיברנו על הקשיים שבזה היא נהגה, בתחילה בלחץ ועם הזמן בכלל לא הבינה מה היה קשה בזה ומדוע נמנעה מכך כל הזמן.
המישיכי לנהוג, ואם את מרגישה שאת בשלה לעוד אתגר - סמני לך את היעד הבא - מה עוד הוא דבר שיחזק את הבטחון שלך ויקדם אותך?

 

[sus12345]

לחץ, פחד מכישלון

אחרי שהתמודדתי עם הנהיגה ויצאתי מחוץ לעיר יש לי עדיין פחד מכישלון כנראה זה נמצא עמוק בפנים בחינוך שקיבלתי, שצריך להצליח בכל דבר. ביום שבת היתה לי ממש חרדה וזה התבטא בכיבע רגיזה ועוד תופעות של לחץ וכל זה כי אני לא בטוחה לגבי מערכי שיעור, אני לא מצליחה לעשות משמעת בחלק מהכיתות ומאוד קשה לי.
זה גרם לי לא לישון בלילה והיה לי כבר ניצוץ של מחשבה לוותר ,אבל בכל זאת לא ויתרתי חזרתי הביתה פשוט גמורה.
כל המצב הזה העלה מחשבה שאני פשוט קיבלתי את העבודה הזאת כמשימה לעשות שינוי בתוך עצמי. קשה לי בכיתה להעביר מקומות כי מבקשים ממני ילדים לא להעביר אותם כי זה פעם ואני נותנת הזדמנויות וזה לא בסדר זה מראה על חןלשה ועל טוב לב והם עושים אחרי בלאגן.
כך גם במשפחה ובזוגיות אני יותר מדי ויתרתי , האמנתי ועכשיו אני מרגישה שאני כבר לא רוצה את הזוגיות הזאת אני הפכתי להיות אדם בודד. ואם אני מרגישה ככה אז רציתי להיפרד ,אבל אין לי אומץ לעשות את זה כי אני לא בטוחה שאצליח לגדל את הילדים לבד כי אני לא מסודרת כלכלית.
אין לנו תחנה למשפחה ולילד זה נמצא בתוך רווחה , פניתי אליהם ואני מחקה לתשובה.
סליחה שזה היה ארוך
אירנה

 

[ענבל כהן חמו]

נחישות.

יקירה,
קשה לעזור מרחוק - חשוב שתמצאי מקור תמיכה קרוב אלייך. את יכולה להתקשר שוב לרווחה ולראות אם תוכלי לזרז את ההתייחסות. גם זה סוג של נחישות.
האם את יכולה לקחת על עצמך להראות יותר נחישות בכיתה ולהעביר ילדים מקום כך שלא יפריעו לך? כל הכיתה תרוויח מזה, לא רק את. גם הילדים סובלים שכיש רעש ובלגן בכיתה.
אולי זה הצעד הראשון לנחישות יותר גדולה גם בתחומי חיים אחרים, אבל בינתיים, בדקי אם את יכולה לעשות את זה קודם כל, בלי עוד השלכות.

 

[sus12345]

נחישות

תודה לך על התגובה אני מתכוונת לפנות לרווחה שוב בשבוע הבא, על מנת לא להשאיר יותר דברים לא מטופלים.
רציתי לשאול איך אני יכולה לפתח אצלי יותר נחישות?
אני הרבה מוותרת , נותנת עוד הזדמנות ולא תמיד צריך כי מנצלים את זה
אני אעביר את הילדים מקומות זה יהיה הצעד הראשון שלי בהתמודדות עם הקושי .
בברכה
אירנה

 

[ענבל כהן חמו]

שיפור הנחישות

שיפור של כל דבר נעשה צעד צעד. כשאת מחליטה להעביר את הילדים מקום ולא לוותר, את מראה גם להם וגם לעצמך שחשוב לך הסדר והשקט בכיתה.
אחרי כל צעד את יכולה להתבונן מה השגת - כיצד הנחישות שלך שיפרה את ההתנהלות. ואחרי כל צעד עלייך לבדוק - מה הצעד הבא? מה יקדם אותך, אם כמורה ואם בתחומים אחרים צעד נוסף? בחרי לך צעד אחד כל פעם, אפילו קטן, וגייסי את כוחותייך כדי לבצע אותו.
את מוזמנת לשתף כאן ולקבל משוב.

 

[sus12345]

הצעד הבא

ראשית רציתי לחדד את מה זה באמת נחישות? זה לא ביטחון כפי שהבנתי, זה יותר אסרטיביות שזה לקחת החלטות. תתקני אותי אם אני טועה.
יש המון בלאגן בחדר אומנות כל מיני חומרים וגרוטאות בכל מקום. לאחר שדיברתי עם המורה שאני מחליפה אותה היא הסכימה שזה מפריע כי הילדים מתחילים לקום ולגעת ולפזר ובלאגן שלם יוצא מזה.
פניתי למורה לדרמה שהיא זאת שמבקשת מהילדים שהם יביאו את כל הגרוטאות וכל זה נזרק בלי השגחה , מסתבר שהיא בכלל לא חשבה שזה נראה כפי שזה נראה.
אז היא סידרה חלק מהדברים שלה וגם אמרה שתשלח הודעה להורים לא להביא יותר דברים. זה שלב אחד
שלב שתיים היו בנות שביקשו לעשות חונכות בכיתה וחתכו סלט פירות - השאירו את כל הלכלוך והלכו. בד"כ אני מנקה כי זה יותר מהר אז ניקיתי באמת את השולחן כי היה צריך להתחיל שיעור אבל כל מה שהיה בריצפה השארתי וקראתי להם בהפסקה שיבואו להרים.
אלו הם צעדים ממש קטנים. שלב שלוש שזה הצעד הרציני זה להעביר מקומות בכיתה העברתי חלק המנהלת נכנסה והעבירה , אבל עדיין לא היה רוגע היו הרבה בעיות משמעת .
יש ילד ששוכב הרבה פעמים מתחת לשולחן ולהוציא אותו משם אי אפשר כי הרי אסור לגעת בילדים .
אני מרגישה שאני ממש בלחץ יום לפני שאני מלמדת לפעמים אפילו לא ישנה בלילה .
איך אני מתמודדת עם כל זה? אני עדיין חושבת לגבי הסבה מקצועית אבל לא יודעת איזה
בברכה
תודה על המשובים

 

[ענבל כהן חמו]

התקדמות

הרבה פעמים אנחנו מתקדמים ולא שמים לב. את מתארת שורה של צעדים שנקטת, שלפני כן לא עשית.

הבחנת שאי-הסדר בחדר מפריע לריכוז של הילדים ודאגת שיסודר

דאגת לניקיון של הכיתה

התחלת להעביר מקומות כדי ליצור יותר רוגע בכיתה.
אני מבינה שעדיין אין ממש שקט בכיתה, אך האם אין התקדמות כלל? האם זה בדיוק כפי שהתחלת?
אני בטוחה שיש שיפור, את מסתכלת על חצי הכוס שעדיין ריקה, במקום להסתכל על חצי הכוס שמתחילה להתמלא.
זה תהליך בו את מוצאת בתוכך את הכוחות להביא לסדר, ולהיות נוכחת בצורה משמעותית בכיתה. אין צעד אחד של זבנג וגמרנו - זו גם ההתפתחות שלך בדרך זו.
איך תוכלי להיות יותר נוכחת בכיתה? ומה לגבי התכנים שאת מלמדת - האם יש מקום להביא דברים שירתקו את הילדים יותר? מה צריך להיות הצעד הבא כדי שיהיה לך ולכיתה יותר נעים?

 

[sus12345]

התקדמות

שלום רב,
אני רוצה לציין שהשבוע מזג האוויר עשה לי אתגר , נהגתי בכביש בין עירוני כאשר ירד מבול. לפעמים החוסר ברירה מקדמת אותנו.
לגבי התקדמות , במשפחה קיבלתי תשובה מרווחה שאני מוזמנת לשיחה שבוע הבא. יש לי עדיין הרבה באלגן בבית וצעקות .הילד הבכור הרבה כועס ואני רוצה שלב אחר שלב להתחיל לטפל במשפחה למראת שדחיתי . הישגתי טלפון של הדרכת הורים וגם ביררתי כמה זה עולה כמו כן לגבי טיפול זוגי ביררתי גם כי אני מרגישה מאוד בודדה . הישיבה בבית ספר עם המורים שיקפה לי את מה שיש לי בבית גם.
כמו כן אני וחברה נוסעות לפסטיבל נשים בים המלח בשבוע הבא, ואני מקווה ששם בסדנאות אני אוכל ללמוד משו חדש על עצמי.
יש עדיין הרבה באלגן בכיתה , קשה לי מאוד אבל באמת החלטתי שאני לא מוותרת אז ילדים שסיימו עבודה לפני הזמן שלחתי אותם לספריה להביא ספר ולקרוא ולא חיפשתי להם עוד עבודה מה שעשיתי בשיעורים קודמים.
ניסיתי לא להיתיחס לאלא שהתפרצו אלא התייחסתי לאלא שהצביעו בתחילת שיעור. עדיין היה בלאגן
הבאתי מהבית דוגמא של טכניקה ואז יצא משו מאוד מעניין חלק מאוד התלהבו , אבל לא הצלחתי 100% להגיע אליהם בגלל בעיות משמעת. היו כאלה שבאו למחרת בזמן הפנוי לעשות את העבודה והיו שני בנים שניגשו אלי בהפסקה וביקשו לצלם מהספר יצירות על מנת להכין משו בבית.
אני עדיין לא נחושה ב100%

 

[ענבל כהן חמו]

לראות את החיובי

שלום לך יקירה,
כאשר מתחילים עם מצב מורכב כמו שתארת לנו בהתחלה, אי אפשר להתקדם מהר, כי הדברים מתערבבים וקשה להתיר את הפלונטר ולהתקדם.
ובכל זאת, צריך לראות את ההתקדמות היכן שהיא קיימת, כי זה מראה לך שאפשר להתקדם.
אני מרגישה שלקחת על עצמך מחויבות לשפר את הההיבטים השונים של החיים שלך - התחלת מהעבודה, ולמרות שיש עדיין בלגן, יש דברים שמתבהרים לך - על מה צריך להתעקש, איך להגיע ולהלהיב את הכיתה, איפה לא חייבים להתעקש. אולי תוכלי לבקש הנחייה של מורה ותיקה - חונכות או ליווי - זה מקובל בבתי ספר. ואז תוכלי להעזר בניסיון של מורה אחרת באופנים בהם כדאי להתנהל בכיתה.
טוב שאת נוסעת לפסטיבל נשים - טוב להתאוורר ולדאוג לעצמך. בסדנאות קצרות לא תמיד מקבלים תשובות, אבל יש מקום וזמן להתבונן במה שקורה בחיים שלך ובמה שאת רוצה.
אני קוראת שהפגישה ברווחה תקרה בקרוב, ושאת מחפשת טיפול זוגי - כל אילו סימנים של התקדמות, שתקרה לאט לאט.