אימון אישי

רויתית

New member
אימון אישי

לאחרונה התחלתי לאמן לאחר שסיימתי את הקורס . אני גם מאומנת באופן אישי מזה כמה חודשים . לצורך ההתנסות התחלתי לאמן בחינם ( וגם לצורך עבודת הסטאז' ) , אימנתי מישהי שאני מכירה באופן אישי , נפגשנו בערך 10 מפגשים בהן קרו לה דברים נפלאים ( כמובן שהרבה בזכותה ) . הרגשתי שאני מאוד נתרמת מזה וחוויתי סיפוק רב . יחד עם זאת , בפגישתנו האחרונה הרגשתי סוג של עייפות שקשורה אליי - אני מניחה - ולא אליה . עד אז השקעתי הרבה מאוד אנרגיה בעניין האימון ובמאומנים . הכנתי " שיעורי בית ".. תכננתי על מה בדיוק אני הולכת לעבוד עם כל אחד .. חייתי את חיי דרך המאומנים ושם היה הפוקוס .במפגש האחרון עם אותה מאומנת הרגשתי , כאמור , סוג של עייפות . מאידך היא כל הזמן הכריזה שהיא לא סומכת על עצמה , אך כשנתתי לה הגדרות עשייה של הוקרות לעצמה , היא העדיפה להוקיר את האל וגם זה קצת תסכל אותי . זו היתה פגישתנו האחרונה , היא הרגישה שאני נלחמת בה והבינה שאני לא רוצה יותר לאמן אותה . אחרי פגישה זו הרגשתי בעצמי סוג של "נחיתת אנרגיות ".. אני כבר לא משקיעה באימון ובמאומניי את מה שהשקעתי קודם , וזה קצת מפריע לי ..האם זה מוכר ?? אני מרגישה מחד שיש בי את החדות שלה מאמן נזקק , מצד שני חסרה לי החדווה .
 

tlingit

New member
וברוכה הבאה רויתית ../images/Emo140.gif

איזה כיף שגם את מצטרפת אלינו לפורום היום
אני בטוחה שחברי פורום אחרים ישמחו להוסיף מחשבות משלהם בעקבות השאלות היפות שהעלית. הנה כמה מחשבות שלי: נושא אחד שהעלית הוא שהמתאמנת ממקמת את מוקד העוצמה שלה במקור חיצוני מאשר בתוכה פנימה, וזהו אכן נושא לעבודה באימון. רק שאולי הוא יעלה לא במסגרת האימון הנוכחי, וגם זה יהיה בסדר. אנחנו צריכים הרבה פעמים להזכיר לעצמנו שבאימון אנחנו לא בהכרח נוכל "לפתור" ביחד עם המתאמנים את כל הקשיים בכל הנושאים שלהם. לעיתים היכולת להעלות נושא נוסף שהיא היתה רוצה לבדוק צמחה מתוך האימון, ואולי את יכולה לראות בכך השג נוסף ולא כישלון של האימון. נושא אחר שאני רואה הוא הפרדה בין האחריות והתפקיד שלך באימון לבין התפקיד והאחריות שלוקחים המתאמנים שלך. יש אמירה מאד נכונה בין מאמנים: אם את מרגישה שאת מתאמצת זה סימן עבורך שאת מנסה לקדם את האימון יותר מהמתאמן והרי הוא זה שצריך לעשות את עיקר העבודה... הנה קישור לדברים שמתחברים לנושא הזה. דרך אגב, בהקשר הזה אני רוצה להזכיר הפרדה שאני עושה במונחים ומתוכם במשתמע גם בתכנים ובמבנה: אני מעדיפה לקרא ללקוחותי מתאמנים, מונח שמצביע על האקטיביות שלהם, במקום מאומנים שרומז לעמדה יותר פסיבית שלהם באימון. אני מעדיפה שהם יקחו אחריות על העשיה האימונית שלהם ולא יטילו אותה עלי. אימון הוא אמנם תהליך משותף, אך האחריות עליו היא של המתאמנים. אני מזמינה אותך לקרא בדפי הפורום הקודמים, להכיר מעט את הכותבים ואת נושאי הדיונים, ולעיין בכללי הפורום, במאמרים
ובקישורים
באיחולים לדיונים מרתקים ופורים
 

isaacm

New member
../images/Emo50.gifלך רויתית

אשתף אותך, ברשותך, במספר רעיונות, אולי זה מתחבר למה שכתבת. לפעמים, כאשר המתאמן (ואני כל כך מתחבר למה שכתבה tlingit בעניין התאמן לעומת מאומן) מצליח, יש לנו סיפוק מהצלחת התהליך ואנחנו מייצרים ציפיות בהקשר של המתאמן. כאשר יש לנו היכרות עם המתאמן מעבר לאימון, יש כר נרחב יותר ליצירת ציפיות. באימון שלי (כשאני מאמן) יש לי תחושה גדולה של אי נוחות כאשר אני "מטיל" מטלות על המתאמן. והנה גיליתי שכאשר אני מציג אפשרות לפעולה מסויימת עם הסבר להשלכות האפשריות ולתועלות המצופות - המתאמן יכול לבחור אם לקבל את המטלה או לא - והכי חשוב, הוא יכול לבחון אם התועלות תואמות את רצונותיו. זה מה שעולה לי במיידי - אולי אוסיף מאוחר יותר. אשמח לקרא מה עולה בדעתך אחרי שקראת . . . איציק
 

רויתית

New member
תגובה מאוחרת ובכ"ז

למה איציק יש לך תחושת אי נוחות בנוגע ל"מטלות " ? המטלות אם אני מבינה אותן נכון באות בין היתר להוציא את המתאמן מאזור הנוחות שלו , להתחיל לגרום לו לעבוד - ומכאן יבואו הדברים הטובים בהמשך . אולי לא כל כך נוח בתחילה , אולי מעורר התנגדות לחלק מן האנשים - ובכל זאת זה מתחיל מכאן . מניסיוני זה עובד , ואני לא מאמנת ותיקה ! המאומנים באים בתחושה של חדווה , ופתאום קורה משהו .. למה אי הנוחות ?
 

isaacm

New member
עניין של גישה

גם אני, בכתיבה שלי כאן בפורום, כושל בכך - כך שאל לך לראות בדברים שלי שיפוטיות על דברייך. הגישה שאני לומד היא גישת אימון קו-אקטיבית. בגישה זו המתאמן (או שחקן, כפי שאני מעדיף לקרא לו), מחזיק את כל הקלפים ויש לו את כל המידע הנדרש. העבודה שלי אתו אמורה לחשוף לו את השאיפות, המעצורים, הרצונות, החסמים וכדומה. כשהדברים נחשפים יוכל המתאמן לבחור את מה שהוא יעדיף להתמודד מולו. במסלול שהוא יבחר אלווה אותו ואשקף לו ככל שאוכל. נבחר יחדיו אסטרטגיה ונבנה תכנית פעולה. כל מה שאני מתאר הוא הצגה פשטנית של גישת האימון הקו אקטיבי (ואפילו לא במלואה, אלא רק במה ששונה בגישה זו.) אי הנוחות שלי להוביל את השחקן היא בכך שאין דרך לשכפל את הדחיפה שלי. וז פוגם ביכולתו של השחקן לבצע פעולות אלה או אחרות במנותק ממני, המאמן. לעניות דעתי השחקן אמור להיות מסוגל לשחזר את התהליך בלעדי. מקווה שהצלחתי להסביר כיאות שבת שלום איציק
 

Yin

New member
חוק המאמץ המזערי

כתבת: "עד אז השקעתי הרבה מאוד אנרגיה בעניין האימון ובמאומנים" העניין הוא לעבוד תמיד בהשקעת המאמץ המזערי הנדרש ולא גרם אחד יותר. אז יש מלא אנרגיה להמון דברים. אימון, לדעתי, הוא ממלכת המינימליזם של המאמן. עדי
 
קל זה נכון.

הי רויתית, אני שמח שהצטרפת לפורום שלנו ושאת שואלת שאלות נוקבות וברורות שאני נתרם מהן-כמאמן צעיר וחדש, לגבי המאמץ-אני מפנה אותך לספר שנקרא "כשהנעל מתאימה". זה ספר שנכתב ע"י אושו בהקשר לסיפוריו של צואנג צו. אחד הסיפורים שמתאים למה שתיארת כאן הוא -כשהנעל מתאימה. וכך הוא מציין שם: "קל זה נכון. היה קל ואתה נכון". שימי לב שבטבע, הדברים קורים ללא מאמץ-פרח לא "מתאמץ" לפרוח, הוא פשוט פורח.. הדברים קורים, זורמים. ברגע שיש מאמץ, אנחנו לא בכיוון-זה האגו. אנחנו באים עם ה"סיפורים" שלנו והכללים והחוקים. מכאן אני מזמין אותך לראות שברגע שיש מאמץ, יש אגו. זה לא טבעי. מקווה שעזרתי. יניב.
 
למעלה