אימהות Vs קריירה

אימהות Vs קריירה

שלום לכולן, אני עומדת לשאול את אחת השאלות הכי שנויות במחלקות ועתיקות שיש אבל אשמח לדעות נוספות חוץ משלי ושל בעלי. אני בת 27 ללא ילדים מתכננת מתישהו בשנה הקרובה - התחלנו בתהליכים (בדיקות,ייעוצים וכו) לאחרונה קיבלתי הצעת עבודה בעסק המשפחתי השייך להוריי בתפקיד ניהולי, מעבר לבעיות ודילמות בכל מה שקשור לעבודה עם ההורים, הבעיה שלי הכי מפריעה זה ניהול קריירה מול אימהות מצד אחד זהו תפקיד תובעני עם המון אחריות של להיות "עצמאית" למרות שבפועל אני אהיה שכירה אולם העסק שייך להוריי כך שזה בעצם להיות עצמאית, ואני פוחדת שבעתיד לבוא זה כן ינגוס בחלקים נכבדים מהאימהות שלי על כל המשתמע מכך וני צניחה שאתן מכירות את הבעיות. מהמד השני זה באמת תפקיד שיכול למנף אותי גם מקצועית גם כלכלית ולתרופ לי המון בתור בן אדם שאוהב ללמוד לגדול ולהתפתח בעלי אומר שלדעתו זה שאני אהיה עצמאית זה דווקא יתרון כי זה מעניק לי גמישות מסויימת שלא אקבל בתור שכירה אולם אני חוששת מהניסיון "לאכול את העוגה והשאיר אותה שלמה" ובעיקר חוששת כי הנפגעים העיקריים יהיו ילדיי העתידיים דעות,רעיונות,הארות יתקבלו בברכה תודה רבה אורטל
 

ר של דן

New member
קצת מוקדם לדבר על אמהות

קודם קחי את התפקיד אחרי זה תתמודדי עם מה שיבוא בחיים. יש הרבה אמהות שעושות קריירה.
 

איMAלה

New member
את תהיי מה שתחליטי שתהיי

אמהות וקריירה יכולות ללכת יחד. רוב האמהות נאלצות לעבוד משרה מלאה או כמעט מלאה ולגדל ילדים יחד. החיים מורכבים מהרבה חלקים. אל תראי הורות כוויתור על עצמך, כי אז תהיי אמא מתוסכלת... הילדים בסוף גדלים ועוזבים את הקן... הורות היא הדבר הנפלא ביותר בחיים וגם הויתור הגדול ביותר שיידרש ממך - אבל את מחליטה מה גבולות הויתור ועל מה תוותרי ועל מה לא. להיכנס להריון לפעמים לוקח זמן ולא לפי התכנון, וההריון עצמו לוקח תקופה ארוכה של 3/4 שנה... כך שיש לך זמן להיכנס לתפקיד, להשקיע ולהגשים את עצמך. אחרי הלידה בתור עצמאית ומנהלת תוכל להעסיק עובדים שאת סומכת עליהם ובכך להקל על עצמך. מטפלת טובה או גן/משפחתון טוב יאפשרו לך לעבוד משרה מלאה או כמעט מלאה והילד שלך יהיה במקום שיתרום לו, אחרי הצהריים תוכלי לבלות איתו זמן איכות עד שילך לישון.. לפעמים זה טוב קצת להתגעגע, זה מטעין באנרגיות חדשות ועניין... שיהיה לך המון בהצלחה!
 
ניתן לשלב אמהות וקריירה

אבל צריך לקחת בחשבון שתמיד יש מחיר לשלם. שתמיד צריך לוותר על משהו אחד כדי לעשות משהו אחר. אני חיה עם הקושי הזה כל יום. מרגישה שמצד אחד - אני לא מצליחה לראות את הילדים כמו שהייתי רוצה, להספיק כל מה שאני רוצה להספיק בבית (וגם בעבודה) אבל למדתי שאי אפשר להיות סופרוומן וסופר-אמא ביחד. זה פשוט לא הולך. צריך להשלים עם העובדה שלא הכל יוצא פיקס. שלא הכל יהיה מושלם. שתמיד צריך להתכונן לתקלות של הרגע האחרון ולהערך בהתאם, כי כאלה החיים - הם קורים בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות.
 
קודם כל תפסי את מה שכאן ועכשיו

כאן ועכשיו זאת ההצעת העבודה המאוד מפתה לפי מה שאת כותבת את הקשיים לא צריך לפתור כל עוד אין כאלה בבא היום תדעי מה טוב לך מה מתאים לך ומה הלאה ואין יותר טוב מיתרון של התחשבות במישהו שהוא חלק מהעסק
 
לכי על זה!

זה בדיוק הזמן. כשהילדים יגיעו, תתמודדי. אולי באופן תיאורטי תוכלי להביא את התינוק/ת לעבודה ותקבלי עזרה מסבא/סבתא? אין גבול ליצירתיות. אם את חושבת שתוכלי לגדול בעבודה הזו, דוקא בגלל שזה עסק משפחתי יכול להיות שתוכלי לשלב את המשפחה בתוך כל הענין. אם הסמתוכה של המשפחה מעיקה עליך - אז כל השאלה ששאלת למעלה בלתי רלבנטית, ואל תכנסי לזה. בהצלחה:) שרית
 
למעלה