איך?

deep ocean

New member
איך?

איך לא להתעצבן מאמא שלי? היה לי יום מדהים לא הייתי בבית ברגע שהגעתי הבייתה, ואמא שלי דיברה איתי על משהו ישר אני מתחילה להרגיש איך אני נמלאת עצבים אני כמעט לא הצלחתי לנשום עכשיו אני נכנסתי לחדר שלי להירגע והחלטתי לכתוב פה הודעה בשביל להוציא את הכעס למה אני מאפשרת לה לגרום לי לתגובות כה חזקות הרי ברור שהכל תלוי בי כמו שבוחרים להיפגע בוחרים להתעצבן אז למה....למה.....אני בוחרת להיות מושפעת ממנה אוף! ממש הרגשתי שעוד שנייה אני נחנקת האוויר היה תקוע בגרון אההההההההה אני יודעת למה הגעתי למצב כזה שוב איפשרתי לאמא שלי להתערב לי בחיים טעות קטלנית עד עכשיו חיפשתי דירות לבד ולא מצאתי עדיין דירה שרציתי אמא שלי הציעה לי לעזור לי לחפש אתמול ומתוך חולשה (השבוע שלי מאד עמוס) חשבתי שזה יקל עלי שהיא תעזור לי חחהחהחהחה מיכל פורצת בצחוק גדול אמא שלי תעזור לי לחפש דירה=תשתלט על הכל=תקבע זמני חיפוש=תשתלט על כל מה שהיא יכולה. הסבר קטן: זה לא נאמר בציניות, הסיפוק הכי גדול של אמא שלי זה להשתלט להשתלט להחליט להשתלט לעשות להשתלט היא בטח מגיעה מזה לאורגזמה רגשית אם לא פחות מזה ואני נותנת לחתול את החלב מסכימה להצעת העזרה שלה במערכת היחסים ששוררת ביני לבינה-הסכמה לעזרה מאמא שלי זוהי התאבדות או לפחות מזוכיזם כי ברור שהיא תשתלט על הכל אז אתמול היא דירה על בעלי דירות וזה לא הפריע לי אבל פתאום בערב היא אומרת לי שהיא קבעה עם מישהו למחר לשעה מסויימת ואם זה נוח לי אמרתי להכרגע אני לא יודעת מחא אני אדע היא מתחילה להלחיץ אותי אני צריכה לתת לו תשובה עכשיו וכו´ עדיין לא התעצבנתי-אמרתי לה אל תשגעי אותה, מחא אתן לה תשובה היום-עכשיו, הם חזרו מטיול-והיא התחילה לזיין לי את השכל, עדיין לא החזרת לי תשובה, את משגעת אותי, אני צריכה להחזיר לו תשובה, מה זה חוסר האחריות הזאת, בן אדם מחכה לטלפון ממני בלה בלה בלה בלה התחלתי להתחמם אמרתי לה-תרגעי, הבן אדם השני לא חייב לך כלום מה את לחוצה הרי אם יבוא אליו קונה אחר הוא ישכיר לו את הדירה ולא יטלפן אליך, תרגעי כבר עם הלחץ הזה היא אמרה כמה משפטים אני כמעט נחנקתי אמרתי לה תודה לא רוצה את העזרה שלכם היא אמרה לי-את צודקת, אני רואה שאת לא רוצה למצוא דירה (היא חייבת לעקוץ!), תסתדרי לבד בקיצור זהו נשפטרתי מה"עזרה"=שליטה שלה תודה רבה אני מעדיפה לנהוג כל יום במשך שנה לתל אביב להתעייף מנסיעות ולא להעזר בה העזרה שלה מאמללת אותי הנסיעות-המקסימום שהן יכולות לעשות זה קצת לעייף אותי העזרה שלה ממיתה את הנשמה שלי מחסלת אותי מוחצת אותי ולוקחת כל פסיק של אושר ממני ואם זה נשמע לכם מוגזם עדיין לא הכרתם את אמא שלי ואת מידת רצון השליטה שלה :) קצת נרגעתי. ממש קצת.
 

deep ocean

New member
עוד דבר שטיפה העיק עלי

טילפנו אלי כל מיני אנשים-מיכל לא שומעים ממך, תטלפני וכו´ אני שונאת דרישות זה מזכיר לי את אמא שלי הדבר שהכי מעצבן-מלחיץ-מעיק לי בחיים זה שמנסים לקחת את החופש שלי זין אני לא מחוייבת לכלום אני לא מחוייבת לאף אדם אני לא מחוייבת לאף דבר אם מישהו רוצה להיות איתי בקשר יותר ממה שאני רוצה שיתקע עם הרצון שלו זה לא קשור אלי רק אליו שילך להזדיין ההוא שרצה לצאת איתי שילך להזדיין הבחור שרצה להיות ידיד שלי שילכו כולם לאונן ביחד ויעזבו אותי בשקט!!! זהו הצלחתי להקל על עצמי קצת אני לא מחוייבת לכלום!
 

אורלי_ל

New member
תהיי נחמדה, לפחות תגידי להם

שגם ייהנו מזה
 

deep ocean

New member
מאיזו בחינה אני מפתיעה? :)

תהיה ספציפי בשביל שאני אבין למה התכוונת... :)
 
ההא,מיכל

את כל כך מצחיקה אותי לפעמים בהודעות שלך שהייתי חייב להגיב כאן,למרות שאינני כותב בפורום הזה. אבל הודעות דומות היית יכולה לכתוב גם בפורום להרגיש טוב. כיוון שכך הגבתי. בכל מקרה,רציתי לשאול אותך(טוב,טוב,לא להתעצבן) אפשר להיות ידיד שלך?. אני באמת לא מהידידים הנודניקים. אני מצלצל רק תריסר פעמים ביום.
 

deep ocean

New member
:) חהחחה

"אני באמת לא מהידידים הנודניקים. אני מצלצל רק תריסר פעמים ביום..." אפשר תמיד לנסות
 

אורלי_ל

New member
היי מיכל

נו שיחררת קיטור? אני לא רוצה לחטוף כרית בעין או משהו
תשמעי, אני לא מאמינה שהכל הכל לגמרי תלוי בנו. ויש אנשים שמוצצים את האנרגיה. נראה לי שאת כועסת על עצמך שאת עדיין לא מושלמת והגעת למצב של כסח עם אמא שלך. וכנראה שעוד לא פתרת הכל עם אמא שלך, אז סבלנות. אמא שלי היתה אומרת "אלוהים לא הכניס את כל הימים לתוך שק" (תרגום חופשי ברומנית. כשהייתי ילדה לא הבנתי מה היא רוצה, וזה פשוט אומר - סבלנות...
וגם למדת שיעור - לא לחפש דירה עם אמא שלך!
אולי יש אנשים אחרים שאת יכולה להיעזר בהם ויהיה לך יותר נוח. anyway בהצלחה! אורלי
 

deep ocean

New member
חחהחהחה כן נרגעתי קצת :)

אני כן מאמינה שהכל תלוי בנו! אוקיי, ברור שיש אנשים שיותר מוצצים אנרגיה אבל אני אחראית לא: -להיות איתה בקשר הדוק -לא לקבל עזרה ממנה ברגע שאני מודעת למהות שלה כאדם האחריות שלי היא לא להיכנס איתה לקטעים שיזיקו לי ואני הרי יודעת מה טוב לי ואני יודעת מה לא כדאי לי לעשות איתה ואני גם יודעת איך הגעתי למצב הזה הייתי חלשה מבחינה פיזית (נסעתי כל השבוע מהבית עד תל אביב, וחזרתי ממש מאוחר כל יום) באותו הרגע שהיא הציעה את העזרה, זה היה נראה לי כמו רעיון טוב-שהיא ואבא שלי יעזרו לי קצת, ואז אני לא אצטרך לראות את כל הדירות לבד אבל בדיעבד-יש דברים שצריכים לזכור ואמא שלי לא השתנתה בשנים האחרונות כך שההצעה שלה-לא יכולה להיגמר טוב :) אני יודעת שעשיתי המון התקדמות עם אמא שלי מערכת היחסים שלי איתה הייתה ממש על הפנים לפני כן אבל עדיין יש לי דרך ארוכה איתה אני לא כועסת שהמצב אינו מושלם כי זה טבעי דברים לא משתנים תוך כמה ימים אני מאד גאה בהישגים שעשיתי איתה כרגע איני כועסת על עצמי אבל אני כן כעסתי מקודם ששכחתי מהי המהות של אמא שלי וכעסתי שנתנתי לעצני להיפגע על ידה שוב בזמן שיכולתי למנוע את זה בכל אופן למדתי מזה לא לשכוח את מה שכבר ידעתי בעבר.... :) באהבה מיכל
 

Kiru

New member
למיכל.

אני לא מאמין שאפשר בצורה ישירה לבחור אם להיפגע או לא; זה לא כל כך פשוט, הלוואי וזה היה. אבל אפשר, לדעתי - עם קצת מאמץ - להעמיד כל דבר במקום שמגיע לו. פשוט תזכירי לעצמך שבסופו של דבר, השליטה היא שלך. את לא צריכה לריב איתה, אפילו לא להתווכח. היא מנסה להעמיד אותך בפני עובדות? לקבוע לך דברים? שתנסה. אז מה. הרי מי שמחליט בסוף מה לעשות זאת את, למרות כל המשחקים הפסיכולוגיים שלה. היא לא יכולה לקבוע לך כלום, לא יכולה להכריח אותך לעשות כלום. רק להגיד. אז שתגיד. תתעלמי. נכון כיף להיות בשליטה?
אבי
 

deep ocean

New member
:) ואני משוכנעת שכן בוחרים

האם להיפגע אם לא זאת אחת מהאמיתות הכי גדולות של החיים אנחנו בוחרים האם לשמוח אנחנו בוחרים האם להיפגע אנחנו בוחרים האם להיות עצובים אנחנו בוחרים איך חיינו יראו אנחנו בוחרים האם להיות ספונטנים אנחנו בוחרים האם להיות אדישים אנחנו בוחרים האם להיות אמני קונג פו אנחנו בוחרים האם להיות חוקר מפורסם אנחנו בוחרים האם נהיה עורך דין אנחנו בוחרים האם נהיה מוקפים בחברים אנחנו בוחרים האם נרפא אנשים אנחנו בוחרים איך יראו חיינו ומה נעשה איתם :) זה מתבטא בכל שניה של חיינו. דוגמא מאד קטנה: יכולתי לבחור עכשיו להיות בבאסה למשך כמה ימים יכולתי לבחור לצחוק מאמא שלי יכולתי לבחור להעלב ממנה יכולתי לבחור לכעוס ממנה יכולתי לבחור להיות אדישה אליה יכולתי לבחור בלשמוע אותה ולהגיד לה- לא תודה על העזרה, בלי להתבאס וכו´ יכולתי לבחור ולהסכים איתה יכולתי לבצע המון בחירות כל שנייה בחיינו היא בחירה סליחה-זוהי השאיפה רוב האנשים חיים באופן אוטומטי עושים דברים ללא מודעות הם לא בוחרים האם ללכת לים הם ילכו לים כי חברים שלהם הולכים השאיפה שלי-היא לבחור דבר אותו אני מיישמת בחיי לפעמים גם לי יש מעידות אני בחרתי לכעוס מאמא שלי, למרות שזאת לא בחירה במובן הטהור שלה-אני כעסתי באופן אינסטנקטיבי, באופן מתוכנת. כרגע אני כבר לא כועסת מתוך בחירה! :)
 

Kiru

New member
אם זה מה

שגרם לך להפסיק לכעוס, אז סבבה... מי אני בכלל שאגיד לך שאי אפשר?!?!
 

~דויד~

New member
אז מה המצב?

סתם... מיכלי, המצב הטבעי שלנו הוא להיות מאושרים תמיד, כלומר אם אינך מאושרת, אז היי מאושרת. את עצבנית? אז תוציאי, תוציאי הכל.... אבל תהני מלהיות עצבנית ביי מתוקה
 

deep ocean

New member
וואלה

ליהנות מלהיות עצבנית? לא יודעת זה די הפר לי את האיזון..... אוהבת! מיכל :)
 

אשכר

New member
לשאלתך,

המצב אצלי זהה. הפתרון שלי לא טוב בשביל כולם. הוא עובד בשבילי, אבל אני לא יודע אם אני לא גורם לעצמי נזק, סאנקארות, וכו´. (תגובות ענייניות יתקבלו בברכה מכל מי שקורא) אני משתמש באכזריות, חמלה, ואטמי אוזניים. נתחיל מאטמי אוזניים. יש כמה סוגים: שעווה, סיליקון, וספוג. אני מעדיף את הספוג מכמה סיבות. יש כמה סוגים של ספוג: רכים יותר, פחות, עם צורה גלילית או קונית. עדיף את אלו שחוסמים כמה שיותר רעש (33NRR), ועם מרקם עדין, כדי לא לגרום לתעלת השמע שיפשוף. לפני השימוש כדאי להרטיב בקצת מיים, כי אז היעילות גדלה בסדר גודל. (דרך אגב, אני רציני.) שלב ב´: שבי בסלון, יד אחת עם סנדביץ´, ורגל על השולחן, ותראי טלויזיה. כלומר, אל תעשי שום דבר במיוחד כדי להרגיז, אלא מה שבא לך והגיוני לך לעשות. החיים מספיק קשים ואנחנו לא מחפשים סיבה למלחמות נוספות. עכשיו בא הקטע המעניין: האמא באה ומתחילה להתאים את עצמה לנקודת התפיסה של חברותיה (מה שנקרא נקודת המאסף): (1) "למה את לא עושה משהו עם עצמך" (2) "הבת של צילה לא שמה רגליים על השולחן" וגם לדאוג שנקודת המאסף שלה תשאר יציבה ומקובעת. יציבות התפיסה של אמא שלך תלויה בסדר וניקיון הפיזיים של הבית שלה. אם הבית יראה אחרת, התפיסה תתערער, וע"י כך תתערער גם דעתה. דוגמאות: (1) "את מבלגנת לי את הבית" (2) "יש פרורים על הספה!" (אני עדיין לא צוחק בכלל. רציני כל הדרך) עכשיו זה הקטע הקשה (אבל מ ה ז ה מ צ ח י ק) את מסתכלת על אמא שלך, אין לך מושג מה היא אומרת, אבל פתאום את רואה אותה מצווחת ככרוכיה (לא יודע מה זה כרוכיה) ומנסה להגן על נקודת התפיסה בנפנופי ידיים. זה פאתטי. עומד מולך אדם פאתטי. את מסתכלת עליו, מבינה את התהליכים שעוברים עליו, וכמה הוא שבוי בהם, ונמלאת חמלה. את מבינה, לעומק נשמתך, מה קורה כאן, ומרגישה את ההבנה הזאת על בשרך. לי אישית זה כאב, זה כיווץ אותי, במצח, בכתפיים, נעצרו לי דמעות בגרון, התקשתה לי הבטן. זה סוגר, לא נעים. אבל צריך להבין ולא להגיב. (לא להגיב, כלומר לא ליצור תחושות נגד, לא להתכווץ, וכו´) אחרי פעמיים שלוש, הבנת את הקטע, חמלה חמלה, אבל בוא נתקדם עם החיים שלי, כי אין לי מספיק אנרגיה לטפל ולעזור לכל האנשים שזקוקים לעזרה, אפילו לא לאדם אחד. זה נורא קשה. "תסתדרי לבד, אמא, אני צריכה לעזור לעצמי", ואת חוזרת לראות טלויזיה (יש פרק 5412 ב"היפים והאמיצים", ג´ולי מנסרת לג´ואי את הרגל, ג´ורג´ מאבד את הילד, וכו´) (טוב, עכשיו התחלתי קצת לצחוק: "היפים והאמיצים" זה התמכרות חולנית, ושום תרוץ בעולם לא מצדיק בהיה בשרץ תראי ערוץ 8) תופעות לוואי: יכול להיות שתתחילי לבכות. יכול להיות שתתחילי לצעוק. אולי על אמא. אולי על הסנדויץ´. אז תני לזה. אמנם, אמא תבוא ותנסה להשתלב במצב החדש, אבל אנחנו בוכים לעצמנו. לא משתפים, כי בכי זה דבר אישי, פיזי, אוטונומי, וכמה שאנחנו לא קרובים לאמא, הגרון שלנו הוא לא הגרון של אמא, ושם הדמעות צריכות שחרור. מקווה שהבהרתי את הנקודה שלי על חמלה, נקודת תפיסה, ואכזריות.
 

deep ocean

New member
תודה מתוק :)

וואלה העלית את התסריט מספר 1 שיעצבן את אמא שלי: 1. גם לשים רגלים על השולחן היקר הפוצי מוצי שלה מה קרה שאני אשים עליו רגלים???? הרגלים שלי בטח יזהמו את העץ חהחחהחהחהחהחהחה
מיכל מתיישבת ושמה את רגליה הצחורות על השולחן הרגלים של מיכל על השולחן????? התיאור הדמיוני הזה הביא לי עכשיו טונות של צחוקים!!!! חהחחהחה 2. לאכול בסלון???????????????????????? מיכל אוכלת בסלון ומזהמת את הרצפה בפירורי האוכל שלה??? היא פשוט מזהמת את הסלון הנקי והיפה לאכול ב...סלון???? זה חוק בל יעבור בבית שלי האאאאאאאאאאאאאא אוקיי למה לי לעשות את זה? אה, לחוש רחמים כלפי אמא שלי??? אני מצליחה לחוש כלפיה חמלה כאשר אני צלולה ומודעת מבלי לעשות את הדברים הנ"ל אני לא רואה שום עניין לעשות את זה על אמת אני יודעת איך אמא של תגיב ואני כבר חשה חמלה מהידיעה אלו רגשות עוברים לה בפנים אני הצלחתי לשפר את היחסים שלי עם אמא שלי מזה שהצלחתי לחוש חמלה כלפיה לפעמים יש לי מעידות... :) תודה על ההצעה אני מעדיפה לוותר עליה ואני בכיתי כאשר עשיתי את השיחה ההיסטורית עם אמא שלי ושם חשתי לראשונה חמלה כלפיה וראיתי אותה פתאום כאדם ולא כאמא שלי.
 
למעלה