איך ״שוהים״ ברגש?

[The new me9]

איך ״שוהים״ ברגש?

איך ״שוהים״ ברגש?


אני כבר כמה זמן נמצא בטיפול. בעיות בזוגיות היו אחד הנושאים שדברנו עליהם.

הפסיכולוג המליץ לי כמה פעמים:
*לשהות ברגע וברגש. לעצור לבחון מה אני מרגיש. בלי לקפוץ למסקנות. בלי לקפוץ לתכלית.
*לעצור ולשאול עצמי שאלות שקשורות לרגש בייחוד אם הן חסרות תכלית. משם הוא טוען אלמד הרבה על עצמי בהפתעה.
*לתאר בכמה שיותר רגשות שונות את מה שאני חש.

להתחבר לרגש יותר. לנתח אותו יותר. לשהות בו יותר.
לעצור. לשהות. אבל לנתק מחשבה.


הכל טוב ויפה. אבל אני לא בטוח איך לעשות זאת.
ברור לי שאיש לא מכיר אותי פה ולא יוכל לתת לי פתרון בית ספר או שיטת פעולה.
אבל אני שואל באופן כללי איך אתם בתור מטפלים/מטופלים מתרגמים את הסיסמאות האלה למעשים? או לפחות לתרגול מעשי.

אתן דוגמא-
רבתי השבוע עם בן הזוג שלי. שוחחנו על הפסקה זמנית. הפרדת כוחות. איש איש בביתו.

באותו רגע הציפו אותי המון רגשות. עצב. פחד. שינאה. נקמנות. יוהרה.
הרבה אגו.

אבל לאחר 15 דקות התחילו לרוץ בראש מחשבות רציונליות. רציונלזציה של האירועים. עדיף ככה. אני יכול להנות מעולם הרווקים. לא ככ התחברתי לחברים שלו. ועוד כל מיני תירוצים.

איך אני יכול להכריח את עצמי להניח בצד מחשבות ולחזור לנתח רגשות או להפתיע את עצמי בלהרגיש סיטוציות שונות שלא באות בתלם?

 

[דר סרגיו מרצבסקי]

לשהות עם הרגשות

איך ״שוהים״ ברגש?


אני כבר כמה זמן נמצא בטיפול. בעיות בזוגיות היו אחד הנושאים שדברנו עליהם.

הפסיכולוג המליץ לי כמה פעמים:
*לשהות ברגע וברגש. לעצור לבחון מה אני מרגיש. בלי לקפוץ למסקנות. בלי לקפוץ לתכלית.
*לעצור ולשאול עצמי שאלות שקשורות לרגש בייחוד אם הן חסרות תכלית. משם הוא טוען אלמד הרבה על עצמי בהפתעה.
*לתאר בכמה שיותר רגשות שונות את מה שאני חש.

להתחבר לרגש יותר. לנתח אותו יותר. לשהות בו יותר.
לעצור. לשהות. אבל לנתק מחשבה.


הכל טוב ויפה. אבל אני לא בטוח איך לעשות זאת.
ברור לי שאיש לא מכיר אותי פה ולא יוכל לתת לי פתרון בית ספר או שיטת פעולה.
אבל אני שואל באופן כללי איך אתם בתור מטפלים/מטופלים מתרגמים את הסיסמאות האלה למעשים? או לפחות לתרגול מעשי.

אתן דוגמא-
רבתי השבוע עם בן הזוג שלי. שוחחנו על הפסקה זמנית. הפרדת כוחות. איש איש בביתו.

באותו רגע הציפו אותי המון רגשות. עצב. פחד. שינאה. נקמנות. יוהרה.
הרבה אגו.

אבל לאחר 15 דקות התחילו לרוץ בראש מחשבות רציונליות. רציונלזציה של האירועים. עדיף ככה. אני יכול להנות מעולם הרווקים. לא ככ התחברתי לחברים שלו. ועוד כל מיני תירוצים.

איך אני יכול להכריח את עצמי להניח בצד מחשבות ולחזור לנתח רגשות או להפתיע את עצמי בלהרגיש סיטוציות שונות שלא באות בתלם?

לשהות עם הרגשות
תודה רבה רבה על הכניסה המעניינת והמאתגרת.
הנושא שאתה מעלה הוא נושא מרכזי גם בטיפול CBT. טיפול CBT נתפס בציבור ולפעמים אצל מטפלים כטיפול שכלתני העוסק בתיקון המחשבה והתאמת הרגש לשבלונות הגיוניות פשטניות.
ובכם, המציאות הנפשית והמוחית היא הרבה יותר מורכבת מהמחשבה הפשטנית האומרת ש"מחשבה יוצרת רגש". המציאות המוחית והנפשית היא של קיום מערכות, או רשתות של מידע המופעלות ביחד באיזורים שונים של המח, כאשר מערכת אחד מנסה גם להשתלט על השנייה. כך מוכרות מערכות מוחיות/נפשיות הדוחפות לעשייה, למימוש דחפים ומערוכות קליפתיות אחרות, האחריות על ריסון והשהיית הסיפוק המיידי. מערכות אלו מכונות "מערכת הלך על זה" מול "מערכת עצור".
את הסבך המורכב של רשתות תגובה לא תמיד אפשר להתיר ו"להרגיע" על ידי ניסיון לחזק את המערכת הקליפתית של המח, מערכת האמונה על ה"היגיון". לעומת זאת כאשר אנו לא עושים כלום, מלבד להתבונן בתופעות המתרחשות, אז המודעות שלנו מתחילה לעשות את העבודה.
מעצם ההתבוננות במתרחש באופן לא שיפוטי, דברים מתחילים להתבהר ולהשתנות. זאת הסיבה שהשהות עם הרגש יכולה מאד מאד לעזור.
לגבי ה"שיטה" כיצד לעשות זאת, אני דווקא כן אציע לך פתרון בית ספר: הטכניקה היא מדיטציה וקשיבות (mindfulness).
אימון עצמי בקשיבות יכולה בהחלט לשנות את דפוסי התגובה האוטמוטיים.
עוד על כך תוכל לקרוא בספרי "רגשות, מערכת הפעלה".
ממליץ בחום לנסות להירשם לקורס מכונה MBSR זה קורס של שמונה מפגשים שבהם לומדים קשיבות.
בהצלחה

 

[מוכרחים להיות שמח4]

משהו לא מסתדר לי

לשהות עם הרגשות
תודה רבה רבה על הכניסה המעניינת והמאתגרת.
הנושא שאתה מעלה הוא נושא מרכזי גם בטיפול CBT. טיפול CBT נתפס בציבור ולפעמים אצל מטפלים כטיפול שכלתני העוסק בתיקון המחשבה והתאמת הרגש לשבלונות הגיוניות פשטניות.
ובכם, המציאות הנפשית והמוחית היא הרבה יותר מורכבת מהמחשבה הפשטנית האומרת ש"מחשבה יוצרת רגש". המציאות המוחית והנפשית היא של קיום מערכות, או רשתות של מידע המופעלות ביחד באיזורים שונים של המח, כאשר מערכת אחד מנסה גם להשתלט על השנייה. כך מוכרות מערכות מוחיות/נפשיות הדוחפות לעשייה, למימוש דחפים ומערוכות קליפתיות אחרות, האחריות על ריסון והשהיית הסיפוק המיידי. מערכות אלו מכונות "מערכת הלך על זה" מול "מערכת עצור".
את הסבך המורכב של רשתות תגובה לא תמיד אפשר להתיר ו"להרגיע" על ידי ניסיון לחזק את המערכת הקליפתית של המח, מערכת האמונה על ה"היגיון". לעומת זאת כאשר אנו לא עושים כלום, מלבד להתבונן בתופעות המתרחשות, אז המודעות שלנו מתחילה לעשות את העבודה.
מעצם ההתבוננות במתרחש באופן לא שיפוטי, דברים מתחילים להתבהר ולהשתנות. זאת הסיבה שהשהות עם הרגש יכולה מאד מאד לעזור.
לגבי ה"שיטה" כיצד לעשות זאת, אני דווקא כן אציע לך פתרון בית ספר: הטכניקה היא מדיטציה וקשיבות (mindfulness).
אימון עצמי בקשיבות יכולה בהחלט לשנות את דפוסי התגובה האוטמוטיים.
עוד על כך תוכל לקרוא בספרי "רגשות, מערכת הפעלה".
ממליץ בחום לנסות להירשם לקורס מכונה MBSR זה קורס של שמונה מפגשים שבהם לומדים קשיבות.
בהצלחה

משהו לא מסתדר לי
מצד אחד הפסיכולוג שלי אומר לי לשהות. לנתק פרשנות.
את מוסיפה: להתבונן בצורה אובייקטיבית.
&nbsp
&nbsp
מצד שני- הוא מייעץ לי לחשוב על פרשניות שונות לאירוע שקורה.
אם נניח רבתי עם הבן זוג. אני יכול להבין את הצד של כל אחד מאתנו. אני באמת מבין.
אם אתנצל ואחזור אליו - אני למעשה מוותר על הצד שלי. זה עניין של דרך חיים.
אנחנו מושכים לכיוונים שונים.
&nbsp
הרציונלזציה של המחשבות - נועדו לרכך נפילה של בני אדם. זה מנגנון אנושי.
להתעלם מהן או להניח אותן בצד זה כמו לבקש ממישהו לא לבכות שכואב לו

 

[דר סרגיו מרצבסקי]

לשהות עם הרגשות

משהו לא מסתדר לי
מצד אחד הפסיכולוג שלי אומר לי לשהות. לנתק פרשנות.
את מוסיפה: להתבונן בצורה אובייקטיבית.
&nbsp
&nbsp
מצד שני- הוא מייעץ לי לחשוב על פרשניות שונות לאירוע שקורה.
אם נניח רבתי עם הבן זוג. אני יכול להבין את הצד של כל אחד מאתנו. אני באמת מבין.
אם אתנצל ואחזור אליו - אני למעשה מוותר על הצד שלי. זה עניין של דרך חיים.
אנחנו מושכים לכיוונים שונים.
&nbsp
הרציונלזציה של המחשבות - נועדו לרכך נפילה של בני אדם. זה מנגנון אנושי.
להתעלם מהן או להניח אותן בצד זה כמו לבקש ממישהו לא לבכות שכואב לו

לשהות עם הרגשות
אני לא יורד לסוף דעתך. מחשבות הן דבר חשוב וזאת אחת הדרכים שלנו להבין את העולם
יחד עם זאת לפעמים, אנו נתקעים במעגל של מחשבות מעגליות בלתי פוסקות, או שנתפסים במחשבה מסוימת שגורמת לנו להרגיש רגשות קשים, בלתי תפקודיים.

כל עוד שהמחשבות מובילות אותנו לכיוונים רגשיים, התנהגותיים, בין אישיים מספקים, שאנו מרוצים מהכיוון שלנו בחיים, אין שום בעיה, לא צריך לא מדיטציה ולא CBT ולא כלום, רק לחשוב את המחשבות, לחוש את הרגשות ולזרום איתם.

אך, כאשר המחשבות שלנו, מביאות אותנו לחוש רגשות לא תפקודיים וכתוצאה מכך לסבר ולהתנהגויות בלתי תפקודיות שבדיעבד (או אפילו תוך כדי המעשה) פוגעות בנו, אז יש מקום לעשות משהו במודע עם זה.

למשל אם בן הזוג שלך אומר לך משהו יומיומי, למשל "יש כתם על החולצה שלך" ואתה מתחיל לכעוס בצורה לא פרופורציונלית עליו ומזה מתפתח ריב מפה עד הודעה חדשה... אז במקרה כזה כנראה שמשהו לא זרם כמו שצריך. אז במקרה כזה, אתה יכול לשבת עם עצמך ולנתח את המקרה בשתי צורות, או בצורת CBT: לכתוב את המחשבות, להעמיד סימני שאלה ולזהות את טעויות החשיבה (למשל במקרה הזה "קפיצה למסקנות", כי חשבתה, לדוגמא, "הוא מנסה להתנשא מעלי".

דרך אחרת היא לשהות עם רגש הכעס, להתבונן בו בסקרנות באופן לא שיפוטי. בשיטה זאת התובנות צומחות מאליהן, מתוך ההתבוננות.

התוצאה תהיה קרוב לודאי דומה, אתה תבין שהפירוש שלך להערה שלו היה מוגזם והתגובה שלך לא תואמת. בנוסף לכך בשתי השיטות תוכל להתחיל להבין מאיפה זה בא לי, כיצד תגובתך מתקשרת לילדותך, לדפוסי אישיות שלך וכדומה.

שתי השיטות תוכלו להוביל אותך, בסופו של דבר לשיפור דרכי החשיבה וההתנהגות שלך.