איך ״שוהים״ ברגש?

[The new me9]

איך ״שוהים״ ברגש?

אני כבר כמה זמן נמצא בטיפול. בעיות בזוגיות היו אחד הנושאים שדברנו עליהם.

הפסיכולוג המליץ לי כמה פעמים:
*לשהות ברגע וברגש. לעצור לבחון מה אני מרגיש. בלי לקפוץ למסקנות. בלי לקפוץ לתכלית.
*לעצור ולשאול עצמי שאלות שקשורות לרגש בייחוד אם הן חסרות תכלית. משם הוא טוען אלמד הרבה על עצמי בהפתעה.
*לתאר בכמה שיותר רגשות שונות את מה שאני חש.

להתחבר לרגש יותר. לנתח אותו יותר. לשהות בו יותר.
לעצור. לשהות. אבל לנתק מחשבה.


הכל טוב ויפה. אבל אני לא בטוח איך לעשות זאת.
ברור לי שאיש לא מכיר אותי פה ולא יוכל לתת לי פתרון בית ספר או שיטת פעולה.
אבל אני שואל באופן כללי איך אתם בתור מטפלים/מטופלים מתרגמים את הסיסמאות האלה למעשים? או לפחות לתרגול מעשי.

אתן דוגמא-
רבתי השבוע עם בן הזוג שלי. שוחחנו על הפסקה זמנית. הפרדת כוחות. איש איש בביתו.

באותו רגע הציפו אותי המון רגשות. עצב. פחד. שינאה. נקמנות. יוהרה.
הרבה אגו.

אבל לאחר 15 דקות התחילו לרוץ בראש מחשבות רציונליות. רציונלזציה של האירועים. עדיף ככה. אני יכול להנות מעולם הרווקים. לא ככ התחברתי לחברים שלו. ועוד כל מיני תירוצים.

איך אני יכול להכריח את עצמי להניח בצד מחשבות ולחזור לנתח רגשות או להפתיע את עצמי בלהרגיש סיטוציות שונות שלא באות בתלם?

 

[תמר דגן 1]

מה זה אומר לשהות ברגש?

שלום לך the new me9, נראה לי שבחרת לעצמך כינוי מעולה. עוד לפני שהבנת מה מתבקש ממך, כבר הצלחת למלא היטב את המשימה. אני לא יודעת אם החוויה חדשה לך או רק השם שלה, אבל אני רוצה לבשר לך, כי במשך 15 דקות "שהית" ברגש, וגם הצלחת לזהות מספר רגשות בבליל התחושות שלך. זה יפה מאוד. רק אחרי 15 דקות הגיעו ההסברים והרציונליזציות. לדעתי אתה יכול לספר למטפל שלך שהצלחת לשהות ברגש 15 דקות, ולזהות מספר רגשות, ומכאן לקבל את המשימה הבאה. ב-ה-צ-ל-חה!!!

 

[מוכרחים להיות שמח4]

תודה רבה (ניק נוסף שלי) אבל לדעתי הזמן הקצר לא מספיק עמוק

כמו שהמטפל מציע לי

 

[ladybug4NLP]

רגש שה כמו כל "שריר" שיש לתרגל אותו

15 דקות זה המו וכל הכבוד-אז כדאי להמשיך ובכל פעם הזמן יתארך יותר ויותר.

בהצלחה

 

[מוכרחים להיות שמח4]

יש טיפים להאריך לפעם הבאה?

 

[נעמי טאובר]

כשעולים רגשות קשים

שלום לך מוכרחים להיות שמח
כשעלו הרגשות וידעת לזהות אותם- תוכל לרשום לעצמך את שמותיהם, לבדוק עם תחושות הבטן אם זיהוי הרגשות מדוייק, ולבחון כל אחד מהם- למה הוא עלה, אם יש עוד משהו מאחוריו, (למשל: מאחורי הכעס יכול להתגלות פחד) מהם תחושות הגוף כשהרגש עולה. העניין הוא לא רק להשאר עם זה זמן, אלא לא להסיח את הדעת מהרגשות ולא לברוח מהם בגלל הקושי, כדי לעבד אותם- להבין ולשאת אותם.
אם תרצה לעשות עבודה משמעותית בעניין, טכניקה מעולה לכך נקראת "התמקדות"(focusing). יש ספרון דקיק בשם התמקדות שתורגם לעברית, של מפתח השיטה, פסיכולוג בשם יוג'ין ג'נדלין. מומלץ מאד לעשות עבודה זו בשניים
(הספר מסביר איך) וזה יכול להיות גם תהליך מאד מקרב..

 

[מוכרחים להיות שמח4]

תודה

מצטער שאני שואל. אבל מה התכלית?
גם אם אמנה את כל הרגשות ואראה קשת רחבה.
&nbsp
זה יעזור לי לקבל החלטות בחיים?
זו המטרה?

 

[נעמי טאובר]

המטרה בהגדלת היכולת לשהות עם רגשות קשים

לשום מוכרחים להיות שמח4
נניח שרבת עם חבר, ועולים הרגשות בדומה למה שתיארת: עלבון, כעס, חרדה, ועוד.
ואתה בורח מהם ואחרי זמן קצר מעסיק את עצמך במשהו אחר ונרגע/שוכח. ייתכן שמכאן תקפוץ למסקנה שהחבר לא כל כך חשוב, כי הרי מהר נעלמו הרגשות הקשים בגלל עמדתו המנוגדת, ואפילו אפשר להפרד ממנו ללא מחיר רגשי גבוה, ולחזור ל"אזור הנוחות" שבו אתה לא בסכנת פגיעה. זו כמובן תהיה טעות.
תיארי זאת בצורה מוקצנת וסכימאטית לצורך ההסבר.
כאשר אתה מגדיל את היכולת לשהות עם הרגשות כדי לברר אותם, אפשר להתחיל לחשוב: "ממה נפגעתי? האם זה באמת מוצדק שנפגעתי? אולי לא הבנתי נכון, איך זה מתיישב עם מה שאני מכיר מהחבר? מה הפחיד אותי? איזה תסריטים יש לי בראש לגבי מצבי עימות ואי הסכמה שבגללם מתעוררת חרדה? האם הם מציאותיים במצב הנוכחי? " וכך הלאה.
כמובן שחלק מעבודה מסוג זה קל יותר לעשות בעזרת פסיכולוג, אבל אפשר ללמוד את דרך ההסתכלות ולהפנים אותה כיכולת שלך. היכולת להכיל את הרגשות ולשהות איתם כדי לברר אותם, עוזרת מאד להרחיב את כוחות הנפש ויש בה רווחים גדולים ליחסים בינך לאחרים ובינך לבין עצמך. כמובן שכך אפשר לקבל גם החלטות שקולות יותר, המתבססות על תמונה יותר מלאה ועשירה של עצמך ושל המציאות.

 

[מוכרחים להיות שמח4]

תודה רבה

אני מאוד מתחברת למה שרשמת. וזה אכן תהליך שקרה לי.
&nbsp
שתי שאלות:
1. האם זה לא טבעי לחשוב רציונלית כדי לרכך נפילה? ואם כן- הדחייה של הניתוח הרציונלי הוא למעשה פוגע בי. לא?
&nbsp
2. ״ייתכן שמכאן תקפוץ למסקנה שהחבר לא כל כך חשוב, כי הרי מהר נעלמו הרגשות הקשים בגלל עמדתו המנוגדת, ואפילו אפשר להפרד ממנו ללא מחיר רגשי גבוה״
&nbsp
אם אחייה בקונספרציה עצמית. האם אני יוצר מציאות מדומה. האם הניתוח שלי מעוות את המציאות.
&nbsp
איך אוכל להבחין כשזהו המצב האמיתי. כלומר שבאמת אין לי רגש חיובי עוד לאותו בן זוג? שאני באמת רוצה להמשיך הלאה. כלומר- איך מזהים שלא מדובר בתסמונת האישה המוכה שחוזרת לבעלה?

 

[מוכרחים להיות שמח4]

או לחילופין: איך אדע אם הגעגוע אמיתי או מתוך הרגל שהיה?

 

[מרתה אולוביץ]

אני חושבת ש 15 דקות זה המון זמן!

והנה הצלחת כבר בפעם הראשונה.
אני חושבת שאתה צריך להיות גאה בכך ולא להלקות את עצמך שזה לא מספיק זמן או לא מספיק עמוק.

 

[niva99]

המחשבה קודמת לרגש - משפיעה עליו ומעצבת אותו

לשהות ברגש ולנתק את המחשבות האוטומטיות זה מעט בלתי אפשרי.
מה שכן ניתן לעשות לפי מודל "מחשבה->רגש-> מעשה
הוא לנסות ולשבור עיוותי חשיבה מסויימים דוגמת "או הכל או כלום"
"שחור או לבן", אם נכשלתי במשהו קטן אז אני כשלון וכד'.
&nbsp
[המחשבות שרצו לך בראש הן דבר טיבעי - כעת רק נותר לבדוק את אמיתותן והאם הן משרתות אותך או פוגמות בך].
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[תמר דגן 1]

בשביל מה זה טוב לשהות ברגש?

שלום לך מוכרחים להיות שמח4,

בסופו של תהליך, ההחלטות שלך בהחלט עשויות להיות ממקום יותר עשיר ושלם, ובתקווה שגם יותר נכון, אם יקחו בחשבון גם רגשות ולא רק רציונל.
אבל בשלב קודם, כפי שהמטפל שלך אמר - המטרה היא שתכיר את עצמך, כולל את הבחירות וההחלטות שלך, טוב יותר. כי אדם מורכב גם מרגשות, גם מתחושות גוף, גם מזכרונות, גם מאינטואיציה, ולא רק מממחשבות הגיוניות.

ההמלצות הנהדרות שניתנו לך, כוללות חיבור לכל ערוצי התקשורת שלנו עם עצמנו:
- לרשום את שמת הרגשות: כמה שיותר יותר טוב
-לזהות רגשות נוספים המתקשרים לרגש שזוהה: רגש מזין (למשל כעס הוא תכופות תוצר של עצב או תסכול. נקמנות עשויה להיות תוצר של תחושת חוסר אונים או אבדן שליטה); רגש כיסוי (למשל יוהרה באה הרבה פעמים לכסות תחושת נחיתות); רגש נילווה (למשל עצב בא תכופות יחד עם בדידות), וכו'.
-לאתר את המקום בגוף אליו קשור הרגש הזה, ולתאר בדיוק התחושה בגוף (צורה, צבע, גודל, מרקם), ולשהות עם התחושה הזו בגוף. שים לב מה קורה לתחושה: מתחדדת/ מתכהה/ קטנה/ גדלה/ משנה צבע/ מתרחקת/ מתערפלת?
-לצוד את המחשבות שהניעו את הרגש (למשל: המחשבה "אני לא ראוי לאהבה שלו" עלולה להוביל להכללה של "אני לא ראוי לאהבה", ומחשבה זו עלולה להביא לרגש של יאוש. המחשבה: "עכשיו אני אהיה לבד", או: "לא תהיה לי עוד אהבה כזו", עלולה להביא לרגש של פחד, וכו').

בנוסף, תוכל לשאול את עצמך:
- מתי עוד הרגשתי רגש דומה?
- מתי עוד חשתי כך בגוף?
-מתי עוד חלפה במוחי מחשבה כזו?

אי אפשר באמת לשהות ברגש נטו יותר מדי זמן.
כאשר עושים את עבודת החקירה הזו של רגשות, השהיה בן תהיה ארוכה יותר.
המטרה בשלב זה: להכיר את עצמך, רגשותיך ונפשך - טוב יותר.
בסופו של דבר, טוב שמגיעות המחשבות הרציונליות. שקיעה ברגשות נטו איננה בריאה.
אבל גם אז, אתה יכול לחקור קצת את מחשבותיך.
שאל את עצמך: מאיפה עוד אני מכיר את עצמי רץ למסקנות כגון: עדיף להיות לבד, או הסברים כגון: לא התחברתי עם החברים שלו?

ואם תרצה תוכל לחזור שוב אל הרגש ולשאול את עצמך: ואיך אני מרגיש עכשיו? האם המחשבה הזו הקלה עלי? האם זה אמיתי או בריחה מלהרגיש?

המטרה העיקרית בהוראה: לשהות עם הרגש, היא לא לברוח ממנו. לא להתכחש לקיומו. לתת לו מקום. להכיר בו. להוקיר אותו. גם הוא חלק מאיתנו. רגש בא לספר לנו משהו על עצמנו. לעיתים להזהיר אותנו. לעיתים הוא השרדותי. בוא נקשיב לו.

 

[מוכרחים להיות שמח4]

תשובה מעשירה ומלמדת

אנסה לקרוא את התשובה שלך שוב כדי להטמיע
&nbsp
אבל כמה דברים צצו לי:
״האם זה אמיתי או בריחה מלהרגיש?״
איך אדע לענות על שאלה כזו?
איך אדע אם הניתוק הרגשי מהבן זוג הוא בגלל בריחה שכלתנית שלי
או שבאמת נפל לי אסימון שמוטב להפסיק את מערכת היחסים?
&nbsp
תוכלי בבקשה להסביר איך שאלות כאלה,
יכולות לעזור לי להבין מה הרגש שלי כלפי אירוע מסוים?
&nbsp
- מתי עוד הרגשתי רגש דומה?
- מתי עוד חשתי כך בגוף?
-מתי עוד חלפה במוחי מחשבה כזו?

 

[מוכרחים להיות שמח4]

מחדד שאלה: איך אדע אם הגעגוע אמיתי או מתוך הרגל שהיה?

 

[מוכרחים להיות שמח4]

לגבי ציד של מחשבות

״-לצוד את המחשבות שהניעו את הרגש (למשל: המחשבה "אני לא ראוי לאהבה שלו" עלולה להוביל להכללה של "אני לא ראוי לאהבה", ומחשבה זו עלולה להביא לרגש של יאוש. המחשבה: "עכשיו אני אהיה לבד", או: "לא תהיה לי עוד אהבה כזו", עלולה להביא לרגש של פחד, וכו')״
&nbsp
אני מנסה לנטרל רגשות שלא אמיתיים?
זה מבלבל.. זה מורכב.
&nbsp
אני צריך להטיל ספק ברגשות שלי מצד אחד
מצד שני אני צריך לפעול יותר לפי הרגש.
&nbsp
כלומר - האאוטומט הפנימי שלי (שבד״כ הגיוני) צריך להיות מכובה קצת. כדי לתת לרגש לצאת. מצד שני הוא צריך להיות פועל טפה כדי לסנן רגשות לא כנים?