איך ש...

[דיתוּש]

איך ש...

איך שכשכוכב נופל מישהו מבקש משאלה בדיוק באותה שנייה מישהו אחר נפגע איך שמישהי נותנת נשיקה לאהוב לבה הנצחי שלהבת הנר דולקת הבדיל קומל על זכרונה של סבתי איך שתמיד כשבא לי לכתוב שיר מישהו רוצה לדבר וכשאני רוצה לומר מילה לשנייה עלי לא מהרהר איך שקיבלת מאה בחיבור איך שקיבלת מאה בחשבון ישר נדפק הכל עם נכשל בלשון איך שאתה מתאהב שוברים לך את הלב איך שאתה אוהב ישר, כמו סכין זה כואב.

 

[לה לה לה לה]

../images/Emo24.gif

השיר מאוד יפה, אהבתי... ובקשר לתוכן, יהיה בסדר, באמת! אין שום סיבה שלא...

 

[תל-אביבית]

אוי, דיתוש... ../images/Emo24.gif

"איך שאתה מתאהב שוברים לך את הלב איך שאתה אוהב ישר, כמו סכין זה כואב" כן, זה כואב כמו סכין. כן, זה שובר את הלב. כן כן, אני יודעת, אני מבינה, אני מזדהה, אני כואבת יחד איתך על התחושות האלה שאי אפשר אפילו להתחיל לתאר שהורסות אותנו מבפנים. ומה אפשר להגיד כדי שינחם? המילים תמיד אובדות במצבים כאלה. רק רוצה שתדעי, כמו שלה לה כתבה, שיהיה בסדר. באמת שיהיה. ואולי זה נשמע נדוש, ואולי זה נשמע מופרך, אבל את הרי יודעת, פלצני ככל שזה נשמע, שכדי שנוכל להעריך את הטוב, אנחנו צריכים שיהיה קצת רע. או הרבה רע. או המון רע. אבל בסופו של דבר ה'רע' הזה עובר, ובמקומו מגיע הטוב וכל חתכי הסכין שחתכו אותך ברגעים הרעים מתאחים להם בחזרה ומתרפאים. את כותבת נפלא, דיתוש שלי. לעולם אל תפסיקי לכתוב. אוהבים אותך כאן, את זוכרת?

כולנו.